1. The Coming Of Soon - Abed
  2. The Offer - Noble Brats
  3. Redemption - Distorted
  4. Selfish - Seven Percent Mind Usage
  5. Heartbreaker - Crossfire
  6. Sour Days - Behind the sun
  7. My Secret Truth - Manga
  8. Days, The - Jet Sam
  9. Desolated Spirits - Xenolith
  10. The Desert (In Your Soul) - Desert
  11. Six Years Old - Epidemic
  12. Abandoned - Mens Rea
  13. Blind Still Trill - Xamavar
  14. Easy Does It - Vultures
  15. Nighty Knight - Imblizze

בחור יהודי אמריקאי חביב החליט להפיץ את בשורת המטאל הישראלי בעולם, ואסף חמש עשרה קטעים מלהקות שונות כדי אוסף אחד, שאמור להציג לראווה את מיטב המטאל הישראלי, מהרכבים שעוד לא הוחתמו. בסה"כ הרעיון טוב והביצוע חביב, שכן לחלק ניכר מההרכבים חסר תקציב להעמיד הקלטה באיכות מספקת. חלק מהשירים לא עומדים בסטנדרטים, אבל אפשר לסלוח על כך מכיוון שכותרת האלבום מפצה – "מיטב ההרכבים הלא מוחתמים"… כלומר – יש לנו פה דיסק שמורכב ברובו מדמואים.

באופן אישי, אני לא מכיר חלק גדול מההרכבים, ויש סיכוי שחלק מהם כבר לא פעילים (ראו מקרה Abed, ששיר מעולה שלהם פותח את האלבום, אבל ההרכב עצמו לא ממש פעיל בימים אלו, ואפשר לומר בבטחה שהם כבר לא קיימים). אז חוץ מ-Abed ו-Crossfire (שהוחתמו בינתיים, ואלבום הבכורה שלהם מסוקר באתר) ו-Seven Precent Mind Usage שכבר הפכו לשם דבר בסצנה הישראלית (בתור ה-Dilinger Escape Plan הישראליים), אפשר למצוא כמה פנינות לא מוכרות.

Noble Brats היא להקת נויז \ גראנג' תל אביבית שתיכף משחררת אלבום בכורה. היא מציגה בלדת אלטרנטיב טובה מאד, שמלהטטת בין רגעים שקטים מרשימים לרעש בנוי היטב, במיטב המסורת של ה-Pixies. להקת Distorted הותיקה, שאותה אין שום צורך להציג, נמצאת פה בשיר פרוג-דת' טיפוסי, Redemption, מתוך אלבום הבכורה Memorial, מ-2006.

Behind the Sun הם הרכב שמקליט בימים אלו אלבום בכורה, אי שם בנגב הרחוק. הם מגדירים עצמם כשילוב של הרכבי הגראנג' של תחילת שנות התשעים בשילוב עם רוק מתקדם של שנות השבעים. השיר שהם מציגים הוא חביב, מתוחכם ובנוי היטב, אבל עם סאונד קצת בתולי. המבטא הישראלי של הסולן קצת בולט לרעה, אבל בסך הכל, מדובר בהרכב שנשמע מעניין.

Manga מביאים שיר שמציג אותם כמעין Evenesence ישראליים, למרות שניתן לשמוע שיש להם קצת יותר מושג במוזיקה מאשר אותו הרכב טלאים מסחרי. הם שרים גם בעברית וגם באנגלית, מה שלעניות דעתי יעשה להם חיים קצת קשים – בחו"ל יש המון הרכבים כאלו, אבל בארץ עוד אין לנו הרכב מצליח רוק \ מטאל שמציג זמרת בעמדת הסולן. Manga מנגנים רוק ישראלי קצת יותר כבד מבדרך כלל, מה שנותן להם סיכוי לא רע להצליח בארץ. נחזיק להם אצבעות, רק שיחליטו לאן הם מכוונים.

Jet Sam היא שלישיית אינדי ש-EP הבכורה שלה מופץ דרך הלייבל של "האוזן השלישית". כאן השלושה מציגים מעין בלדה עשויה היטב, עפ"י כל חוקי האינדי – כלומר, סאונד רזה וחי, מורגש כאילו הוקלט בחזרה ממש מוצלחת. למי שזוהי כוס התה שלו, מדובר בשיר מוצלח. Xenolith הצעירים שולפים ציפורניים ומפגיזים בשיר דת' חביב, השואב השראה ברורה מ-Opeth, באורך 10 דקות.

במקרה שלהם, באמת חבל שהסאונד לא כל כך טוב, מכיוון שהיכולת הטכנית של חברי הלהקה ראויה להישמע כמו שצריך – מדובר בהחלט בהרכב שעתידו יכול להיות ורוד מאד, אם יתגלה ע"י מישהו עם משאבים. ושלא יהיו טעויות – לפחות לפי התמונות ב-MySpace שלהם, מדובר בחבר'ה צעירים (שלא לומר, ממש צעירים), מה שהופך את הפוטנציאל לגדול הרבה יותר.

Desert, הרכב באר שבעי ולא צעיר בכלל, מפתיע – הם מנגנים אולד סקול פאוור מטאל, סגנון שלא כל כך נפוץ במדינתנו שופעת הדת'. את הסגנון הקאנוני הזה הם מבצעים לא רע, עם כי בעיית המבטא של הסולן קצת בולטת. בכל מקרה, בימים אלו הם מצאו מתופף חדש וחזרו לעניינים, אז בואו נאחל להם מזל טוב והמון בהצלחה.

Epidemic היא דוגמא טובה להרכב שיכול היה לקחת את הפרויקט קצת יותר ברצינות – השיר שלהם, "Six Years Old", פשוט נשמע חובבני, שהרי הוא כנראה הוקלט במקלט. לא חבל? אם פנו אליכם בבקשה לתרום שיר לאוסף, תשקיעו קצת ותקליטו אותו כמו שצריך. השיר עצמו לא רע, אבל הוא בהחלט נשמע רע. ומדובר בהרכב עם שני דמואים, שפעיל מתחילת העשור, מה שקצת מרגיז אותי יותר.

השיר של Mens Rea מתחיל כמו איזו שיר ישן של Nirvana, משהו עם "רוח נעורים". שוב, גם כאן הסאונד לא טוב, וחבל, כי בהחלט ניתן לשמוע שהם חבר'ה מוכשרים. לא מדובר בלהקה של ילדים, אבל חבל שהשיר שנבחר מהדהד למשהו מוכר כל כך. החומר שהם מציגים ב-MySpace נשמע כמו הארד רוק, וגם הם קצת סובלים מבעיה מוכרת, בדמות סולן עם מבטא. הסולן (טל קדמי) אמנם שר לא רע בכלל, אבל המבטא, לעזאזל.

Xamavar היא ההפתעה הגדולה של האלבום, לפחות מבחינתי. בעולם שראה ושמע כמעט הכל, ובאופן פרטני יותר, בסצנת מטאל ישראלית קטנה וצפופה, אני מוצא פתאום הרכב עם ביצים בגודל מכובד (וסליחה לסולנית המעולה שלהם, סוואנה): השיר מלווה בחמת חלילים (!!), ומדלג בין ניו מטאל, לקצת דת', עם הרבה כישרון ואנרגיה, ועוד טיפה ריפים גרוביים לגמרי. שם השיר הוא "Blind Still Trill", וארבע וחצי הדק' שלו השאירו אותי עם המון תיאבון לשמוע עוד מהם.

Xamavar משלבים בין פולק מטאל, לפרוג סטייל Mr. Bungle, לקברט ומה לא. שיר מעולה, ולפי השירים ב-MySpace, הם ההרכב הישראלי הבא שאני מחכה בקוצר רוח לשמוע את אלבום הבכורה שלו. שמישהו יעשה לעולם טובה ויחתים אותם. Vultures שגם כבר לא עמנו עוד, מציגים שיר אינדסטריאל מטאל כבד, עוד ז'אנר שקשה למצוא בארץ, וככזה – "Easy Does It" לא רע בכלל. Imblizze הפרוגיים מהרצליה חותמים את האלבום בשיר "Nighty Knight", שיר שאמנם מתהדר בשם קצת משעשע, אבל לסוגו, הוא לא רע. עם קצת הידוק בסאונד התופים, מדובר באחלה שיר פרוג \ פאוור.

בסך הכל, למרות כמה בעיות סאונד פה ושם, מדובר באלבום משובח, ובפרויקט מבורך. הגיע הזמן שישראל תופיע בכותרות עם סיפורים קצת יותר מעניינים. כבר אין לנו בלעדיות על פיגועים, ואף אחד לא רוצה לקורא על שביתת המרצים, אז לפחות שהעולם ישמע עלינו מהצד המטאלי של החדשות. כעת ניתן רק להמתין עד שמיטב המפיקים בעולם יקבלו עותקים מ-Israel Unleashed, ויתחילו לעשות טלפונים ולחפש ב-MySpace את ההרכבים הללו – לכולם כמעט יש עמוד, והכניסה לעמודים אלו היא בחינם, שזה היה רמז דק במיוחד. כנסו, תשמעו, תכירו חברים. זה כיף, ואל תשכחו ששמעתם עליהם קודם במגזין מטאליסט… נכון, אין לי שום בושה. תתבעו אותי.