The 69 Eyes – Angels

סקס, פינים ורוק-אן-רול! זה שם המשחק של The 69 Eyes ואם לא שמעתם עליהם עד היום, כדאי שתפתחו טוב טוב את האוזניים – מדובר בהרכב וותיק למדי שמאחוריו כבר כמעט 18 שנה של עשייה מגוונת, מעניינת והכי חשוב – נותנת בראש. הם החלו כהרכב "רוק מוסכים" (סוג של פאנק רוק), משם עברו לסגנון קצת יותר סליזי ואז חתכו (ורידים?) לכיוון יותר גותי. כיום, הם איפה שהוא, משלבים בין כל הז'אנרים האלו ומוציאים אלבומים שאי אפשר לא לאהוב.

היה זה האלבום Devils מ-2004 שהצביע על שינוי בחבורה הזו, שעד היום ידועים גם בשם "הערפדים מהלסינקי" – הם התאהבו בהוליווד ובסרטי קולנוע בין השאר והחליטו להשריש הן במראה והן במוזיקה את סגנון הגלאם-רוק האמריקאי. Angels, אלבומם התשיעי, ממשיך באותה הדרך ומביא מספר לא מבוטל של להיטים חזקים, לצד שילובים שרק פינים על אסיד יכולים לחשוב עליהם. כבר משיר הנושא נכנסים ל-Mood, עם ריפ הארד-רוק חזק המלווה בצלילי קלידים שנלקחו מאיזה סרט ערפדים ישן.

קולו של Jyrki 69 הסולן – שנשמע כהכלאה של Peter Steele מ-Type O Negative לבין Christopher מ-Lacrimas Profundere – כרגיל, משתלב נהדר באווירת ה-Horror-רוק-אן-רול שיש לנו פה. "Never Say Die" הרבה יותר קליל, מאד אווירתי ואפילו מעט פופיסטי, אבל יש בו את הטאץ' של הלהקה שאי אפשר להחמיץ ואחד המעברים החזקים ששמעתי. "Rocker" כמו ששמו מרמז, הוא להיט מאד קלאסי, במעיין מחווה ל-Phil Lynott, סולן להקת Thin Lizzy ז"ל.

"Ghost" הוא אחד מהשירים האהובים עלי באלבום – סוג של המנון גותי-רך שכזה אך מה שעושה את ההבדל הוא שילובם של חבורת הצ'לנים מלהקת Apocalyptica שמוסיפים רבות לאווירה העגמומית שיש לנו בשיר. רק לשמוע את הצ'לו בקטע סולו ולהיגנב… באמת. לאחר מכן מגיע הסינגל הראשון מהאלבום, "Perfect Skin", שמצליח להכניס קצת מהרוח הישנה של הלהקה, אבל עדיין שומר על צביון רוקיסטי-סליזי נפלא… וכדבריו של Jyrki 69, זהו שיר שמוקדש לכל בנות המין היפה – כן, גם את.

הקטע השישי שנקרא "Wings & Hearts" הוא עוד שיר קליל, עם פזמון שמזכיר מאד את סגנון הגלאם-דארק-אייטיז. ולאחריו מגיעה הבלדה. "Star Of Fate" ממלא את השמיים בכוכבים ונותן אך ורק לקולו של Jyrki להנחות אותנו… עם הכינור וקולות הרקע, אי אפשר שלא להתרגש. בהמשך כשהגיטרה מצטרפת אפשר לחשוב שג'וני קאש בכבודו ובעצמו עזר לכתוב את המנגינה… אך כשזה נגמר, אנו מיד חוזרים לקצב עם "Los Angeles", שיר רוק-אן-גלאם טהור עם פזמון דביק במיוחד, כאשר צמד הגיטריסטים Timo-Timo ו-Bazie מבליטים בו במיוחד את כשרונותיהם.

לשלושת השירים האחרונים, דווקא פחות התחברתי, אבל כל אחד מהם מייצג סגנון מעניין אחר: "In My Name" הוא מעין שיר גוספל רוקיסטי, "Shadow Of You Love" מזכיר במעט את Type O Negative (שבשבילי זו לא מחמאה גדולה) ו-"Frankenhooker" הוא שיר "פאנק שנות ה-80" טיפוסי למדי. אבל כאן זה לא נגמר, מכיוון שבמהדורה המיוחדת של האלבום, אנו מקבלים גם DVD עם קליפים ו-5 קטעים מהופעה, 4 מהם מתוך האלבום Devils ואחד הוא גרסת כיסוי לשיר "I Just Want To Have Something To Do" של The Ramones.

התוספות במהדורה המיוחדת שוות במיוחד, הן נותנות הזדמנות טובה לראות איך החברה הפינים מופיעים (בהוליווד) ומצליחים להעביר את האווירה שבאלבומים שלהם לשואו מצוין על הבמה. The 69 Eyes לא פה כדי לרתק עם מוזיקה מתוחכמת, הם פה כדי לעשות כיף – וזו הסיבה שכל אחד מהשירים באלבום החדש יכול להפוך ללהיט בפני עצמו. אם Devils עדיין מתנגן אצלי בתדירות כמו זו שהייתה כשהוא יצא, אז Angels בהחלט הולך להצטרף אליו. אל תוותרו על הערפדים מהלסינקי, הם אולי נראים רע, אבל הכוונות שלהם טובות.