XIV Dark Centuries – Skithingi

למי שלא זוכר או לא יודע מי אלה XIV Centuries, ואני מניח שיש כאלה, היא להקה צעירה יחסית מגרמניה. ה-EP הקודם שהחבר'ה האלה הוציאו, Jul, גם זכה לסקירה ששיבחה אותו ובצדק, למרות שהוא היה קצר, הוא היה במידה והשאיר רצון לעוד.

האלבום הזה יצא ב-2006 אמנם, אבל מאחר ואני נמצא כיום מאחורי סורג ובריח בשם "צבא" ומתקשר עם העולם בעזרת פתקים מתחת לסלע פעם בשבועיים-שלוש בערך, בשלב מסויים נגמר לי העט בדיו אז אצלי אנחנו עדיין בשנת 2006 והסקירה הזו רלוונטית מאין כמוה. אה, וגם כי רציתי שתהיה סקירה על הלהקה גם אחרי Jul.

מי שמעורה יותר בסצינת הויקינג מטאל, יודע שזו לא להקה שמתיימרת להיות יותר מדי מחדשת אלא פשוט מנגנת את מה שהיא טובה בו. האלבום מתחיל עם "Toringi" שממשיך את הקו הראשוני של האינטרו, ומיד מבחינים בדמיון המוזיקלי ל- Jul, שירים שזורים במלודיות ועבודת גיטרות שמזכירה במעט קטעי דת' מלודי, כפי ששומעים היטב גם בשיר השני. הלהקה אינה חוסכת בקטעי פולק נהדרים כמו הפתיחה ב- "Thing", שמשלבת נגינת חליל מסתלסלת יחד עם שירה נקייה מאוחדת של חברי הלהקה, שמצטיירים כאילו הם יושבים לצד שולחן כלשהו ושרים לחן עממי עם עצמם. יש גם שני שירים שהם, כפי שמתואר – "Bardensang", קרי שירים שאותם הלחין ולעיתים גם חיבר, אותו זמר נודד, במהלך ימי הביניים המוקדמים ולפני כן באיזורים מסוימים.

הראשון הוא שיר קצר וקצבי בשם "Eschenhain", והשני הוא "Balderes Wolon", שהוא הרבה יותר איטי ומתאים לאווירת האלבום לדעתי. זה לא אלבום כבד באופן לא רגיל, אבל זה לא גורע מן הבומבסטיות שבו שלא נותנת מנוחה, ויחד עם שאגות לא רעות בכלל לכיוון המיקרופון, אנחנו מקבלים כאן מנה הגונה בהחלט של ויקינג מטאל, צעיר יחסית אמנם, אבל נותן פייט מעולה ומראה שלחבר'ה האלה יש עתיד בתחום.
עם כל ההילולה הנ"ל, באלבום יש גם פאקים, או פאק אחד מרכזי אם תרצו – והוא שהוא מתארך מדי, כשהשירים עצמם דומים מדי. אחרי למשל 8 שירים בערך, התחלתי כבר להשתעמם מעט בדיוק בגלל הסיבה שהשירים נשמעים דומים מדי, וזה סתם חבל שמי שמאזין לאלבום, לא יתנגד להחליף אותו באחד אחר, לאחר שעבר איזה שני שליש ממנו. הריפים נשארים דומים, המבנה דומה, ומה שהופך את האלבום למעניין, פשוט הולך ונעלם.

לכאורה כל המרכיבים של אלבום טוב נמצאים כאן – נגינה ברמה, שילוב מקצבים שונים, הפקה טובה. מה שחברי הלהקה שכחו זה שאנשים נוטים להשתעמם ממשהו אם הוא חוזר על עצמו יותר מדי. איך היו מתקנים את זה? לא יודע, אולי אם היו מקצרים את האלבום במעט, אולי אם מכניסים עוד אלמנטים מהפולק, כל דבר בעצם שהיה מושך עוד את האוזן.
רצחתי ל- "Skithingi" את האופי כאן וזו לא הייתה כוונתי. זה אלבום דווקא טוב, והוא מציב את הלהקה במקום חביב באמצע, אבל לא יותר מכך. למי שמחפש להקות חדשות לשמוע ועדיין לא שמע את זו, הייתי מציע לנסות.