Samael – Ceremony Of Opposites / Rebellion

12/01/06
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Black Trip
  2. Celebration Of The Fourth
  3. Son Of Earth
  4. 'Till We Meet Again
  5. Mask Of The Red Death
  6. Baphomet's Throne
  7. Flagellation
  8. Crown
  9. To Our Martyrs
  10. Ceremony Of Opposites
  11. Rebellion
  12. After The Sepulture
  13. I Love The Dead
  14. Static Journey
  15. Into The Pentagram

סאמאל השוויצרים אולי התחילו דרכם כמעין להקת בלאק מטאל עם יסודות חזקים של Celtic Frost, עוד להקה שוויצרית, אבל באלבומם השלישי, Ceremony Of Opposites, הלהקה כבר התחילה לסמן שיש עוד גוונים ועוד רעיונות, כאלו מאד שונים מהבלאק האיטי שאיתו התחילו, ושהלהקה לא ממש מפחדת לנסות דברים כמו קלידים וסאמפלים. בניגוד להרבה להקות אחרות שברגע שהחליטו על המעבר הזה, פשוט איבדו עצמם לדעת, סאמאל הצליחו באלבום הזה לשלב בצורה מושלמת את הפרימיטיבי והמתקדם, וליצור אלבום שהוא מטאלי בלתי מתפשר, אך עם זאת הרפתקני ומלא אווירה.

בהוצאה המחודשת שיצאה לאלבום, הסאונד של וולדמייר סורצ'יה, גיטריסט הלהקות Despair ו-Grip Inc לשעבר, נשמע חד מתמיד והוא דבר שמהרגע הראשון ברור כי מעלה את האלבום בכמה רמות, החל מהתיפוף והריף האנרגטי של Black Trip, השירה הספק דת' ספק בלאק נותנת למוזיקה עוד גורם אגרסיבי, ודי ברור כי הלהקה לא משתמשת בהפקה הברורה ובמלודיות כדי ליצור אלבום קליל, בדיוק להיפך. שירים שש ושבע הם בין היותר נועזים באלבום, "Baphomet's Throne" בנוי על סאמפל אורקסטראלי מרשים, כשהטרום פזמון בנוי על ריף שמכיל גרוב שלא ממש אופייני לבלאק או לדת', המקצב של השיר הוא כזה שהיה מתאים גם בלהקה של אינדסטרייל, כלומר, סאמאל, כבר בשלב הזה, מאותתים שהם מיועדים לדברים אחרים מאשר בלאק סטנדרטי, דבר שאכן התברר באלבום Passage שיצא אחרי, שבו הלהקה כבר עשתה את המעבר לאלקטרו-מטאל באופן הרבה יותר ברור.

שיר שבע, "Flagellation", מכיל את ליין הקלידים המזוהה ביותר עם הלהקה, מלודי, אפל, התיפוף האנרגטי יושב עליו בדיוק ויותר שיר שהוא מעיין המנון של הלהקה, שוב, הריפים הכבדים, כמעט סלדג'ים של ההרכב נותנים קונטרסט לפתיחה האנרגטית ויוצרים שיר שהוא מעיין ספין-אוף מודרני על Celtic Frost – גאוני. מה שבסופו של דבר עובד כל כך טוב באלבום, זה שהוא מכיל את כל מה שהפך את האלבום הקודם של הלהקה Blood Ritual לחזק כל כך, רק שהוא בונה ומוסיף עליו רעיונות נועזים וחדשניים שהופכים אותו גם לשובר מוסכמות ומהפכני. הלהקה היחידה שעשתה צעד קצת דומה היא Therion באלבומה השלישי והרביעי, שפתאום התחילה להשתמש במקצבים תעשייתיים ובקלידים.

כדי לתת להוצאה המחודשת עוד בונוס, הוציאה אותה חברת התקליטים Century Media בתוספת של Rebellion, ה-EP שיצא שנה אחרי, ב-95'. ה-EP מכיל כמה קטעים חדשים, וכמה שהם הקלטות מחדש של שירים מתחילת הקריירה של הלהקה, בחלקם כבר אפשר לשמוע את הכיוון שהלהקה תפסה ב-Passage, האלבום שבא לאחר מכן. Ceremony הוא אחד משני האלבומים הטובים של הלהקה לדעתי, כשהשני הוא Passage, אבל הוא היחידי שבו הם הלכו על השביל האמצעי שבין בלאק קודר ואיטי לאלקטרו-מטאל תזמורתי, ולרוב הדעות, מדובר באלבום מטאל קלאסי.