Stuck Mojo – Southern Born Killers

07/04/08
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. I'm American
  2. Southern Born Killers
  3. The Sky Is Falling
  4. Metal Is Dead
  5. For The Cause Of Allah
  6. Open Season
  7. Prelude To Anger
  8. That's When I Burn
  9. Yoko
  10. Home
  11. Go
  12. The Fear Is All Around Me
  13. This Is How We Swing

הלהקה הבאה לא מומלצת למי שסובל מטקסטים "בעייתיים", או נוטה לייחס להם משמעות רבה. לא מדובר בהרכב אנטישמי או כזה שמטיף לשריפת תינוקות שמנמנים בכנסיות, אבל בהחלט יש להרכב הוותיק הזה בעיה חביבה – מדובר בחבורת Rednecks אמריקאיים דרומיים בוטים, כמיטב הקריקטורות הידועות, עם שדרוג קטנטן: Stuck Mojo לא שונאים כושים או יהודים, הם פשוט לא אוהבים אותך אם אתה גר מחוץ לארה"ב. מדובר בהרכב רפובליקני למהדרין, כזה שיכול לככב במודעות הבחירות של הסנטור ג'ון מקיין, המועמד לנשיאות.

Stuck Mojo הוקמה בתחילת שנות התשעים, ושחררה כמה דמואים עד האלבום הראשון שלה בשנת 1995. האלבום השני של הלהקה, Pigwalk, משנת 1996, כבר היה הצלחה לא קטנה, ואלבומה השלישי Rising, התברג היטב במצעד המכירות האמריקאי – תודות לאחד השירים מתוכו, שכיכב בליגת ההיאבקות WCW. למרות ההצלחה, ההרכב סבל מהמון שינויים פנימיים, ולמעשה השריד היחיד של ההרכב המקורי כיום הוא הגיטריסט ויוצר החומר, Rich Ward.

הבחור הזה הוא פשוט סטריאוטיפ מהלך – שיער ארוך, מכנסיים קרועות, זקן מטופח, בלונדיני, עם המון פטריוטיות והמון שנאה לכל מי שהוא לא אמריקאי, או לפחות רוצה להיות כזה. מדובר בבחור מיליטנטי, חובב בירה ומהומות. את אלבומם האחרון, Southern Born Killers, הוא הקליט ב-2005, אך עקב סכסוך, הוא פיטר את הסולן המקורי של האלבום וצירף אחד חדש שעמו הקליט מחדש את האלבום ושחרר אותו באופן עצמאי בסוף 2006 כאקט מחאה כנגד חברת התקליטים. בתחילת 2008 האלבום שוחרר מחדש עם 3 שירים נוספים דרך הלייבל Napalm Records שהחתים את הלהקה – וזו הגרסא עליה אתם קוראים עכשיו.

Stuck Mojo (להלן SM) ניצבים בשורה אחת עם Rage Against The Machine, כאחד ההרכבים הבולטים שסימנו את לידת ז'אנר מוזיקלי חדש – ראפ מטאל. ההבדל העיקרי בין SM לבין הרכבים אחרים (ובעיקר RATM), הוא ש-SM מושכים בעיקר לכיוון המטאל ולא נכנעים לתכתיבים מוזיקליים חדשים, בעוד שאחרים זורמים עם המוזיקה.

SM מנגנים מטאל עצבני, אגרסיבי ובועט, ועליו מלבישים את הראפ שלהם, שכיום נשמע קצת ארכאי – לא רק ברמת הטקסט, אלא בעיקר בביצוע. בימים בהם הראפ הוא ממזמן לא רק דקלום של מילים על מוזיקה, אלא ז'אנר מוזיקלי בעל תת זרמים משלו, מה ש-SM עושים נשמע קצת מיושן, אבל מעלה חיוך בכל זאת.

התרומה של ריץ' וורד להרכב שלו היא לא רק בטקסטים ובהלחנה – הוא מייצג את האופי של ההרכב, והאופי של חתך אוכלוסייה שלם, בצורת הלבוש שלו ובהתנסחות שלו. הטקסטים באלבום מורכבים מסיסמאות קמפיין חלולות ("אני אמריקאי גאה, נולדתי ואמות פה חופשי!!"). בנוסף להיותו הכוח היוצר והדמות הבולטת בהרכב, הוא גם שר קצת קולות רקע.

הרגעים בהם הוא נוטל את המיקרופון הם המשעשעים ביותר באלבום, ברגע שמחליטים להקשיב למה שהוא שר – "השמיים נופלים למול עיני, אין לי כלום חוץ מהרצון שלי לשרוד" יכלה להיות שורה חשובה בשיר שמדבר על תחושות אמריקאיות לפיגוע בתאומים, אבל כשמחברים את התחושות של וורד למחשבות שלו על המלחמה בעיראק ועל האיסלאם כולו, אנחנו מקבלים מנה הגונה של גזענות אמריקאית משובחת.

נכון, זה לא באמת אמור להצחיק. Stuck Mojo עומדים מאחורי כל מילה ותו, אבל אי אפשר לקחת את זה ברצינות. בעיקר כשהמוזיקה עצמה ממש טובה – הלחנים הבסיסיים נשארו כתמיד, שכן הם מהווים ליווי לראפ, אבל העיבודים המוזיקליים עברו שדרגו רציני. אם תאזינו לחומר המוקדם של SM תגלו שבכל הנוגע לתחכום ובניית שירים בצורה מעניינת, ההרכב הזה התבגר שנות אור.

אולי זה קרה בגלל השינויים בהרכב, ואולי כי אותו ריץ' וורד באמת למד דבר או שניים (אחרי הכל, בשנים האחרונות הוא היה בסיבובי הופעות עם כמה הרכבים גדולים ומוצלחים כגון Type O Negative, Mastodon ועוד) במרוצת השנים. המוזיקה באלבום נשענת הרבה יותר מתמיד על מטאל של להקה מגובשת, עם הרבה יותר רגעי דאבל בס ותפקידי בס כבדים יותר (לעומת תפקידי בס פאנקיים, בפ' רפויה, בשנים המוקדמות).

יש כמה רגעים שהמוזיקה פוזלת לכיוון הנו מטאל, בעיקר בשירים "The Sky Is Falling", "Metal Is Dead" ו-"Home". לעומת רגעי הנו מטאל, אפשר למצוא כמה רגעים יותר מתוחכמים באלבום, כגון השיר "Yoko", שהוא מעין יצירה מהורהרת שמרפרפת בין מטאל והיפ הופ לא רע בכלל. החידוש העיקרי במוזיקה של SM כיום הוא הכנסת הקלידים לאלבום, ככלי משמעותי – גם ליווי וגם שימוש נרחב בסמפלרים וסאונדים אלקטרוניים שונים.

באלבום אפשר גם למצוא את השיר "Open Season" שעורר מחלוקת בזמנו באינטרנט, שכן מדובר בשיר שהוא מעין הכרזת "אני שונא את האיסלאם" (עם קליפ די מטומטם), שהפך להיות הנצפה ביותר ב-YouTube, ומחלקת התוכן של אותו אתר החליטה להוריד אותו מרשימת הנצפים ביותר, בגלל התוכן הלירי של השיר. שיר נוסף שמעורר מחלוקת ותחושת קבס קלה הוא "For The Cause Of Allah", שהוא בעצם 4 וחצי דקות של הכפשת האיסלאם – תוך שימוש בדגימת קול של פרופסור ימני המסביר למה בעצם האיסלאם הוא מקור הרוע בעולם, ולמה מדובר בדת רשעית הקוראת להשמיד את הנצרות והיהדות.

אם מתעלמים מהמסרים הימניים החלולים, ומתמקדים ברגעים בהם Stuck Mojo מתרכזים בלעשות מוזיקה כיפית וטובה, מקבלים אחלה אלבום. אלה מבינינו שנוטים לכיוון הימין הפוליטי לא ימצאו הרבה בעיות בטקסטים הפרימטיביים משהו של האלבום (ואין פה ניסיון להכפיש את הימין בארץ), שכן למרות היותם עילגים, הם מביעים עמדה פוליטית לגיטימית. מי מאיתנו שבוחרים להתעלם מהמסרים הפוליטיים של האלבום, יקבלו מוצר מהנה ומשעשע – אחלה מוזיקה, ראפ חביב, ובסך הכל, ארבעים ושישה דקות לא רעות בכלל.