Thy Darkened Shade – Liber Lvcifer II – Mahapralaya
- Luciftias
- Sacrosanct Pyre
- Into Eerie Catacombs
- Sthanastasis
- Qelippot Epiphany
- Acausal Current of Thanatos
- Veneration for the Fireborn King
- Noxious Witchery of the Titans
- Typhonian Temple
נתחיל מהסוף. או למעשה, נתחיל מאוכל. Thy Darkened Shade ביחס ללהקות בלאקנד-דת' מוכרות כמו בהמות' הם מה שגירוס הוא עבור שווארמה. האחות הקטנה, שאנחנו פה בארץ פחות מכירים. יש הבדלים לא תהומיים כנראה, אבל הדבר הזה מצוין בפני עצמו. זה פשוט הגרסה היוונית.
אז הלהקה הזאת היא למעשה צמד שהתחיל כבר בשנת 1999 אבל שחרר אלבום ראשון רק 13 שנים מאוחר יותר. אחרי שנתיים אלבום נוסף ואז 8 וחצי שנים עד האלבום הנוכחי. כמו שכבר הבנתם, הסגנון הוא בלאקנד-דת', הצמד הם מיוון וכל הדבר הזה לא רע בכלל אם התחלתי בלהשוות אותו לנפלאות הבשר המסתובב על עמוד ונכנס לתוך פיתה כלשהי.
עכשיו שמעו, זה מסוג האלבומים ששמעת שיר אחד – שמעת את כולם. באמת קשה להבין איפה שיר מתחיל ואיפה שיר נגמר כי הכל נשמע אותו דבר ומתכנס לשאלה – האם זה נשמע טוב? אז כן. אם הייתי צריך לחזור קצת על עצמי אבל בהרחבה ולהגיד כמו מה זה נשמע הייתי אומר שזה כאילו לקחו האלבום The Apostasy של בהמות', את Litourgiya של באטושקה, את נגינת הבס של Beyond Creation וזרקו את זה לבלנדר.
ובואו נדבר על הייחודיות הבולטת בלהקה בפרט ובקונטקסט של הז'אנר הזה בכלל – הבס. כן כן, אותו כלי שהרבה פעמים במטאל בקושי נמצא במיקס כאילו כולם זה ג'ייסון ניוסטד אחד גדול, בעיקר בסגנונות אפלים כאלה ואחרים, אבל בלהקה הזאת לבס יש מקום בולט ביותר במיקס וזה קסום בעיניי. בעוד שבאלבומים הקודמים הבס נוגן על גיטרה Fretless שהפכה את הסאונד של הלהקה לעוד יותר ייחודי, באלבום הנוכחי הבס מנוגן על גיטרה Fretted ובכל זאת, המיקום שלו במיקס בולט ביותר.
אז אם אתם אוהבים בלאקנד-דת', מתחברים לדיקלומים שנשמעים דתיים אבל הם בתכלס באזורים השטניים יותר של הטקסטים, מעריכים מתופף שעובד קשה ובסיסט שמשתלט היטב על המיקס, האלבום הזה הוא לחלוטין עבורכם. רק קחו בחשבון שזהו בגדול אלבום אווירה. אלבום עם התחלה וסוף אבל באמצע זה די כאוטי וחסר מעצורים. אני אוהב את זה.