The Hottness – Stay Classy

מטאלקור דרומי הוא אחד הסגנונות היותר מעורפלים של השנים האחרונות. כיש מאין צצו להן אחת-אחרי השנייה להקות שבסך הכול שילבו את הרוק עמוס הבלוז של Alabama Thunderpussy עם שבירות ומקצבים שאופיניים למגוון סגנונות ה"קור", עד שמישהו החליט לכפוף תחת אותו סגנון כל להקה (ויש אולי עשר להקות כאלו) שנשמעת כמו He Is Legend ו-Every Time I Die.

וכך, הישר מתחת לאף שלנו נוצר לו תת ז'אנר חדש, זערורי והזוי בעליל, שבעזרתן האדיבה של חברות התקליטים השונות מתגבש בתור הטרנד הבא בביצת הרוק הכבד. לא צריך להיות ציניקן גדול כדי לחוש סלידה מאותו ז'אנר, גם מכיוון שכנראה שתובע המונח היה איזשהו חבר להקה \ כתב מטאל בעל דמיון מפותח, אבל בעיקר בגלל מבול הלהקות שמכפיפות עצמן תחת אותו סגנון שנוחת עלינו מכל עבר בשנתיים האחרונות.

The Hottness היא להקה אמריקנית מצפון קרוליינה שעל פי הגדרתה (או שמא אלו "פרסומים זרים") היא עושה שילוב בין מטאל דרומי, פאנק והארד רוק. אלבום הבכורה שלה, Stay Classy, מתחיל עם "Straight Brown", אשר נפתח בקול פכפוך עדין של אדם המטיל את מימיו, ומהרגע הראשון נותן למאזין תחושה עזה של טינופת מכל כיוון.

עד מהרה נכנסות הגיטרות, בריף שכאילו הושאל כולו מ-He Is Legend ואחריהן מגיע הסולן, עם צרחות מחוספסות, שמזכירות קצת את אלו של סולנה של Mayleine And The Sons Of Disaster, חבריהם לז'אנר (וכמו שזה נשמע, גם השפעה מוזיקלית חזקה מאד). הפזמון המלודי מגיע עד מהרה וחושף חולשה רצינית מאד של הלהקה – השירה המלודית פשוט משעממת, ומיעוט עבודת ההפקה עליה לא מוסיפה לה בכלל. למרות מגרעה זו, השיר מהנה מאד, וקשה להשאיר את הצוואר דומם נוכח התופים הגרוביים.

השיר שלישי, "Dearly Departed", מכיל השפעות פאנק מרובות יותר, והוא נשמע פשוט כמו שיר משעמם של Alkaline Trio. השירה הנקייה המונוטונית מציקה מאד גם בשיר זה, אבל היא נשמעת טוב יותר. קטעי השבירה דיי בנאליים ולא מצליחים להרים את השיר. השוני המהותי בין השיר הזה לבין שני קודמיו נותן לי תחושה כאילו חברי The Hottness ניסו לקלוע ליותר מדי סלים בבת אחת, אבל הם פיספו ברובם.

שיר נוסף שראוי לציין הוא "Trashy", השיר הכבד באלבום. הצרחות של Adam הסולן, מטונפות מאי פעם, וכל השיר נשמע כמו פסקול מושלם לתגרה באיזה פאב מטונף בלב מדבר. בסופו של דבר, כשהם לא מנסים לשלב Punk Rock או שירה מלודית, מצליחים The Hottness לשלהב את הרוחות וליצור שירים שהתיאור "מגניבים" יהלום אותם מאד. חבל ששילוב הפאנק באלבום בא בצורה כל כך לא טבעית ואנמית. עם זאת, מדובר באלבום שכדאי לבדוק, בעיקר לחובבי He Is Legend ו-Mayleine And The Sons Of Disaster.