Scar Symmetry – Pitch Black Progress

בשלב די מוקדם של השנה נכנס מועמד לתואר "אלבום השנה" שלי, Scar Symmetry השבדים ממשיכים מסורת ארוכה של להקות דת' מטאל שבדי מלודי מתוחכם ומקצועי ביותר, באלבום שגם כשניסיתי ממש חזק למצוא בו נקודת חולשה כל שהיא – לא הצלחתי. Pitch Black Progress הוא האלבום השני של הלהקה, המורכבת מיוצאים מלהקות שבדיות מצליחות כמו Carnal Forge ו-Theory In Practice, אבל בניגוד למה שעשו שתי הלהקות האלו, Scar Symmetry יוצרים כאן אלבום קונספט סופר הדוק שמשותת על מוזיקה שתזכיר מיידית להקות כמו Soilwork, In Flames, וגם את Nightingale של דן סוואנו בזכות השירה המלודית החזקה של סולן הלהקה – כריסטיאן אוסטרם.

האיכות וההשקעה קורנות מכל רגע באלבום, מדקה הראשונה של השיר "The Illusionist" שפותח אותו הלהקה מפגינה את נקודות הכוח שלה, נגינה כבדה ומלוטשת של הגיטרות בסגנון Soilwork, שירת גראול עבה ביותר, מעבר לשירה נקייה ומלודית שלא נופלת משל טובי סולני הפאוור מטאל. הלהקה גם מחדירה שימוש בתיכנות ובקלידים שנמצאים ברקע כל הזמן, משהו שמזכיר קצת להקות את האלבום הטוב ביותר של Soilwork מבחינתי – Figure Number Five, בשלב מסוים בשיר אמרתי לעצמי כי כל מה שחסר לו זה איזה ליד ברייק טוב, ואז גיטריסט הלהקה פורץ בליד מלודי מהיר ומבריק שגובל בפרוג מטאל.

שיר שלוש, "Mind Machine", מתחיל כמו שיר פאוור מטאל כבד במיוחד, שירה מלודית מצויינת של אוסטרם, שמזכיר את דן סוואנו ללא הרף, אבל המוזיקה ברקע היא כבדה בכמה דרגות מלהקת פאוור מטאל, גיטרות Tuned Down אגרסיביות, תיפוף דאבל בס מלווה במעברים אנרגטיים, כששירת הגראול נכנסת מאוחר יותר זה יושב בדיוק בתוך המיקס הכללי. "Dreaming 24/7" מתחיל עם ליין מלודי מהיר ותוקפני, שוב, יכולת הנגינה של חברי הלהקה ממשיכה להפתיע, המבנה של השירים הוא כזה שלמרות המלודיה הפשוטה יחסית של קטעי השירה הנקייה הם מצליחים להגיע למורכבות ותחכום שלא יאכזבו גם את הקשים מבין אוהבי הדת' מטאל המלודי, שיר הנושא עצמו הוא אחד הכבדים יותר באלבום, אבל המקצב של הפזמון עושים גם אותו לקליט וקל להאזנה.

כמו שציינתי בהתחלה, אני פשוט לא מצליח למצוא באלבום רגע חלש או גורם שלא עובד, הלהקה יצרה פה, האלבום השני שלה, יצירת מופת של ממש, אלבום מלוטש ומנוגן לעילא, בוגר ומעניין, שלא מוותר על האגרסיות והכבדות שחסרות בהרבה אלבומים שמגיעים לאותה רמת תחכום וברק, אני ממליץ בחום לתת לאלבום הזדמנות.