Séance – Awakening Of The Gods

Séance, הרכב דת' שוודי טכני וותיק, עומד לשחרר אלבום חדש בשם Awakening Of The Gods. לכאורה ידיעה שלא תאמר הרבה, אם בכלל, ליותר מדי אנשים. אבל למספר אחרים הידיעה תאמר המון. פה ושם ברחבי הגלובוס (ובמיוחד בשוודיה הרחוקה, הקרירה והעמוסה לעייפה בבחורות תכולות עיניים וזהובות שיער האסוף בצמות) יהיו רבים שמאוד ישמחו בעת קריאת הידיעה, ובעת שמיעת האלבום שהולך לצאת בחברת Pulverized Records.

קודם כל, קצת רקע היסטורי. אי שם ב-1990, בשיא פריחת הדת' הקלאסי, שתי להקות דת' שהוקמו קודם לכן ב-1987 – Orchriste ו-Total Death – התאחדו להרכב דת' שבדי אחד בשם Séance. בזמנו, חברי הלהקה היו Johan Larsson בעמדת הגראולינג, Tony "Toxine" Kampner יחד עם Patrik Jensen על הגיטרות, Bino Carlsson (לא בינו מד"ר שקשוקה) על הבס ו-Mique Flesh בתופים. ההרכב שיחרר דמו ו-2 אלבומים – Fornever Laid To Rest ב-1992 ו-Saltrubbed Eyes ב-1993 – עם חברת Black Mark Production.

בשנים שלאחר מכן, הלהקה חוותה שינויים בהרכב, עקב עזיבתם של Patrik Jensen ושל Bino Carlsson, כשאת עמדת הבאס תפס הסולן ואת עמדת הגיטריסט תפס Rille Rimfält (או בכינויו Richard Corpse) מ-Witchery, אך לבסוף היא התפרקה ב-1998. במהלך השנים חברי הלהקה היו שותפים במספר להקות, בין השאר Witchery ,Satanic Slaughter וכמובן The Haunted. עברו להן 10 שנים מאז התפרקה רשמית ו-15 שנה (!!!) מאז אלבום האולפן האחרון והנה היא חוזרת, בכל הכוח ובכל האגרסיות. גל האלבומים החדשים שפוקד את סצנת הדת' השוודי בתקופה האחרונה כנראה הכה גלים בפיורדים של מדינות סקנדינביה, כי עוד להקה החליטה לא לעמוד בצד ולהשתתף בנחשול המתקרב.

מספיק עם העבר, נתייחס להווה. בחזית העטיפה לא ניתן לנחש כי מדובר באלבום דת' אגרסיבי, אולי לכל היותר, אלבום Thrash – לוגו הלהקה (מכיל בתוכו דמות עם להבים היוצאים מאצבעותיה) מזהב, טבוע ומכסה את העטיפה כולה, כשבתחתית, שם האלבום. פשוט וצנוע. האלבום כולל 11 שירים קצרים בהפקה מהוקצעת, עם זאת, בסאונד נשמר איזשהו נופך מחוספס והבלטה של הבס והתופים כיאה לסאונד השוודי הקלאסי שאנחנו שומעים מלהקות כמו Bloodbath, Dismember וכדומה. בשונה מלהקות אחרות אבל, לא ניתן להגיד שכל שיר נשמע אותו דבר, כל רצועה באלבום נכתבה עם מחשבה – לאפשר למעריץ הממוצע לפרוק עצבים של שבוע ועם זאת להוציא גם אלבום מתוחכם אך באותו זמן קליט.

השיר הראשון, "Wasted", מנבא את הבאות. כניסה חזקה של Mique ומהר מאוד מצטרף אליו Johan בגרונו הניחר והצרוד – בקלות אפשר למקמו בעשירייה הפותחת של זמרי הדת'. תיפוף מהיר וריפים מהירים, משתנים כל העת ויוצרים שיר מורכב עם שבירות מלודיות המלוות בפריטה. בבסיסו של "They" ניתן לשמוע יסודות של Crossover Thrash, אבל על היסודות האלו נבנה שיר בעל קצב אחיד ועצבני. "Your Time Has Come" נפתח בבליץ מדויק, שנמשך בתיפוף מהיר שנישבר מדי פעם ביציאות נוספות לכיוון הבלסט-ביט. בפחות מ-3 דקות הלהקה מכניסה עולם ומלואו, עולם של עצבים וזעם. למרות שהשיר מורכב למדי עם מגיעות טכניות, הבסיס של הדת' הקלסי נשמר.

הרצועה החמישית, מזכירה את המגלומניה של Joey DeMaio (מ-Manowar). סולו בס של דקה, טירוף טכני ומרשים של משהו שלא אופייני לאלבומי דת'. "Murder" חותך את הסולו ופורץ ברצח, פשוטו כמשמעו – תמצית של דת' שוודי. שוב שילוב מעולה של דת' מהיר וסוחף, טכני ומורכב, המשתלב לרצף של שני שירים נוספים אלימים ואגרסיביים לא פחות. Séance מוסיפים להפתיע והקטע התשיעי, "Revel In Death", מרגיע את המאזין בפריטה עדינה וקלאסית. הקטע לא נועד לרכך עבורנו את הסיום של האלבום, זה לא הזמן לסיים את האזנה עם איזה כוס תה ופרוסת עוגה, ממש לא, זה גשר לשני שירים נוספים שממשיכים את הקו של הלהקה.

"Burn Me" חותם את האלבום, עם כניסה ללא התראה מראש של Johan. קולות הגראולינג בקטע זה מתחלפים מדי פעם בצווחות דקות שמוסיפות נפח לשירה. הכול כאן עובד – ההפקה החלקה ומרובת הערוצים, הרמה הטכנית של כל חברי ההרכב ובמיוחד קול הבס הצרוד של הסולן, אשר ביחד עם יכולת כתיבה מקצועית, הם יוצרים אלבום דת' שלכל אורכו (הקצר מדי) מספק הנאה צרופה יחד עם פורקן אגרסיות בריא. המינוס היחידי והמזערי הוא שלמרות טיבם של השירים, מורכבותם לעיתים יוצרת חוסר עניין, דבר שמקשה על שמיעת האלבום ופוגע בהערכתו הכללית.