Solitary – Trail Of Omission
- Broken Reflection
- Visions (Of The Promised Land)
- Piece Of Mind
- Degenerate Eyes
- Systematically Denied
- A Dying Embrace
- Trail Of Omission part 1
- Trail Of Omission part 2
- Artifacts Of The Black Rain (In Flames Cover)
מכל להקות המטאל הישראליות, אין הרבה שמצליחות לקלוע לטעם המוזיקלי שלי. לכן כשנכחתי לדעת שקיימת להקה בישראל המנגנת בסגנון דת' מלודי, עם השפעות שוודיות למיניהן כמו להקות In Flames ו-At the Gates, שמחתי הייתה רבה מאד. לא רק זאת, אלא שהעובדה שיצא לי לראות את Solitary מנגנים מספר שירים מהאלבום החדש בהופעת ההשקה לפני מספר שבועות, רק הוסיפה לציפיות שלי מהאלבום החדש, שכן החבורה שלטה בחומר שניגנה ברמה לא רעה בכלל.
מי היה חושב ש-3 שנים לאחר היווסדם, Solitary ישיקו את אלבום הבכורה "Trail of Omission" בקול תרועות צווחני בהופעה יחד עם להקת הדת' המפורסמת משוודיה – Amon Amarth. דבר זה רק מראה על כך שבניגוד להרבה להקות ישראליות אחרות, החבורה עבדה קשה מאד על החומר שלה והשקיעה בו מכל הלב כדי להגיע להיכן שהיא נמצאת היום. ובהחלט ניתן להבחין בזה באלבום החדש.
אם לא הייתי יודע לפני כן, בהחלט לא הייתי מזהה שהלהקה מישראל, מכיוון שמה שתשמעו באלבום זה דת' מלודי איכותי לגמרי, שלא נופל מהלהקות שכבר ציינתי קודם, ואם יורשה לי להוסיף גם מלהקת Kalmah הפינית שאיכשהו החבורה מצליחה להזכיר לי מאד. אך עם זאת, ללהקה יש עוד קצת ללמוד אם היא רוצה להיחשב כלהקת דת' מלודי מהשורה. קודם כל, לא יזיק להוסיף איזה אינטרו קטן במקום ישר לגשת לעניינים, ואפילו אולי איזו נגינת קלידים קלה פה ושם. דבר שני, כיאה ללהקות דת', המהירות היא הדבר החשוב, ונראה כי Solitary עדיין לא הגיעה לשלב המהיר והקטלני עם מקצבים מטורפים וגראוולים גבוהים ומהירים. אך אני מאמין שעם הזמן זה ישתנה ככל שהלהקה תתבגר.
לעומת זאת, הלהקה שולטת בצורה טובה למדי בפאן המלודי עם הקטעים והריפים היותר איטיים ובהחלט מצליחים להנעים את אוזני, שלא לדבר גם על נגינת הגיטרות שמאד אהבתי. כמובן אני לא אשכח להזכיר את גרסת הקאבר לשיר " Artifacts Of The Black Rain" של In Flames שלא מביישת בכלל את הלהקה השוודית.
בסופו של דבר, Solitary לא מציגים כאן מקוריות של ממש בסגנון הדת' המלודי, אך בין הלהקות בארץ אני בהחלט יכול להגיד שהם מיוחדים לסגנון שלהם. לכן אמליץ לכל אוהבי הדת' המלודי להיות קצת פטריוטיים, להשיג את "Trail of Omission" ולהתגאות בכך שיש לנו להקה כזו. ובניגוד למילות הסיום של האלבום (לאלה ששמעו אותו כבר), אני בהחלט בטוח שהחבורה יכולה… 😉 ואף יותר.