Taking Back Sunday – Louder Now
- What's It Feel Like To Be A Ghost?
- Liar (It Takes One To Know One)
- MakeDamnSure
- Up Against (Blackout)
- My Blue Heaven
- Twenty-Twenty Surgery
- Spin
- Divine Intervention
- Miami
- Error: Operator
- I’ll Let You Live
נראה כאילו מעבר לשירה המתבכיינת, תסרוקות הפוני המתנופפות ודובוני איכפת-לי, אין למוזיקת "אימו" שום זכות קיום, כי כמעט לכל האנשים שאני פוגש יש רק דברים רעים להגיד על הז'אנר. אולי זה בגלל שהוא כל כך פופולרי, אולי זה בגלל להקות אימו שהפכו למיין סטרים ופליי ליסט ב-MTV שלא לדבר על גלגל"צ ואיכשהו עם כל זה כמעט כל האנשים שאני פוגש שומעים אימו.
Taking Back Sunday (להלן: TBS) היא אולי אחת הלהקות אימו היותר מעניינות שיש, בדומה ללהקות אחרות בסגנון כמו Story Of The Year ו-Funeral For A Friend, חבריה יודעים ללכת על הקו הדק בין רוק אנרגטי לפופ מסחרי, לא מטאליסטי מידי, אבל אנרגטי ובועט – ומעל הכל, הם יודעים לכתוב שירים שעובדים. TBS שהחלה את דרכה בניו יורק ב-99', הקליטה שלושה אלבומים, אבל זה האלבום הראשון שלה שיוצא במיג'ור לייבל.
על ההפקה נמצא אמון אריק ולנטיין האיש שהפיק את Queens Of The Stone Age. עצבני יותר מהקודמים של הלהקה, האלבום החדש נפתח בשיר המצויין "What's It Fell Like To Be A Ghost", שיר אימו מעולה, החל מליין הגיטרה בפתיחה, דרך מלודיית השירה בביתים והפזמון המתפוצץ. כשמגיע ה-C-Part אני נשען לאחור ונהנה, פשוט תענוג. החזרה לפזמון בדיוק במקום, ככה בונים שיר.
"Liar" הוא שיר MTV מובהק, המסחריות נוטפת ממנו ואני יכול לראות את הקליפ בדימיוני, בתיכון אמריקאי. השיר מזכיר לי את "I'm Not O.K" של My Chemical Romance אבל למרות כל הפופיות שלו, הוא שיר מעולה בכל המובנים – הטקסט שמתחלק יפה בין הזמר Adam Lazzara והגיטריסט Fred Mascherino, תפקידי הגיטרות, הסאונד המצויין וכמובן הבאס תופים המהודק. למרות ששני השירים הראשונים נשמעים כמו סינגלים, דווקא השיר השלישי "MakeDamnSure", הוא הסינגל הנוכחי, איזה פזמון מדהים יש לו, השירה מלאה בכוונה ויוצאת החוצה ממש טוב.
לכל אורך הדיסק אני מגלה להיטים בפוטנציה. שירים כמו "Spin", שומרים את הדיסק למעלה, עם סולו גיטרה בפתיחה ושירת סקרימו לפי הספר, קצת קלישאתי, אבל בכל זאת מצליח לרגש – זה אחד מהשירים שהייתי שמח לראות בהופעה, קצת לפני ה-C-Part מגיעים ברייקים מצויינים שחוזרים שוב בסוף השיר. איזו הפקה מעולה. "Divine Intervention" מציג פן שונה, רגוע יותר של הלהקה. עם גיטרה אקוסטית ושירה שקטה. הלופים האלקטרוניים שמלווים את השיר לא ממש תורמים ואפילו קצת גורעים מאיכותו.
השיר התשיעי, "Miami", נשמע יותר אירופאי מאמריקאי, אבל בכל זאת, עובד ונשמע טוב. סולו הגיטרה הוירטואוזי ממש מיותר ולמרות זאת כשמגיע הפזמון ואיתו המעברים השנונים והברייקים הקטנים, אני מחייך ונהנה. כמו שכבר אמרתי, TBS יודעים לעשות את העבודה. Louder Now הוא פשוט דיסק של כיף, הוא שומר על האנרגיות שלו לאורך השירים והוא מגוון ושנון. ההקפדה על הפרטים הקטנים בהפקה מורגשת ושמה את הדיסק הזה כמה ליגות מעל להקות אחרות בסגנון, ככה שבין אם אתם מוכנים להודות בזה או לא , אתם תאהבו את האלבום, ותשמיעו אותו בפול ווליום כי הוא פשוט טוב.