XIV Dark Centuries – Jul

אין הרבה להקות שבוחרות שם שמתחיל באות X… אחת מהאותיות האחרונות בא-ב' הלטיני שמלבד פורנו אין הרבה דברים שמתייחסים אליה. אך מי אמר שאי אפשר לגוון? X יכול לשמש גם בתור מספר או כחלק ממספר, וזה בדיוק המקרה של הלהקה XIV Dark Centuries או "14 מאות חשוכות". במקור מגרמניה, הלהקה קיימת כבר 7-8 שנים ורק לפני 3 שנים עם צאת האלבום הראשון שלה היא פרצה לאוויר העולם עם סגנון הבלאק מטאל שלה שהיה מהול בטיפה פולק\ויקינג… נשמע מוכר? בהחלט, אבל האם זה מה שהלהקה מנגנת היום? לא בדיוק. עם השנים, או ליתר דיוק, מאז צאת האלבום השני ב-2003, הלהקה שילבה עוד כמה סגנונות, הורידה קצת מהאלמנטים של הבלאק, הוסיפה הבי, הוסיפה מלודיות וכעת, לפני האלבום המלא הבא, היא שיחררה MCD קצר שמציג את השינוי שקרה בלהקה מאז.

אמנם חודש יולי כבר מאחורינו, אבל זהו השם שבחרו לתת לאלבום – "Jul", שמסמל למעשה את החגיגות להולדת השמש שנערכו בזמנים קדומים באותו חודש. אין קונספט ממשי מאחורי המילים של השירים ככל שהבנתי, בכלל, רובם מבוצעים ב-"גרמנית גבוהה" (מעין שפה גרמנית קדומה, או גימיק, לא בדיוק ברור) ולכן, אפשר לשייך את האלבום גם לחורף. אני דווקא מוצא את השיר השני של האלבום מאד נעים לאווירה עכשיו. אבל לפני שנגיע אליו, נתחיל מהקטע הראשון "Auf Zur Schlacht" שבלי שום כל אזהרה, מתחיל בנגינת בלאק מהולה בקלידים ושירה צווחנית מלוכלכת עם סאוונד שנשמע הרבה יותר טוב מהאלבומים הקודמים ואני מקווה שאף ישתפר עם צאת האלבום הבא. הנגינה לא רעה בכלל ושילוב השירה הארסית עם הקול הויקינגי שברקע תורמים לאווירה מאד.

אך כמו שאמרתי, השיר השני באלבום, "Bragarful", הרבה יותר טוב וכבר מראה על השינוי שחל בלהקה. עם נגינת חליל קלילה שמברכת אותנו לשלום ושירת ויקינגים גרמנית עוברת לה הדקה הראשונה של השיר ואז במקצב הבי מטאל ראוי בהחלט הלהקה ממשיכה משם לחיתוך בלאק מטאל עם שירה חזקה. עדיין אפשר לשמוע בין לבין השפעות הבי מטאל, מה שעושה את זה קצת פחות "Raw" ממה שזה אמור להיות. גם השיר הבא "Julenzeit" מתבסס על אותו עקרון, התחלה מלודית, שירת ויקינגים, מעבר להבי, אבל בניגוד לקודמו, לכל אורכו הוא ממשיך על המקצב הזה, פה ושם מכניס שירה צווחנית או איזה תיפוף בלאקי אך בלי הגזמה, הזכיר לי קצת מהעבודה של Ensiferum למען האמת.

מכיוון שזה MCD, נותרו לנו רק עוד 2 שירים, או ליתר דיוק שיר וחצי. "Rauhnachte" נפתח בנגינת קלידים שהזכירה לי ממש את המלודיה של השיר "Sankaritarina" של Moonsorrow. אך בניגוד לאחים הפינים, השיר ממשיך מפה למשהו קצת יותר מהיר, שוב עם שירה צווחנית-אטמוספרית כזאת, פחות בלאקית הפעם – אפשר אפילו לומר שחטפו אותה מהז'אנר הגותי. הקולות הויקינגים ממשיכים להשתלב גם פה לצד ריפים של הבי ובלאק מטאל וכאן פחות או יותר מסתיים האלבום. כל מה שנותר זה שיר של דקה וחצי, נגינה על גיטרה אקוסטית וכמה קולות ויקינגים וסיימנו… רק 17 דקות של אלבום, אבל הן בהחלט לא מבוזבזות. בסה"כ הייתי אומר שאם הכרתם את הלהקה, כדאי שתשמעו את זה… ואם לא, אז עדיף שתחכו לאלבום המלא שאמור לצאת בזמן הקרוב או הרחוק.