The Rotted – Anarchogram

מי שזוכר את הביקורת שכתבתי על אלבום הבכורה של The Rotted הבריטים לפני שנתיים בערך יודע עד כמה אני תופס מההרכב הנ"ל. ההרכב, שהוא בעצם גלגול חדש של להקת הגריינד-קור Gorerotted, לקח את האלימות המטאלית של הלהקה המקורית, הוסיף לה מנה של פאנק חתרני, שתל בה לא מעט זהות בריטית נוכחית, והעלה את מפלס האיכות המוזיקלית במה שהתברר כאחד מאלבומי הגריינד-קור הטובים של השנים האחרונים, Get Dead Or Die Trying.

עברו שנתיים, וכמה שינויים חלו הרכב, הסולן והגיטריסט, שארי Gorerotted, עדיין שם, וגם המתופף הישראל נתנאל גולד, אבל הגיטריסט הנוסף באלבום ההוא Gian Pyres, יוצא Cradle Of Filth, כבר לא שם, והבסיסט הוחלף בחברו ללהקה של נתנאל להרכב Screamin' Daemon, ועכשיו – גם EP חדש, שלדעתי האישית נועד יותר למלא קצת חלל בשעה שהלהקה עושה דרכה לכיוון אלבום אולפן שלא. Anarchogram ממשיך את הדרך החתרנית של ההרכב וגישתו התוקפנית לגריינד-קור שלו, מאד בריטי באופיו, מושפע מהתכנים של הרכבים כמו Napalm Death – כלומר, נוטים לטקסטים חברתיים ולא Gore למיניהם כפי שעשו בגלגול הקודם שלהם – וריפים שעושים חיבור בין פאנק מלוכלך לכאלו שמגיעים חלקית מבלאק מטאל.

כנראה בגלל שמדובר בהוצאה עצמית, גם הסאונד הרבה פחות מלוטש, והעיקר כאן היא הגישה האלימה והמהירות, שברורה במיוחד בשיר הפותח, "Drink Myself To Death". לא מדובר באחד השירים הגדולים של The Rotted, ואי אפשר להכחיש שהוא פחות ברמתו מרוב החומרים באלבום הבכורה, עדיין יש שם את התיפוף הרצחני של גולד, אחד הצדדים החזקים בהרכב, וכמה ריפים לא רעים, אבל בגדול הוא לא בולט במיוחד מעל מרבית חומרי הגריינד קור הנוכחיים. "Dawn Of A New Error" הוא סיפור אחר לגמרי, שוב הריפים הכמעט בלאק מטאלים, פזמון חזק עם צרחות אימה של הסולן Ben Mcrow – זו כבר דוגמא למה שעושה את הלהקה לאחת הטובות בז'אנר הנ"ל.

מכאן ההרכב ממשיך לקאברים של להקות שללא ספק היו השפעה עליו, לא שונות מידי מהמקור, אבל בהחלט מוסיפות אגרסיה לגרסאות המקוריות – "Iron Fist" של Motorhead, ללא ספק מהלהקות המשפיעות ביותר על המטאל הקיצוני ואחת מהיוצרות שלו, "Propaganda", אחד השירים היותר פאנקים של Sepultura מתוך Chaos AD, בחירה מפתיעה למראית עין, "Deathcrush" של Mayhem, שנראית הגיונית יותר כשמבינים את השפעות הבלאק מטאל על הלהקה, ולסיום, "Out Of Hand" של Entombed, שמראה את שורשי הדת' מטאל השבדים של ההרכב.

בואו נסכם, ההבדלים בין ה-EP המוצא עצמית הזה לאלבום של The Rotted שיצא לפני שנתיים הוא משמעותי, גם מבחינת הסאונד וגם מבחינת מרבית החומרים. עדיין מדובר ב-EP ראוי ביותר לאחד מהרכבי הגריינד החזקים שפועלים כיום – אבל מדובר בעיקר כתוסף או הוצאת ביניים להרכב, ולא רליס ברמה שניתן יהיה לצפות מהאלבום הבא המלא שלהם.