Withershin – The Hungering Void

מתוך מגפת הבלאק מטאל שתוקפת את שוודיה לאחרונה באינספור להקות בינוניות שאינן מחדשות הרבה ומנסות להתחקות אחר גדולות הז'אנר השוודי, מגיעה אלינו להקה נוספת וחדשה יחסית, Withershin שמה, הוקמה ב-2006 ועד כה הוציאה אלבום מלא אחד בשם Ashen Banners הזב שעמום ובינוניות. ההוצאה האחרונה של הלהקה היא The Hungering Void, סוג של EP שאורכו כ-15 דקות תמימות. כמובן שכולי תקווה שהנ"ל יתעלה על קודמו, אך גם אם לא, לפחות יהיה מדובר בהאזנה של רבע שעה בלבד.

ה-EP פותח עם "Wherein I Exalt". ריף שקט מקדם את פני השיר למשך כמה שניות, ולאחריו נכנסים Withershin ב-Full-Force של בלאק מטאל מלודי עם כמה ריפים לא רעים בסגנון Dissection. כאשר הסולן Nine נכנס לתמונה בשירת סקרימינג חלושה שעד מהרה הופכת לגראול נמוך, אנו מגלים את הטאץ' של הדת' מטאל איתו משחקים Withershin לאורך השיר – גדוש באס, עם ריפים מובהקים מהסגנון, ותיפוף מהיר ומכאני. לאחר הפסקה קצרה ותמוהה של ריף איטי וכבד, וחזרה נוספת לטירוף והבלאגן, מגיע החלק האפי באמת של השיר, הסאונד הופך חד וצורם יותר, הווקאלס הופכים מחוספסים, והריפים עוטים מעטה דרמטי, וממשיכים בריף המלודי בנוסח Dissection אותו שמענו בהתחלה. קטע זה בהחלט מראה את השפעת החומר האחרון של שכניהם השוודים Watain. השיר מסיים בכמעט שתי דקות תמימות של לחישות ורחשים, באופן תלוש למדי, ואולי מנסה ליצור איזושהי אווירה, אך לא בצורה מתוחכמת במיוחד.

השקט נשבר עם השיר הנושא את שם האלבום, "The Hungering Void" – שיר קצרצר בניגוד לקודמו, שפותח בתיפוף מהיר המלווה ריף מלודי בהיי-פיץ' מזעזע, שמתפתח למעין סולו גיטרה משונה ותלוש (חבר'ה, אתם עדיין לא Slayer, ואינכם יכולים להרשות לעצמכם להכניס סולואים משונים ותלושים מהמוזיקה). מאותו פתיח מחריד השיר לא מצליח להתרומם, ופשוט מתפזר לכל כיוון עם עבודת גיטרות מבולגנת וחובבנית. נעבור הלאה אל השיר האחרון, "Crossing The Threshold", שאינו בלאק מטאל מובהק וקונסיסטנטי כקודמו. השיר פותח באיטיות עם ריף אקוסטי, וממשיך בכיוון מאוד פשטני בריפים נחמדים וחסרי תחכום שלעתים חוטאים לכיוון המלודיות, יחד עם ווקאלס שונים ממה ששמענו עד עתה באלבום, במעין סקרימינג מחוספס בווליום נמוך מאוד.

לקראת סוף השיר Withershin מנסים לדחוף קטע יותר עוצמתי ואפי, כמו בכל שיר ב-EP המדובר, ומסיימים את האלבום בצורה שנראית כמעט שחותכת את אותו קטע באמצע. לסיכום, The Hungering Void הוא גיבוב של סגנונות ואלמנטים שחוברו יחד בלי הרבה טעם, ומעידים על כך ש-Withershin כנראה לא כל כך סגורים על עצמם. גם ההחלטה להוציא שירים אלו ב-EP כנראה לא עשתה הרבה חסד עם הלהקה, שכן אולי אם היו מוסיפים חומר נוסף להוצאה יתכן שהיה כאן משהו יותר קונסיסטנטי וברור. לאלבום יש בהחלט כמה רגעי חסד, ביחוד בשיר הפתיחה, וניכר כי ללהקה יש פוטנציאל ברמת הביצוע, רק נותר להם לשפר את רמת הכתיבה.