גל החום הנוכחי בניו יורק, הלחות והצפיפות ברכבת התחתית עושים לי חשק להתפרק לגמרי על מישהו, טוב זה לא שאני באמת הולך לשבור למישהו את הפנים, אבל אתם יודעים למה אני מתכוון. בכל אופן, כשראיתי שRise Records שלחו לי את האלבום החדש של Thick As Blood הרגשתי שמצאתי מענה לכל דרישותי. אלבום הארדקור חזק, אנרגיה צרופה היישר מפלורידה. כבר בשמיעה הראשונה אפשר להבין שהלהקה עשתה קילומטרים רבים בדרכים וחרשה במות. אין מה להגיד, הכל Tight וממוקצע. כל אחד יודע בדיוק את התפקיד שלו בלהקה.

עם שירים קצרים מאוד הממוצע לא עובר את השלוש דקות. מרגישים את החיבור השורשי לPunk מצד אחד ומצד שני אפשר לראות איך מהארדקור נוצרה תופעת הלוואי שכולם כל כך אוהבים לשנוא – מוזיקת אימו. עם הפתיח של האלבום Pain and Gain הזמר צורח We've Come From Misery, We've Come From Pain אבל אתם יכולים להסיר דאגה מליבכם. לא מדובר בשירה בכיינית ואימואית. זה אלבום הארדקור לפי תו התקן, עם כל השטיקים וכל האלמנטים שעושים מוזיקת הארדקור.

השיר The Outsiders הוא איך ששיר הארדקור צריך להשמע. השיר הזה צועק צדק חברתי, הוא יכול להיות ההמנון של המחאה החברתית, בין אם של ה-99% בוולסטריט או של המחאה בתל אביב, המילים צועקות – We Are The Voice Of The Voiceless הגיע הזמן לשינוי ואיזו דרך יותר טובה מלעשות את זה דרך מוזיקה. אולי אם הפוליטיקאים היו שומעים את השיר הזה, משהו היה משתנה.

השיר Headaches עושה לי את זה. הברייקים בשיר הזה מצויינים והריפים נותנים בראש. זה אולי השיר הכי מעניין באלבום. דווקא בגלל השילוב בין הברייקים לגיטרה ליד שנשארת כל הזמן ברקע. השיר diente Por Diente מזכיר לי דווקא את הימים היפים של Sepultura מתקופת Chaos AD. עוד שיר מחאה טוב הוא history Of Violence (Fearless) הריפים פשוט מצוינים! Thick As Blood מוכיחים שהם יודעים לשבור, המקצב תופים מעולה והאנרגיה עוברת למאזין כמו בהופעה חיה. חבל שאין שירה מלודית, זה משהו שהיה מעלה את האיכות של האלבום בכמה רמות.

לסיכום אני יכול להגיד בוודאות שאם אתם בקטע של הארדקור, האלבום הזה יכול לעשות לכם את זה. אין ספק שמדובר באלבום טוב. אבל השאלה שאני שואל את עצמי אחרי ששמעתי את האלבום הזה כמה וכמה פעמים היא מה הוא משאיר אצלי. התשובה לצערי היא שהאלבום הזה גורם לי בעיקר רצון לחזור לשמוע את Hatebreed פשוט כי הם עושים את זה טוב יותר. דבר נוסף למרות שאני יודע של-Thick As Blood זה לא ממש איכפת והם מצידם רוצים רק לתת בראש וזה חשוב ומבורך, אבל אולי אם להקות כמו Thick As Blood, שעושות את זה כל כך טוב, ינסו לזוז אפילו קצת מהשטאנץ הקבוע והתבניתי של הז'אנר, הם יוכלו ליצור משהו מעניין יותר, אולי אפילו ז׳אנר מוזיקלי חדש.