The Armada – Rage Of The Armada

19/09/03
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. The Scent Of Darkness (Intro)
  2. Guiding Star
  3. Devilish Lolita
  4. Endless Crusade
  5. Prayer
  6. Crimson Winter Sunrise
  7. Near Dark
  8. Prelude (Intro)
  9. Wheel Of Fate
  10. Voices
  11. Rage Of The Armada
  12. Tribal Dance
  13. Vermilion Lake

אני בטוח שמתישהו בתקופת חייכם המוזיקלית נתקלתם בשיר שאהבתם והקשבתם לו שוב ושוב מבלי לחקור ולבדוק האם ישנם עוד שירים כאלה לאותו מבצע. מקרים כאלה קורים לי לעיתים קרובות, אך הנה, יום אחד קרה שנחתה עלי רוח ההרפתקנות ובעזרתה יצאתי לי בעקבות אותם שירים יחידים. מטרתי הייתה לגלות אלבום שלם, שלא נופל באיכותו מאותו שיר שאני אזהה גם בלי אוזן אחת, מקצה החדר , תוך כדי צעקות עצבניות על הסובבים אותי… הממ… אבל על זה כנראה כבר לא תרצו לשמוע… בכל מקרה, החיפוש הניב תוצאות לא רעות בכלל, ואחת מהן היא להקת The Armada הגרמנית, עם האלבום הראשון שלה " Rage Of The Armada" בו מנגנים שניים מוכשרים ביותר מחברי להקת Stormwitch המנוחה, לאלה שמכירים.

אך תתנו לשם האלבום להטעות אתכם שכן הלהקה אינה זועמת כפי שאולי תחשבו, אלא למעשה היא מנגנת פאוור מטאל לא רע בכלל המשתלב עם נגיעות מלודיות\סימפוניות ומרכיבים פרוגרסיביים שונים. או יותר בפשטות, לאלה מכם שלא אוהבים הגדרות מנופחות, הכוונה שלי היא ליותר קטעי סולו, ריפים קצביים, ועבודת קלידים מלודית שאליה מצטרפים כמה כלים אחרים פה ושם.

הרבה זמן לא יצא לי לשמוע אלבום כזה, שאמנם לא מציג ייחודיות כלשהי, אך מחזיר אותי כביכול למקורות שלי עם שירים קצביים וטובים שכיף לשמוע בזמן החופשי, בלי כעס, בלי יותר מדי בומבסטיות, פשוט שירים זורמים. דוגמא לאלבומים כאלה אני יכול למצוא למשל אצל להקת Edguy, או אצל להקת Dionysus הגרמנית, שבצורה מסוימת The Armada מזכירים לי מאד, הן בגלל קולו של הסולן המשתלב באופן חלק בשירים והן בגלל המלודיה והמקצבים. כמו כן, עבודת הקלידים נשמעת לי לפעמים כמו הסגנון הפיני של להקות כדוגמת Sonata Arctica ו-Battlelore.

בנוסף, כיאה ללהקת פאוור מגרמניה, תוכלו למצוא גם קירבה מסוימת ללהקת Helloween שניתן לשמוע השפעות ממנה בשיר "Near Dark" שמצא חן בעיני מאד. ואם כבר אני מדבר על שירים שאהבתי, אמליץ לכם גם על השיר הראשון והחביב "Guiding Star" ועל "Endless Crusade" שבנוסף לקלידים, משתלבת בו יצירה פאודלית במיוחד שאני בטוח שרובכם יזהו ויחייכו למשמע אוזניכם.

בעמדת הבלדה התורנית, כיאה לאלבום פאוור רציני, תמצאו את השיר "Crimson Winter Sunrise" שיגרום לכם לשלוף את המצית האהוב עליכם, להדליקו ולהבעיר משהו בסביבה… או שבעצם, תמחקו את האפשרות האחרונה. אבל אם אני כבר מדבר על אש, אני חייב לציין שלמרות שקולו של הסולן Dirk Schäffner זורם בצורה נפלאה בקטעים רגועים ושקטים, כשזה מגיע לקטעים יותר אגרסיביים, הבחור מאבד מהלהט שלו ונשמע כאילו הוא ממש מתאמץ להוציא את הטונים היותר כבדים מגרונו. זה גורע בכך שמה שיוצא לו זה קול חצי-צרוד חצי-עדין, שלא ממש הולך טוב בחלק מהמקרים, וחבל. אך זה לא צריך להדאיג אתכם כל-כך, שכן דבר זה לא פוגם בצליל הכללי של האלבום, שנשמר יפה לאורך כל 13 השירים שבו.

בסופו של דבר “Rage Of The Armada" אינו מציג חידוש כלשהו בתחום, אך אני מקווה שעם הזמן הלהקה תיצור חומר קצת יותר מקורי וטוב באלבומים הבאים. ועד שזה יקרה, אתם מוזמנים להקשיב לאלבום פאוור לא רע בכלל שיכול בכיף להעביר לכם את הזמן בנועם ובזמזומים כאוות נפשכם… תבלו!