Sabaton – The Art Of War
- Sun Tzu Says
- The Art Of War
- 40:1
- Unbreakable
- The nature of Warfare
- Cliffs of Gallipoli
- Talvisota
- Panzerkampf
- Union (Slopes of St. Benedict)
- The Price of a Mile
- Firestorm
- A Secret
Sabaton השבדית היא להקת הבי \ פאוור מטאל שמשלבת כמה גורמים לתוך מיקס ייחודי מאד, המיקס הזה היה קיים כבר באלבום הבכורה שלה Primo Victoria, אבל באלבום החדש, The Art Of War, ניכר כי הנסיון של הלהקה מתגבר מאלבום לאלבום ומהופעות בלתי פוסקות והופך להיות כאן הדוק, מלוטש וסוחף מבעבר. קצת פרטים על ההרכב לפני הכל – Sabaton היא להקה שמקורה מדלרנה שבשבדיה, והוקמה ב-1999. חברי הלהקה צעירים יחסית, ואין להם שושלת יוחסין בלהקות מוכרות מידי, כשרק סולן הלהקה Joakim Broden ניגן בעבר כקלידן בלהקת הפאוור הניאו-קלאסית Stormwind. הלהקה הקליטה אלבום בכורה בשם Metalizer, שכתוצאה מסיבוך בלתי צפוי עם הלייבל האיטלקי Underground Symphony נשכח לו, והוציאה אלבום בכורה חלופי ב-2005, כש-Metalizer יוצא רק מספר שנים לאחר מכן.
המוטיבים שמנחים את הלהקה עד היום היו כבר שם בהתחלה, מטאל כבד, אפי וקליט למדי, שמשלב את השירה הצרודה במיוחד של Broden (שנשמע כמו הגרסא השבדית של Chris Boltendahl מ-Grave Digger) עם קלידים מלודים שמוסיפים עוד פאתוס ומלודיה למיקס. אבל מה שייחד אותם הוא דווקא המוטיב המלחמתי שבטקסטים, הלהקה עוסקת ושרה על מלחמות, מכל הזמנים, מכל הסוגים, החל מאיש קדמון שזרק אבן על חברו למערה כי שיחרר אחד ללא התראה ועד סוללות של טנקים גרמנים וציבור אוכלי הכרוב הכבוש שבתוכם.
"Primo Victoria", העוסק בלוחמים הבריטים במלחמת העולם, הפך להיות ההמנון המזוהה ביותר עם הלהקה – השילוב של מקצב ההבי מטאל הקליט עם הפזמון המרשים והטקסט החזק כבר מזמן הפכו את השיר ללהיט בהופעות הלהקה. וזו נוסחה שהיא מצליחה לשחזר לא מעט פעמים, בין השאר בשיר "Counterstrike" שעליו נכתב כבר רבות בארץ – שיר שסוקר את עלילות הגבורה של הצבא הישראלי במלחמת ששת הימים, אחת המלחמות המלומדות ביותר בכל שיעור היסטורי בתולדות המלחמה.
The Art Of War נפתח באינטרו קצר שמביא מדברי סאן טצו, דמות היסטורית ואחת מדמויות המפתח של תיאורית המלחמה העתיקה והמודרנית, שספרו The Art Of War מפאר גם את שם האלבום. משם זה ממשיך להמנון מטאל מיידי – "Ghost Division" נפתח במקצב מהיר ומלווה קלידים, שיר שעוסק דווקא בפאנזרים הגרמנים בקרבות במלחמת העולם, הפזמון הקליט מלווה במקהלה וצריך בערך דקה כדי שהשיר יישאר בראש. שיר הנושא שוב חוזר לסאן טצו, מקצב הבי מטאל מסורתי ואיטי יותר – שיר שמציג פאן אחר של הלהקה, מחושב יותר, קצת קודר יותר. השילוב של הקלידים נוטה אפילו לכיוון קצת יותר פרוגי, ולקראת סוף השיר סוג של מקהלה מלאת פאתוס משתתפת ומוסיפה עוד מימד. לדעתי מדובר באחד השירים החזקים של הלהקה, גם אם לא המנון מיידי וקליט כמו שיריה המוכרים יותר.
לאחר אותה האטה בקצב השבדים הזועמים מרגישים צורך לפצות ולתת בראש, וכאן מגיע "40:1", שיר קצבי ומהיר שמדבר הפעם על גבורתם של הלוחמים הפולנים בכוחות הגרמנים הפולשים במלחמת העולם. שוב השילוב של מקהלות נשיות עם הקלידים מעביר למיקום קצת יותר סימפוני שבא כהפך לאופי האגרסיבי של מקצב התופים והשירה הצרודה, וזה חלק מהקסם של הלהקה. מי שבקי בהיסטוריה של המטאל המסורתי עלול לזהות את ההתחלה של השיר "Cliffs Of Gallipoli" – מדובר בסוג של טריביוט לשיר "Gutter Ballet" של Savatage, כולל הפסנתר, מקצב השיר והפזמון. משם זה ממשיך לשיר טרגי למדי, העוסק בקרב הידוע לשמצה במלחמת העולם הראשונה שהתרחש בטורקיה, בין בעלות הברית לבין הצבא הטורקי שהיה בעל ברית של גרמניה – בקרב השתתפו למעלה מחצי מיליון לוחמים משני הצדדים, ונהרגו בו כמעט מאה אלף, השיר מלא הפאתוס משקף את הקרב והתוצאות ההרסניות שלו.
השיר "Price Of A Mile" הוא אחד השירים החזקים באלבום, וככל הנראה של הלהקה. שיר בעל מקצב איטי ומתגלגל, סוחף ומרגש – מתוחזק באחד הפזמונים הטובים ביותר שיצרה הלהקה. העובדה שהשיר עוסק בקרב ב-Passchendaele, שעליו גם Iron Maiden כתבו שיר מצוין, רק מוסיפה לכוח שלו. שוב קרב במלחמת העולם הראשונה, הפעם של בעלות הברית בצבא הגרמני הקיסרי, וכזה שגבה כמעט מיליון הרוגים משני הצדדים. מדובר בקרב שפחות או יותר המית את הפילוסופיה הצבאית שתמכה במלחמה על כל שעל, כזו שמלווה במספר רב של הרוגים, שאותם מוכנים המנהיגים לספוג.
האלבום נסגר עם אחד השירים הכבדים ביותר של הלהקה, "Firestorm" הוא אגרסיה טהורה, שיר שעוסק במדיניות ה-"קרקע חרוכה", שעליה אומר סאן טצו בציטוט המקדים את השיר: "ממלכה שהושמדה לא תוכל לחזור להתקיים, והמתים לא יוכלו לשוב לחיות". כאן, אם היה ספק לגבי מניעה של הלהקה בתיאורים הבלתי פוסקים של קרבות ומלחמות, ברור כי אין היא מציגה את הלוחמה כדבר חיובי. האומץ האנושי בה – כן, העמידה בפני כוחות חזקים יותר – כן, אבל סופו של האלבום הוא בתיאור לקוני ומציאותי של התוצאה הבלתי נמנעת של מלחמה – השמדה. לסיכום, הבי \ פאוור כבד, פאתוס מלודי, ולא מעט תוכן – תופעה יוצאת דופן בנוף של דרקונים, רוכבי דרקונים, אבירים, אבירי דרקונים ורוכבי אבירים, טוב לדעת שיש גם להקות שמוצאות להן נישה ייחודית יותר ועושות את זה כמו שצריך.