1. Abandoned, Pleased, Brainwashed, Exploited
  2. Broken
  3. The Cage
  4. Champagne Bath
  5. Draw Me
  6. Gravenimage
  7. The Misery
  8. The Ruins of My Life
  9. Silver Tongue
  10. Victoria's Secret

אגדת הפאוור-מטאל הפינית חוזרת ובגדול (!) Sonata arctica אחת מלהקות הפאוור המצליחות ביותר באירופה, שזוכה אף להצלחה מסחררת ביפן (המלוכסנים אפילו קיבלו שחרור מוקדם של הדיסק החדש בעקבות מכירות מדהימות של הלהקה שם) מגיעה אלינו שוב עם אלבום חזק במיוחד שלא יורד מרמתם של Silence (2001) ו-Ecliptica (1999) הקודמים.

באלבום החדש – Winterheart's Guild הם חוזרים בהרכב מעט שונה עם הקלידן החדש Henrik Klingenberg (לשעבר ב-Silent Voices ו-Requiem) שמצטרף לשאר חברי הלהקה – Jani Liimatainen הגיטריסט, Tommy Portimo המתופף, Marko Paasikoski הבסיסט ו-Tony Kakko הסולן, לאחר עזיבתו של Mikko Harkin שפרש מהלהקה בעקבות חילוקי דעות מקצועיים (עלק!) בחודש ספטמבר האחרון. בנוסף, ישנה הופעת אורח מאת Jens Johansson – הקלידן של להקת Stratovarius שגם עושה חייל בסצינת הפאוור הרחבה.

מי שכבר מכיר את Sonata ישמח לדעת שלא הרבה השתנה בסגנון של הלהקה מאז האלבומים הקודמים, והדיסק החדש כולל את כל מה שאהבנו בהם, אם זה הקצב המהיר, עבודת הקלידים המעולה והסולן Tony Kakko שחוזר ומראה לנו שעדיין הוא יודע לשיר בצורה מופלאה וחלקה. אך עם זאת מה שתמצאו חדש בדיסק (ולא סתם חומר ממוחזר), זו ההשפעה "היפנית" על חלק מהשירים כמו "Victoria’s Secret” (לא להתבלבל עם התווית על החזייה של חברות 'שלכם) שמציגים כמה רית'מים אסייתים שונים. כמו כן, החבורה הכניסה מעט קשיחות במספר שירים, עם זה ניסיון גראוולי כמו בשיר “The Ruins Of My Life” או מקצב תופים וריפים כבדים באחרים. אך בסה"כ Sonata נשארו כפי שהם היו, אחת מלהקות הפאוור השולטות ביותר שיש .

בין עשרת השירים שכולל האלבום ישנם מספר שירים בולטים, כמו "The Cage", שלמעריצי Sonata הותיקים יזכיר במיוחד את “Wolf & Raven" (מ-Silence) ו-"Kingdom for a Heart" (מ-Ecliptica) עם הקצב הקליט והמהיר והסגנון המיוחד והממכר של השירים האלו. ומחלקת השירים הרגועים (כביכול) תמצאו את "The Misery" ו-“Gravenimage” שמזכירים את השירים "Full Moon" ו-“Last Drop Falls" הזכורים לטובה מ-Ecliptica שמומלצים במיוחד להנעים את זמנכם בימים גשומים, ומניסיון אישי גם עם אנשים (בעיקר בנות) שלא כל-כך מתעניינים במטאל וחושבים שהכל זה צרחות ודם (אבל מי אמר שלא?).

לסיכום, Sonata arctica ממשיכים להרשים מחדש בכל העוצמה שהביאו לנו באלבומים הקודמים, ובתקווה גם באלבום הבא. האלבום מומלץ ביותר לכל מעריצי הלהקה ולחובבי הפאוור-מטאל באשר הם (וגם לאלה שמחפשים את להקת המטאל הראשונה שלהם), אז שתהיה לכם שמיעה ערבה.