Vintersorg – The Focusing Blur

אוקי… מה לעזאזל הולך פה? מאיזה כוכב הגיע האלבום הזה? מי אני? מה אני? כמה שאלות אפשר לשאול את עצמי שוב ושוב עם כל האזנה לאלבום החדש מבית היוצר של Andreas Hedlund השוודי, איש האשכולות הרב-תחומי והסופר-פסיכופט הידוע בשם Vintersorg. בטח יצא למישהו מכם לשמוע על האיש הזה, אם זה בתור הסולן של Borknagar ו-Otyg, או מהפרוייקט שלו שהחל דווקא בצורה רגילה למדיי ואף הביא לנו כמה אלבומים לא רעים בכלל בסגנון הפולק-הויקינגי.

אך משהו קרה לבחור איי שם בשנת 2002 כשהוציא את האלבום "Visions From The Spiral Generator" והציג לעולם גישה מאד ניסיונית וחלוקה שגרמה לחלק מהמעריצים האדוקים לזרוק אותו לקיבינימאט. עכשיו במקרה כזה, בחור שפוי היה עושה משהו בנידון, אבל מסתבר שמה שעבר לו בראש היה "בקטנה…", ובמקום לחזור למקורות, Andreas החליט שבאלבום הבא שלו הגישה לא תהיה רק ניסיונית אלא תהיה משוגעת גם יחד… כלומר, לא מספיק לחור שגרם, עכשיו הוא רוצה גם לשרוט אותנו לגמרי. מה עשינו לו!?

כנראה ששום דבר, כאילו, האלבום החדש דווקא לא רע בכלל, אבל זה שהוא טוב לא אומר שאי אפשר להתחרפן כשמקשיבים לו. ואם אתם זקוקים לעוד הוכחה בקשר אליו, אספר לכם שהאלבום משלב בתוכו… קחו נשימה… מוזיקת פולק-מטאל פרוגרסיבית, אוונגרדית וגותית עם נגיעות של ג'אז, שירת בלאק וקול נקי יחד עם סינתיסיזרים, סמפלים, שניצלים ועוד כל מיני דברים שמוחי לא הצליח לקלוט… כן, קחו דקה להירגע ותחזרו. אתם עוד פה? יופי, עכשיו אחרי שהפחדתי אתכם קצת, אנסה לפרט לכם יותר ספציפית על מה שתוכלו למצוא באלבום החדש – "The Focusing Blur".

האלבום נפתח לתומו עם הקטע "Prologue Dialogue – The Reason", אינטרו מוזר מאד שנשמע כאילו יצא מאיזה פס-קול של סרט מצויר או משהו בסגנון. בין נגינת כלי המיתר "המפחידה" לקטעי הפולק הקלים תוכלו לשמוע כמה אפקטים שנלקחו מ-Windows, כאשר לקראת הסוף מצטרף לו קול קריין קצת לא ברור שמתחיל להתפלסף לו על הא ודא. מיד אחריו עוקב השיר הראשון, "The Essence", שמתחיל בניחותא עם נגינה פולקית יפה למדי על גיטרה אקוסטית וממשיך לא לאחר הרבה זמן במקצב בלאק אגרסיבי המביא עימו שירת גראוול קטלנית, שבין לבין הופכת לשירת ויקינג נקייה, ועליהן אין תלונות. עוד תוכלו למצוא בשיר כמה ריפים פרוגרסיביים, שילובים מהפאוור, ניגון קלידים וקטעי סינתי' קלים כאשר הנגינה האקוסטית חוזרת מפעם לפעם ולבסוף גם מעין דיאלוג פסיכי בין כמה קולות מוזרים וחזרתו של הקריין, שמדבר על עוד דברי טעם. שיגעון.

למרות שציינתי ש-Vintersorg הוא איש אחד, הפרוייקט עצמו כולל עוד בחור בשם Mattias Marklund שאחראי על הגיטרות וכן גם כמה נגנים אורחים העוזרים לעיתים. הפעם מי שהצטרף לשורות הלהקה (כמו גם באלבום הקודם) הוא לא אחר מאשר Steve DiGiorgio, האיש והאגדה, שעל נגינת הבאס שלו נמנות להקות כמו Death, Testament, Iced Earth, Sadus ועוד רבות אחרות. בתור מישהו שלא מתרשם הרבה מעבודות באס, הפעם הופתעתי לטובה לאורך כל האלבום ונהנתי ממנו במיוחד בשיר "Star Puzzled". ואם כבר אני מדבר על השיר הזה, ראוי לציין בו גם את האופי הקצת איטי שלו ואת שילוב הסינתי' המשתולל יחד עם השירה הנקייה, שלא לדבר על הנגינה האוונגרדית החביבה למדי, אינדיד שיר לא רע.

עוד אורח שתמצאו באלבום הוא המתופף Asgeir Mickelson שהתארח אצל להקות כמו Dimmu Borgir, Spastic Ink, Lunaris ואחרות. גם הוא עושה עבודתו מוצלחת, אם זה במהירות ואגרסיביות או בקטעים היותר רגועים ושלווים. מבחינת ליריקה, האלבום כולל את כל המוטיבים הידועים של Vintersorg, דיבורים על כאוס, גלקסיות, מהויות, מילים ארוכות ומסובכות ושלל פילוסופיות אחריות, חלקן נכונות חלקן לא. השיר "A Microscopical Macrocosm" בעל הפזמון הרגוע והקליט למשל מדבר על היקום שמורכב מדברים מיקרוסקופיים שאנחנו לא יכולים לראות… מה קרה לדיבורים על טרולים או מוות בימינו?

שיר נוסף שברצוני לציין נקרא "Curtains" והוא מייצג את כל הפחד שבאלבום. מה שמתחיל בנגינה אגרסיבית יחד עם קולות הקריין, נמשך בשירה נקייה שהופכת לגראוול ולבסוף מסתיימת בפזמון חולני למדי המשלב נגינת פסנתר ושירת ויקינג לא שפויה לחלוטין. אם יש שיר שמייצג את מה שדיברתי עליו בתחילת הסקירה, זהו השיר, אמאלה. לעומתו שאר השירים נעים בין לבין, כל אחד משלב את המרכיבים שלו ועל רובם תלוי השלט "זהירות! ניסויים כימיים". אך למרות הכל, ניתן לצאת עם חוויה מסוימת בכל פעם שמקשיבים לאלבום וזה יוצר מעין ניגוד מוזר למדי, ניחא.

בסיכומו של דבר, Vintersorg מביאים לנו אלבום מוזר ועם זאת מופק בצורה איכותית למדי, עם נגנים מן השורה וכמה קטעי פולק שאני אהבתי מאד. רק חבל שהשירה באנגלית קצת פוגמת בעוצמתו של Andreas מיודעינו שהחליט לנטוש לגמרי את השפה השוודית העוצמתית, אבל מצד שני, איך היינו מבינים את כל הדיבורים הלא מוסברים על החוויות הקוסמיות ברחבי היקום ועל השניצלים המעופפים שבגלקסיה… או משהו כזה…