Turisas – Battle Metal

הערה: לכל מי שמכיר את הסקירות שלי או אותי… לא נחטפתי או משהו אלא פשוט כל מה ששמעתי לפני האלבום הזה השנה הוא אפסי לגמרי… תתמודדו!

אני לא יודע מה איתכם אבל אני מיואש, מיואש עד מאד. כבר כמעט חצי שנה שלמה אני מחפש איזה אלבום שילהיב אותי מספיק כדי לכתוב עליו סקירה, משהו קטן וטוב, לא חייב לחדש אבל בכל זאת שיהיה מעניין אבל אלאס… כלום! נישט! נאדה! אז נכון שיצאו כמה אלבומים של להקות שאני מאד אוהב, Finntroll, Nightwish, Norther והרשימה עוד ארוכה… אבל לצערי כל אחד ואחד מהאלבומים האלה פשוט לא משאיר טעם של עוד, או בכלל טעם כלשהו. אפילו Nightwish שהשד יודע איך הם הצליחו עם האלבום האחרון שלהם, שלדעתי הוא ממש לא "נייטוויש" כמו הקודמים, למכור 200 ביליון עותקים, ועוד רק בפינלנד ששם יש אולי אוכלוסיה של חצי ממספר המכירות … אבל אני סתם מסתבך פה. בכל אופן, אם בפינלנד עסקנו, אז בפינלנד נישאר. מה לעשות, יש לי זיקה לארץ הזו מסיבה ממש לא ידועה… ומסיבה עוד יותר לא ידועה אני תמיד מצליח למצוא שם משהו מעניין גם אם הוא הדבר הכי מוזר שבנאדם רגיל יכול לשמוע, אבל שוב, מי אמר שאני רגיל?

אז איפה היינו? אה כן, פינלנד, ארץ שלווה למראה, האמנם? מה אם אני יגיד לכם שבין כל הטרולים והשלג שיש שם, נמצאת חבורה שמנגנת כבר למעלה מ-7 שנים ורק בחודש האחרון שיחררה לאוויר העולם האת האלבום הראשון שלה. מה לקח להם כל-כך הרבה זמן? אין לי מושג, אבל ההמתנה הייתה שווה את הכל! אני אישית עוקב אחרי Turisas כבר שנתיים שלמות, שמעתי את הדמואים ששוחררו, קראתי את ה-Studio Diary שלהם ופשוט כססתי אצבעות כמו איזה גרופי של טלנבולה לקראת הפרק הבא שבו הם יכריזו על משהו חדש… תאריך יציאה… שמות שירים וכו'. וכך עבר הזמן, עד שלבסוף ידי נחתו על "Battle Metal", האלבום ש-כרגע- מוכתר אצלי כאלבום השנה וזה עוד גם אחרי ששמעתי את האלבום החדש של Rhapsody שבו נעסוק בקטיל… בסקירה אחרת שתבוא בעתיד.

כן, זמנים משתנים, להקות שסגדתי להם עד לא מזמן מפנות מקום ללהקות שמצליחות אשכרה לחדש משהו במקום לטחון את אותה נוסחה או לנסות להתמסחר בדרכים לא קונבנציונאליות. להקת Turisas היא הישועה שלי בחודש האחרון, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת הנאה צרופה שנמשכה מהשמיעה הראשונה ועד לפעם ה-45… והמונה עוד דופק. אז מה יש לנו פה? ההגדרה הפשוטה היא פולק\ויקינג מטאל לפנים(!)… וההגדרה היותר מסובכת אשר אותה אני מצטט מפי הלהקה היא "מטאל פגאני ברברי מלחמתי!" … אני אישית נוטה יותר להסכים עם האחרונה, שכן איך שהתחלתי להאזין לטראק הראשון "Vicoriae And Triumphi Dominus" (האינטרו) חשבתי לעצמי "ארג, יוצאים לקרב! הרימו את הדגל! התחילו לצעוד!"… הנה זה מתחיל.

וכך עם תחילתו של השיר העוקב "As Torches Rise", הבנתי שלא טעיתי… מטח של תרועת חצוצרות (צליל ייחודי ללהקה שמופיע לכל אורך האלבום) נכנסו בקצב בומבסטי יחד עם הגיטרות, התופים והבאס לתוך נגינה מהולה בעוצמה שמזמן כבר לא חוויתי. אל הכלים מצטרף הסולן NYGÅRD (או "שר-המלחמה") בשירת גראוול מאד מיוחדת, שכן היא לא ממש כמו שירת בלאק מטאל אלא יותר כמו סיפור אשר נשמע ברור על אף הקול המחוספס שמספר אותו, וזה תמיד לטובה. לעיתים "שר-המלחמה" אף עובר לקול נקי שאיתו הוא מצליח להקסים את המאזין עם הסיפור והמילים. אמנם הוא ההפך הגמור מברוס דיקנסון או טוביאס סאמיט, אבל גם בתור גראווליסט אפשר לספר סיפור שירתק אנשים. ומפה זה רק משתפר.

ישר כששיר הנושא של האלבום, "Battle Metal", החל להתנגן, אני פשוט נגנבתי… אין דרך מתורבתת יותר לתאר את זה, שכן בתור מעריץ "וותיק" יחסית של Turisas, זיהיתי בלי צל של ספק את "החידוש" לשיר "Heart Of Turisas" ששוחרר באחד מהדמואים של הלהקה. בין שתי הגרסאות ישנו שיפור עצום שפשוט גרם לי להרגיש מאד גאה בלהקה שהצליחה להתקדם ככה ואף הצליחה לחתום עם חברת התקליטים הגדולה Century Media לטווח רחוק מאד כפי הנראה. גם כאן מטח חצוצרות קל פותח את השיר שנשמע קצת יותר איטי מקודמו אך עם זאת שומר על העוצמה ומוסיף לה קצת אפיות לשמה. בין זעקותיו של הסולן תוכלו למצוא גם מקהלה ברברית (מאפיין החוזר על עצמו באלבום ומוכר יותר לחובבי הויקינג מטאל) אשר מכניסה בין זמזום לזמזום גם כמה קריאות קרב אה-לה ManOwaR… כמו שצריך! שכחתי לציין שגם בניגוד לרוב להקות הפולק הפיניות, החבורה הזו שרה בעיקר באנגלית, וזה מוסיף לחוויה אף יותר.

ואם כבר הזכרנו פולק, שלא תחשבו שלא נמצאים כאן כל הכלים האהובים עלינו, אם זה חליל, כינור, אקורדיון או כלי הקשה שונים ומשונים שמוסיפים לכל האטמוספירה הנחמדה הזו. מה שעוד יפה בשימוש הפולקי של האלבום הזה הוא שרוב קטעי הסולו מורכבים מהכלים האלה בלבד, כאשר לאחר שנשמעת נעימה יפה למדי, משתלבים אליה הכלים החשמליים כאשר הם יוצרים את אותה נעימה רק בצורה יותר מטאלית, כמו לדוגמא בשירים – "One More" ,"As Torches Rise" ובשיר "Sahti-Waari" הקצר המביא עמו גם נגינת אורגן גרובית למדי, סטייל שנות ה-80 המוקדמות, מה שיוצר שילוב יוצא דופן לסגנון הפולק מטאל הפיני אבל הוא לא פחות מרשים משאר המרכיבים. את אותו שילוב גרובי תוכלו לשמוע ביתר הרחבה גם בשיר הבא בסדר אחרי "Battle Metal" אשר נקרא "The Land Of Hope And Glory" המכיל בנוסף לגרוב גם נעימת כינור שווה למדי, ולא רק זאת אלא גם פתיח בסגנון טכנו קל שמזכיר לי אינדסטריאל… עוד שילוב יוצא מן הכלל.

מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר "Midnight Sunrise" הפכתי אותו לאחד המועדפים עלי. מה שמתחיל בצליל פעמונים מיסתורי, ממשיך בנגינת כינור ובשילוב כלי המטאל אל שיר קיצבי ונותן בראש. כאן תוכלו לשמוע ביצועי פולק מדהימים על הכינור וכן גם כמה נגיעות של שירה נשית אשר מופיעים לעיתים רחוקות במהלך האלבום, לא שמעתי משהו טוב כזה מאז האלבום של להקת Asmegin מהשנה שעברה. למרות היותו שיר שובר למדי, הוא מסתיים באופן תמוהה אשר מותיר אחריו איזה 2 דקות של משהו עמום מאד שנגמר בשירת ויקינג קלה המובילה אל תוך השיר הבא, "Among Ancestors". השיר הזה מביא לנו עוד מקצב קרבי למדי יחד עם שירה ברברית וכן גם מסתיים באופן מוזר המותיר דקה של קולות משונים שנראה כי נלקחו מתוך איזה פאב שכונתי או משהו בסגנון. כאן אני חייב לציין שעבודת התופים והגיטרות לאורך כל האלבום מבוצעת בצורה מרשימה תוך כדי שילוב מרכיבי הפולק, קשה להאמין שזהו אלבום הבכורה של הלהקה הזו.

לקראת הסוף Turisas הכינו משהו מיוחד, הטראק שנקרא "Prologue Of R R R" הוא למעשה שיר אטמוספרי של 3 דקות וקצת שכולו מורכב מדקלום של טקסט הנלקח מאיזה נובלה מפורסמת. כאן באמת מרגישים את העוצמה של הסולן ואת היכולת היפה שלו למשוך את המאזין "לקרוא" את הסיפור שלו. הטראק שהיווה את "ההקדמה" מסתיים לתוך השיר הבא "Rexi Regi Rebellis", שיר אפי למדי שתחילתו אף מזכירה את העוצמה של להקת Bal-Sagoth הידועה בשל המטאל הברברי שלה. השיר עצמו יחסית במקצב בינוני וכולל בתוכו ציטוטים מתורגמים משבדית שנלקחו מנובלה אחרת המספרת על מלחמות הפינים… היסטוריה לפנים הייתי אומר. חוץ מסולו חליל נחמד למדי והמקצב הבומבסטי, לדעתי זה אחד מהשירים היותר חלשים באלבום, אבל הלהקה יכולה להרשות לעצמה את זה אחרי שסיפקה את הסחורה בצורה משביעה למדי. לבסוף אנחנו מקבלים איזה אווטרו פולקי רגוע ונעים העונה לשם "Katuman Kaiku" שכן אחרי הקרבות הקשים וכל הדם שנשפך והאנשים שנהרגו, צריך לנוח וליהנות מהשלל עד הפעם הבאה.

אין לי עוד מה להוסיף חוץ מלומר שזהו אלבום שנועד לכל מי שקורא לעצמו אוהב פולק\ויקינג מטאל ברבארי\פגאני עם נגיעות אפיות או בקיצור אוהב פאקינג מטאל טוב! אסור לפספס את זה. לכל מעריצי Finntroll, Moonsorrow, Bal-Sagoth למיניהם זה בכלל אלבום חובה. עם הפקה מעולה, סאוונד עוצמתי, שירים אפיים ומרגשים ומה לא – קשה להאמין שזהו רק אלבום הבכורה ועוד יותר קשה לדעת איך החבר'ה יוכלו להתעלות על עצמם עם האלבום הבא… עכשיו איפה הגרזן שלי?