Sabaton – Coat Of Arms

פשוט מדהים בעיני הכיוון ש-Sabaton לקחו באלבומם החדש, Coat Of Arms. מי היה מצפה לגראולים? שבירות קצב? בלסט-ביטים? אני לא בטוח שמדובר בצעד חכם ללהקת מטאל מסורתית. סתם. כמובן שבאלבום החדש של להקת הפאוור מטאל השבדית Sabaton אין גראולים, למרות שהקול של הסולן Joakim Broden עדיין ניחר משל רוב סולני המטאל המלודי, כמובן שאין שבירות או בלסט ביטיפ. מוזיקלית Sabaton עושים בדיוק מה שעשו 4 אלבומים לפני זה, פאוור מטאל מלודי, גרנדיוזי, מלא פאתוס, עשיר בקלידים – הם פשוט עושים את זה יותר טוב.

הלהקה ידועה בגלל דבר אחד במיוחד – נכון, היא שרה רק על מלחמות. עזבו את חברי Sabaton מרומנטיקה, השטן, שדים וכל מיני רעות חולות אחרות – Sabaton שרים על לוחמים, אומץ בשדה קרב, טנקים והרבה מאד אלימות. באלבום הזה הם מתרכזים במלחמת העולם השניה, המלחמה הקרובה ביותר לליבם כלהקה שהגיעה משבדיה. Coat Of Arms, אלבומה הראשון של הלהקה בחברת Nuclear Blast האגדית, הוא קודם כל אלבום מופק טוב יותר מכל אלבום של הלהקה בעבר. עדיין מדובר ב-Peter Tagrgren הוותיק, איש Hypocrisy, אבל הפעם הכול נשמע חתוך טוב יותר, חד ורועם. מעבר לזה, מרבית השירים פשוט כתובים טוב יותר, כשרמת הפאתוס נשארה גבוהה – אבל נשמעת עדיין אמינה כבעבר – חברי Sabaton באמת מאמינים במלחמה, תהילה ואומץ, וכל שיר שלהם משפריץ את זה.

"Coat Of Arms" שעוסק בצבא היווני במלחמת העולם הוא אולי השיר ההימנוני ביותר של הלהקה מאז צאת Primo Victoria, פחות או יותר שיר הדגל של הלהקה. "Coat…" בהחלט יתן מאבק על התואר הזה עם ליין קלידים מעולה, גיטרות ששואבות מ-Maiden וטקסט חזק שיושב טוב בשיר, בהחלט קטע שקל לדמיין קהל של מאות או אלפים שואג יחד עם Broden את השורות: "Coat Of Arms, Banners Fly In The Wind, For The Glory Of Hellas / Coat Of Arms Reading 'Freedom Or Death', Blood Of Kind Leonidas…" מספיק שאהבתם את הסרט 300, וכבר יש קשר רגשי לשיר.

"Midway" עוסק במלחמה באזור הפסיפיק בין הצבא האמריקאי לזה היפני, ולמרות שאין לו את הכוח ההמנוני, הוא עדיין שיר מטאל קצבי, וקליט מאד. אם יש משהו ש-Sabaton יודעת לכתוב זה שירים שנתקעים בראש הרבה אחרי השמיעה. "Uprising" הוא שוב המנון מטאל מלודי סוחף, הפעם אודות הקרב על בירת פולין, ורשה, במסגרת הכיבוש הגרמני ב-1939. לאחר קרב עז ומצור שנמשך כחודש נכנעו כ-10,000 לוחמים פולנים לצבא הגרמני. בשיר, שמהווה גם את הסינגל הראשון מהאלבום, שוב השילוב של קלידים סוחפים, מקצב איטי יחסית ופזמון קליט מתחברים להם היטב.

"Screaming Eagles" הוא אולי שיר הפאוור מטאל האופיני ביותר של הלהקה באלבום, הפעם על הקרב על Bastogne שבבלגיה ב-1944 במסגרת המשך מסלול בעלות הברית לכיוון גרמניה. הפעם תוקפים הדאבל-בסים, גיטרות מהירות בהרבה – ובאופן כללי אם יש שיר שנועד להתחרעות המונית במעגל הפוגו ללהקה – זה זה. אני מניח שיהיו ישראלים שיתאכזבו, איפה ה-"Counterstrike" של האלבום? איפה שיר ההלל לצבא הישראלי? והטעות תהיה לחפש הקשר ישראלי או יהודי ב-"The Final Solution", שיר שמתאר את הזוועה שמאחרי המלחמה. השיר בעצם נותן תיאור קצר של אותה זוועה היסטורית שהתנהלה לפני ובמהלך כל אותם קרבות המתוארים בשאר האלבום.

אני מניח שזה קצת מאכזב לשמוע בית שמסתיים בשורה "אושוויץ מחכה" במקום משפטי הלל לצבא הישראלי – אך טוב לדעת כי הלהקה בחרה שלא להתעלם מהשואה במסגרת אלבום העוסק כולו במלחמה ובקרבות, עם שורות כגון: "When Liberty Died And Truth Was Denied / Dreams Fade Away And All Hope Turns To Dust" ברור מה התחושה שהשיר, ללא ספק אחד הקודרים והטרגים של הלהקה – מנסה לומר. "Wermacht" שוב עוסק במכונת המלחמה הנאצית, וגם כאן ברור הטון של Sabaton כלפי הנושא, האם מדובר במכונה מלחמתית שפשוט פעלה ע"פ פקודות? או בפושעי מלחמה שהתנהגו כעיוורים מול התעמולה והטירוף של המנהיגות הנאצית. לא שיר פשוט, ולא נושא פשוט – ואפשר בהחלט להעריך את Sabaton על האומץ שנדרש לגעת בנושא כזה במה שהוא בסופו של דבר אלבום מוזיקה, שעיקרו הוא בידור.

אם נדלג על עוד כמה שירים, טובים ככל שיהיו, נגיע לשיר המפתיע של האלבום. "Metal Ripper" מתחיל מוזיקלית, וגם טקסטואלית מהשיר "The Ripper" הקלאסי של Judas Priest, זה שגם הפך לכינויו של סולן הלהקה לשעבר Tim "Ripper" Ownes. מבחינת השיר, מדובר במחווה אחת גדולה לרבים מהשירים הקלאסים של המטאל המלודי שרובנו גדלנו עליהם, החל מ-AC/DC, דרך Ozzy Osbourne, משם ל-Malmsteen, ל-Metallica וכמובן ל-Iron Maiden. מוזיקלית מדובר בשיר קליל יחסית ללהקה – הבי מטאל קלאסי, מלודי, שלוקח מכל ההרכבים הללו ומחבר שיר אהבה קליט לז'אנר שמביא את כולנו לכאן – מטאל.

בואו נסכם, Sabaton לא יהפכו ללהקת בלאק מטאל, ואני מאד בספק אם האלבום הבא שלהם ישמע שונה לחלוטין ממה שהם עושים כאן. אבל בואו נהיה כנים, כמה ממכם היו באמת רוצים שלהקות המטאל ישנו ישנו כיוון ויעשו אחרת לגמרי את מה שהן עשו טוב במשך שנים? אם יש משהו במטאל שהוא ברור – הוא חוסר האופנתיות שלו, וחוסר המוכנות להשתנות עם השנים, בשעה שאופנות מוזיקליות מתחלפות כמו תחתונים של שמנה בקיץ, המטאל נשאר יציב ואיתן מול כל הטרנדים שאחרים מאמצים בקלות. ככזה, Coat Of Arms הוא בדיוק מה שצפינו שהלהקה תעשה – הבי \ פאוור מטאל מלודי, עשיר בקלידים, מלא בפאתוס וטוב.