1. Courage Today, Victory Tomorrow!
  2. So It Begins
  3. As Yggdrasil Trembles
  4. Wir Kapitulieren Niemals
  5. This Time We Fight
  6. Master of the Ancient Art
  7. Chief Einherjar
  8. Return Fire
  9. Far Beyond Hell
  10. Dead to Me
  11. Yahweh and the Chosen Ones
  12. Cannibalistic Epidemic Continues

אני יודע שיש גל גדול של להקות פולק \ וויקינג שונות ומשונות שמשתלט על העולם בשנים האחרונות, אבל אם נשתמש בדימוי ציורי, כששומעים את Unleashed, מחלוצות השילוב של ויקינג ודת' מטאל, זה נשמע כאילו כל אותן להקות צעירות ועטויות פרוות וצבעי קרב הן גמדים מצווחים אשר מובלים כלאחר כבוד כמתאבנים אל פיו הענק והשואג של Johnny Hedlund, סולנה המפלצתי של Unleashed – בערך 150 קילו של כיעור ברבארי, עם גראול מסיבי שגורם לסולנים רבים בתחום להישמע כמו הוביטים תמימים.

Unleashed התחילו מוקדם, זה היה ב-1989, כש-Johnny ידידינו נזרק מעמדת הבסיסט של Nhilist, הגלגול הראשון של Entombed, ככל הנראה בגלל שיעד את עצמו כסולן – מה ששאר חברי הלהקה לא קיבלו. Johnny פשוט הקים את Unleashed, שאמנם עשו דת' שבדי, אבל שילבו אותו מההתחלה עם מוטיבים של ויקינג מטאל. ארבעת האלבומים הראשונים של הלהקה הם קלאסיקות של דת' ויקינגי, ללא ספק מהסוג שהיווה את ההשפעה העיקרית על Amon Amarth – מלודיות חזקות, שירה ברוטאלית עבה, הרבה אגרסיה וטקסטים לוחמניים. אבל נראה היה שהארבעה האלו סימנו את סוף עידן הלהקה.

הלהקה אמנם הוציאה עוד שלושה אלבומים בחברה הוותיקה שלה, Century Media, אבל כבר לא היה שם את האיכות או ההתלהבות של האלבומים הראשונים, ונראה היה כי ההרכב מצא את מקומו בתוך פח הזבל הגדול של להקות וותיקות שכבר לא עושות שום דבר מעניין. ב-2006 החליפה הלהקה חברת תקליטים, והוציאה את ההפתעה הגדולה של אותה שנה, אלבום שבעיני הוא מהגדולים שז'אנר הוויקינג יצר מאז ומעולם – Midvinterblot. הלהקה הורידה קצב, שיפרה סאונד, החדירה ויותר ויותר לידים איכותיים ומלודים בגיטרות, והנפיקה אלבום כמעט מושלם.

גם האלבום הבא, Hammer Battalion, היה אלבום מעולה, ועכשיו, שנתיים לאחר מכן מוציאה הלהקה את אלבומה הראשון בחברת התקליטים Nuclear Blast, והעשירי שלה בסך הכול, ולמרות שהוא לא מחדש שום דבר, עדיין מדובר בדת' מלודי \ וקינגי ברמה הגבוהה ביותר, שאף חובב Amon Amarth לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. "Courage Today, Victory Tomorrow" הוא כל מה שאפשר לצפות מהז'אנר, מקצב Mid-Pace של דת' מלודי ומנוגן היטב, גראול נמוך – עדיין אחד הטובים ביותר שיש לאיזה שהוא סולן דת' – ופזמון סוחף ומלחמתי, אפשר לקוות ליותר מזה? אז יש גם סולו Wah-Wah איכותי ומלודי, ומדובר בשיר כמעט מושלם.

"So It Begins" פונה כבר בצורה די ברורה לדת' שבדי מהיר, דוגמת Edge Of Sanity ושאר גדולות הז'אנר, הפעם מלווה בבלסט-ביט מהסוג האולד-סקולי הטוב. שיר הנושא, לעומת זאת, מוריד את הקצב ונותן כמה מהריפים הטובים ביותר ש-Amon Amarth לא כתבו – פריטת טרומולו של שני ערוצי הגיטרה ותחושה קודרת שלוקחת גם קצת לכיוון בלאק נורבגי קלאסי. הטקסט הוא ויקינגי במובן הקצת Manowar-י שלו, כש-Johhny קורא ל-"Battalions of the World" שלו להלחם, אבל מה זה משנה? ככה עושים מטאל. אם קודם הזכרתי בלאק, אז "Wir Kapitulieren Niemals" מכיל ריף מרכזי שנוטה מאד לשם, אבל הפזמון שלו הוא ההגדרה הרשמית של הלהקה – Viking Death Metal – ובאמצע השיר יש ירידת קצב לדת' מטאל כמעט Doom בהרגשה.

אין יותר מידי שינוי בהמשך, השירים כולם קצרים יחסית, לא מורכבים אבל מספיק מעניינים כדי לא לשעמם לרגע, וההפתעה היחידה היא בדמות ביצוע ל-"Evil Dead", שיר מ-Scream Bloody Gore, אלבום הבכורה של Death, כנראה אחת ההשפעות הגדולות על Unleashed בתחילת דרכה. לסיכום, מי שאוהב ויקינג מטאל – שילך על זה. דת' שבדי? גם. מי שרוצה כינורות, חלילים וטרולים מתעלסים לא אולי לא יהנה מהגרסא הזו של המטאל השבדי, אבל אני אישית חושב שמדובר כנראה באחד האלבומים הטובים של 2010 בינתיים.