1. The Shedding of Rain
  2. Behind Bars
  3. All Is Silent Now
  4. Dark Shades of White
  5. Sit With the Dead
  6. Above Open Grave (Children of the Wind)
  7. Tears I Cried, Years I Bled
  8. Inno in Senses
  9. Deceptive Belief
  10. Broken
  11. Roses

בתור התחלה, עלי לומר כי לרוב אינני חובב מובהק של להקות מטאל המשתייכות לזרם שזכה לכינוי "היפה והחיה", המתייחס ללהקות מהז'אנר הגותי לרוב. אם לחדד את הכוונה שלי – מדובר בלהקות המשלבות שירת סופרן נשית עדינה לצד גראולינג עמוק. על כן, משנשלח אלי אלבום הבכורה המלא של להקת Salvation, תהיתי בתחילה אם אני אכן הכתב הנכון לסקר אותו. לאחר האזנת הבכורה שלי לאלבום והתרשמותי הראשונית ממנו – החלטתי ליטול על עצמי בכל זאת את המשימה – בהמשך אפרט גם מדוע.

קל לטעות ולהניח שחברי להקת Salvation קמו בוקר בהיר אחד וניסו לחשוב על השם שהכי יקשה על איתור הלהקה שלהם במנוע החיפוש של גוגל – אך למעשה מדובר בלהקה ותיקה יותר משניתן לחשוב, שקיימת עוד מתחילת שנות האלפיים. במהלך שנות הפעילות הללו הספיקה Salvation, בגלגול הקודם של הרכבה לשחרר EP בודד בשם "Out of Pain", אליו התוודעתי רק כשלוש שנים לאחר מכן כשנתקלתי בהם לראשונה בהופעה לצד Distorted המיתולוגית (שאגב, היא ככל הנראה הלהקה הטובה ביותר שיצאה מישראל מתוך אותו זרם שהזכרתי לעיל). "Out of Pain" היה… איך לומר זאת בעדינות? לא מוצלח במיוחד. רובו של ה-EP היה בנאלי לחלוטין, עם רמת הפקה ירודה, ופחות או יותר שיר אחד בודד בשם "Dominate" שבמידה מסוימת הצליח להציל אותו.

מאז חלפו להן השנים, ההרכב השתנה כמעט לחלוטין, לאחר תחלופה אינטנסיבית למדי של נגנים אשר הותירה את מקימי הלהקה, המתופף גאי נקש והגיטריסט ולד פרידמן הנפשות הפועלות היחידות שנותרו משחר ימיה של הלהקה. בשנת 2011 הקליטו שיר בודד בשם "Shepherd I Shall See" שמילותיו נכתבו על ידי הסולן הטרי של הלהקה דאז, מתן קידר, שמאייש את עמדתו עד היום. השיר כבר הצביע על מגמת שיפור משמעותית מאז "Out of Pain".

על אף שנות הפעילות הארוכות ברפרטואר של Salvation, את אלבום הבכורה המלא של הלהקה, הקרוי "Everlasting Fall", שחררה רק בחודש יולי האחרון. נכון שבפתיחת הסקירה שיתפתי אתכם בסקפטיות שלי ביחס ליכולתי להתחבר באיזושהי צורה לאלבום מהסגנון המדובר? ובכן, זו התפוגגה לה כליל מהרגע שהריפים הדוהרים של השיר הפותח, "The Shedding of Rain", הדהדו ברמקולים שלי, והכשירו את הקרקע לנהמותיו מקפיאות הדם של מתן, שבהמשך השיר התמזגו לדואט המתבקש עם הסולנית ויקטוריה מקסימובה בפזמון. כמובן שללא צל של ספק, מדובר באחד מהשירים הטובים ביותר באלבום.

הגות' מטאל שמציעים Salvation כיום מבקש ברובו להתרחק ממחוזות הבינוניות, חוסר המעוף והחנופה הצורמת למיינסטרים שהפכו למנת חלקן של להקות פופולאריות רבות בסגנון שמציפות את השוק בשנים האחרונות. בשירים שמתבלטים לטובה באלבום ניתן להבחין בכך שעל אף שהמוזיקה של Salvation קליטה ופשוטה לעיכול, היא בכל זאת מלאת תעוזה, וכוללת שירים שמוסיפים להתפתח ולאתגר את האוזן. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בשירים כמו "Broken" ו-"(Above Open Graves (Children of The Wind" ו-"Tears I Cried, Years I Bled", שמשאירים את המאזין דרוך בעצם היותם מתפתחים ומתגלגלים לכיוונים לא צפויים ולא דורכים במקום, ונוגעים אף באלמנטים פרוגרסיביים במידת מה.

ה"ין ויאנג" של Salvation הולך רחוק יותר מהדגשה בסיסית של הדיסוננס בין הגראולינג של מתן לשירה של ויקטוריה – "Everlasting Fall" כולל קטעי דום כבדים וגולמיים לצד מלודיות קליטות בעלות גוון פולקלור סקנדינבי. בעיני, זה הבסיס להנאה שלי מהמוזיקה של Salvation – רמת הלחנים הבלתי מתפשרת של חלק נכבד מהשירים, והביצוע המדויק והמהודק שלהם משרתים נאמנה את מילות השירים העגמומיות, ומרכיבים יחדיו תפאורה נפלאה למילות התוכחה האופייניות לז'אנר, השזורות ברומנטיקה וכאב.

חשוב להדגיש כי הדינמיקה בין חברי הלהקה פשוט נהדרת – כשבעיקרם מתבלטים ביצועי הקלידים של אולג אריוטקין, שבין השאר מתפקד גם כקלידן להקת הפאואר מטאל Desert – המוסיפים נופח מדהים והמון אווירה למוזיקה (לעזאזל, נעימת הקלידים המצמררת שסוגרת את השיר "Tears I Cried, Years I Bled" היא אחד הרגעים הטובים ביותר באלבום הזה). אלו מתמזגים במוזיקה בצורה נהדרת ביחד עם ביצועי הגיטרות של סרג' וולד (מתקפת הסולואים ב-"Sit With The Deat" גם היא, מרגעי הגדולה של האלבום). השירה של ויקטוריה מתחילה להתבלט בעיקרה לקראת אמצע האלבום, אך נתקלת במכשול מעט בעייתי – השירה, בכללותה, לא יושבת הכי טוב במיקס. זהו למעשה חלק מהותי מנקודת החולשה של "Everlasting Fall". האלבום אמנם נשמע טוב יותר בכמה שנות אור מ-"Out of Pain", אך קצת חורה לי שה-musicianship (תהרגו אותי, אף פעם לא הצלחתי לתרגם את המונח הזה כמו שצריך לעברית) הנפלא של Salvation לא זוכה למעטפת הראויה בגלל הפקה שיכלה להיעשות טוב יותר. מעבר לשירה של ויקטוריה (ששומעים עליה שהיא זמרת איכותית) שנשמעת קצת חד מימדית מדי. גם התיפוף המצוין של גאי לא מתבלט כאן מספיק בגלל מיקס שלאוזניי לא כל כך עושה עמו צדק. אמנם אנוכי במרבית המקרים, בעיקר כשמדובר במוזיקה מלודית, דיי מתנגד לטרנד המעיק של לדחוף את התיפוף לפרונט יתר על המידה במיקס, אך כאן קורה ההיפך – מעברי התופים של גאי עשויים כל כך טוב, והייתי שמח לשמוע את זה חד יותר, בעיקר במוזיקה עמוסה ומורכבת במידת מה כמו זו של Salvation.

להגנתם של Salvation אומר שלתפיסתי אלבום בכורה מהווה סוג של שיעור חשוב בעבודה של להקה, ואני רוצה מאוד לקוות ש-Salvation לקחו את הרשמים הנכונים מהעבודה על "Everlasting Fall". האלבום אמנם לא קולע לסטנדרטים הכמעט בלתי אפשריים של השוק ב-2015, אך עומד בפני עצמו כאלבום שעשוי היטב במרבית הבחינות לפחות. כמובן שקיים אצלי מידור מאוד מובהק כשזה מגיע להפקה; לא הייתי מצפה לכך מלהקה בכל סגנון מטאל, אך במקום בו Salvation נמצאים מוזיקלית – מדובר בעיני ב-must.

שירים שהנם דווקא החלשים יותר באלבום הם "Deceptive Belief" ו-"All is Silent Now" שמרגישים כמעין הורדת הילוך ביחס לשאר השירים באלבום המולחנים ומבוצעים לעילא ולעילא. לשני אלו אוסיף גם את השיר הסוגר את האלבום, "Roses" שלהוציא את הסולו המצוין של סרג' שנכלל בו, מרגיש קצת יבש ובנאלי ביחס לציפיותיי משיר שהייתי מצפה שיסגור אלבום כזה. מדובר למעשה בביצוע מחודש ל-"Roses on the Grave" מתוך ה-EP, מה שככל הנראה מסביר את הסיבה שלא התחברתי אליו. למרבה האירוניה, שמו של האלבום דווקא נגזר מתוך מילותיו של השיר.

בהמשך למה שציינתי בתחילת הסקירה, דווקא כאחד שלא סובל להקות גנריות דוגמת Epica ו-Trail of Tears – אני מוכרח לציין ש-Salvation בהחלט הצליחו להעמיד מוזיקה שמשתייכת לזרם "היפה והחיה" מבלי לחטוא בגימיקים מיותרים, כשהבסיס עליו היא נשענת הוא נטו חתירה ליצירת שירים איכותיים ומעניינים שבנויים היטב ברובם, ומרכיבים אלבום שכיף להאזין לו. המדד הזה מציב אצלי את הגישה המוזיקלית של האלבום דווקא קרוב יותר לליגה של The Gathering. אמנם "Everlasting Fall" אינו קורן משלמות ואינו חף מרגעים חלשים יותר כמו גם מהפקה לא מרשימה במיוחד – אך אם לאחר מספר שמיעות כבר מצאתי את עצמי נסחף אל תוך המלודיות הקסומות שלו ומתרפק על הקטעים היפים שמבליחים בו לא פעם – ובכן, אתם יכולים לראות זאת כהמלצה.