The Monolith Deathcult – The White Crematorium
- Army Of The Despised
- 7 Months Of Suffering
- Concrete Sarcophagus
- Under The Blood Campaign
- The Haunted Ravines
- Origin
- The Cruel Hunters
- 1917 Spring Offensive
- The White Crematorium
אוהבי הדת' מטאל, אנא רשמו לפניכם את השם הבא: The Monolith Deathcult, ואל תשכחו אותו. הלהקה ההולנדית הנ"ל החלה דרכה לא כל כך מזמן, החל משנת 2002, אבל לחבריה נסיון עבר בלהקות כמו Altar ו-Dead Head. האלבום הראשון של ההרכב, The Apotheosis שוחרר ב-2003 בלייבל ששייך להנרי סלאטר, האדם שמאחרי להקת הדת' God Dethroned, ועכשיו הם חתומים בחברת Karmageddon, שבה יוצא האלבום השני.
בגדול אפשר לתאר את הלהקה כשילוב של Nile וקצת Morbid Angel, כלומר דת' טכני, מרובה ריפים, אבל ברוטאלי ומהיר באופן יוצא דופן. השירה נעה בין גראול מיד-רינג' לחרחורי מוות בסגנון Nile, ומהירות התופים נעה בין Blast beats רצחניים לסתם מעברים ושבירות מרשימות ביותר, בקיצור, יש כאן שילוב מדויק של יכולת נגינה בלי לוותר על ברוטאליות רצחנית, ומכאן הרבה מההשוואות ל-Nile. זה לא נגמר בזה, הלהקה מקדישה משמעות גדולה לליריקה שלה, והטקסטים של ההרכב הם בין המעניינים ביותר שנתקלתי בהם לאחרונה, שוב, משהו שבדה"כ אפשר למצוא ב-Nile, והשיר השני באלבום, "7 Months Of Suffering", שעוסק במלחמות עתיקות במזרח התיכון, בכלל מריח כמו אותה להקת דת'-מצרי מצליחה.
מעבר לכך ללהקה יש משהו שיעורר הרבה עניין דווקא בישראל, יש להם דיבוק לא קטן עם נושא השואה והנאצים, השיר הפותח עוסק במנהיג יחידת SS מהעבר, ומפרט את מעלליו, כדי למנוע כל חוסר הבנה בנוגע לעמדת הלהקה, בניגוד ל Slayer למשל, שלא טרחו להבהיר הנושא באלבום עצמו, Monolith מצמידים לכל שיר קטע טקסט שמסביר את ההקשר ההיסטורי של המילים, ובהתייחסם לאותו נאצי הם אומרים בבירור: "(Was) Beaten To death by outraged Polish troops on 7 July 1945. A fitting end for such a monster." וכדי להסיר ספק לגמרי לגבי עמדתם בנושא השואה, הלהקה מקדישה קטע אינסטרומנטלי לגיא ההריגה בבאבי-יאר, ומפרטת את אשר אירע שם, כשלמעלה מ-150,000 איש נרצחו.
מעבר לכך הלהקה עוסקת במלחמות היסטוריות אחרות, ועושה הכול ברמה גבוהה ובאנגלית רהוטה, העובדה שהמוזיקה המלווה היא דת' מדויק ואגרסיבי להפליא פשוט מחזקת את התחושה הכללית של האלבום, למאזין אין ברירה אלא לקחת בסופו איזו נשימה עמוקה. בהחלט לא מדובר בחווית האזנה קלה. כמו שהתחלתי, רשמו את השם לפניכם, מדובר באחד מאלבומי הדת' הטובים ששמעתי מזה הרבה זמן.