Trespass – Morning Lights

אחרי המתנה ארוכה שלנו, חובבי הרוק המתקדם בארץ הקודש, הוציאה להקת Trespass הירושלמית את אלבומה השני, Morning Lights. הלהקה שהוציאה את אלבום הבכורה שלה, In Haze of Time, בלייבל הצרפתי הנחשב, Musea, בחרה להוציא את האלבום החדש במקביל בשתי הוצאות, Musea לרחבי העולם ובהוצאת "התו השמיני" בישראל. את ההשקעה באלבום כבר ניתן לראות כבר מהעטיפה היפהפייה שצוירה על ידי הווארד פוקס.

מה לא נאמר על הטריו הזה? ההשוואה המתבקשת ל-Emerson ו-Lake And Palmer, למרות שגיל שטיין, הקלידן והמלחין העיקרי לא היה כלל מודע להם בעבר ולא גדל על מוסיקת הרוק המתקדם אלא על פולק ומוסיקה קלאסית. אנשי הפרוגרסיב בלהקה הם הבסיסט רועי בר-טור שמושפע מלהקות כמו Yes ו-Genesis וגבי וייסמן המתופף שגדל על הרוק של שנות ה-60 והרוק המתקדם של שנות ה-70. גיל שטיין הקלידן הוירטואוז מתמקד בהלחנה ובכתיבה בעוד בר-טור ו-וייסמן מתמקדים בעיקר בסיפוק הרית'ם סקשיין של הלהקה באמצעות ליינים מרתקים של בס ותפקידי תופים מעניינים.

האלבום השני מגיע עם השפעות מובהקות של בארוק, בזכות הכשרתו הקלאסית של גיל שטיין, הלחנים נשמעים בהתאם וכך גם הסאונדים בהם בוחר שטיין להשתמש באמצעות המקלדות הרבות שבאמצעותו (חשוב לציין ששטיין טורח לשזור שילוב של כלים קלאסיים כמו חליל, פסנתר יחד עם סאונדים סינתטיים חדשים). המבנה ההרמוני הוא מאד חשוב במוסיקת הבארוק וניתן להרגיש זאת היטב בקטעים שכתבה להקת Trespass. מוזיקת הבארוק נכתבה בעבר לנגנים וירטואוזיים וזה מתבטא היטב בכל אחת מ-48 דקותיו של האלבום החדש, למרות שהקלידים הם במיוחד הדומיננטיים באלבום, הרי שהבס והתופים לא מאכזבים ומספקים ליווי נדרש.

מוטיב נוסף של הבארוק הוא החשיבות של הקטעים האינסטרומנטאליים ובאלבום הזה יש לנו 3 קטעים אינסטרומנטאליים. המוזיקה עשירה מבחינת העיבוד וכוללת הרבה קונטרפונקטים וקטעים פוליפוניים (שטיין מושפע מאד מבאך בהלחנה שלו). הקטע שפותח את האלבום, "Song of Winds", ישר מתחיל עם חליליות וברור ישר מן ההתחלה שהבארוק ייתן פה את הטון, וגם ניתן לחוש בהשפעה של הפרוג ההולנדי של שנות ה-70 (Focus במיוחד).

היצירות הבולטות והטובות במיוחד הן גם שני הקטעים הארוכים ביותר באלבום, "Morning Lights" ו-"Ripples", אותם כתבה כל הלהקה ביחד, ושיתוף הפעולה הוא מוצלח. את שני הקטעים שמעתי במספר הופעות של הלהקה לפני יציאת האלבום, ואני יכול רק לשבח את העיבוד העשיר באלבום שהשתפר עוד יותר מן ההופעות. בשני הקטעים ניתן לשמוע הרפתקנות מוסיקלית שעוד לא שמענו בעבר מהלהקה, ועל כך אפשר לברך. גיל שטיין גם שר בשני הקטעים האלה, אם כי לדעתי שירה אף פעם לא הייתה הצד החזק שלו, לעומת ההלחנה והעיבודים המוסיקליים בהם הוא משובח.

היצירה הרביעית באלבום, בעלת הגוון הקלאסי, "Vivaldish", נכתבה ועובדה על בסיס הפרק הראשון מקונצ'רטו לכינור ב-לה מינור של ויואלדי, ומוכיחה עד כמה שטיין מוקיר ומעריך את תרומתו של ויואלדי לסגנון הבארוק (שטיין מנגן גם בחליליות בקטע זה). הלהקה אמנם לא עשתה משהו שלא שמענו לפני, אבל המיומנות והמקצועיות בה הלהקה כתבה ועיבדה את האלבום הם שעושים אותו למצוין ומוצלח בעיני. עוד נקודה שאני מאד אוהב בלהקה הזאת היא הצניעות והענווה של כלל חברי הלהקה. לאמני רוק מתקדם יש נטייה להיות פומפוזיים לא רק במוסיקה אלא גם בהתבטאויות בתקשורת ודווקא חברי Trespass הם כמו שאומרים "ילדים טובים ירושלים", ועל הצניעות הזאת אני מעריך אותם מאד.

להקת Trespass שמה את הרוק המתקדם של ישראל על המפה העולמית ומייצגת אותו בגאווה. הלהקה השתתפה במספר הופעות רב בחו"ל וגם תופיע בקרוב שוב ושם נמצא מרבית הקהל שלה, למרות שהיא מופיעה לעיתים קרובות בירושלים ובתל אביב. כולי תקווה שהמחיר הנמוך והאטרקטיבי של האלבום החדש יגרום לאנשים רבים לרכוש אותו,להגיע להופעות הקרובות ולכבד את להקת הרוק המתקדם הטובה ביותר שיש לנו כיום בישראל.