1. Corpus Vile
  2. An Evil Within
  3. Dead Silence
  4. Keep The Devil Away
  5. Slumber Comes In Time
  6. Black Nine
  7. The Veiling of Bettelheim’s Eye
  8. The Revelation
  9. Keep Cutting
  10. The Madness that Lurks Within (Epilogue)

לעיתים רחוקות קורה לי שאני שומעת אלבום, ומתרגשת. יש מעט אלבומים שסוחפים אותי ולא מאפשרים לי להירגע עד שאשמע אותם שוב ושוב ושוב. ניסוי השינה של זורנהיים הוא אחד כזה. לא ציפיתי לגדולות, למעשה קיוויתי שתחת הכותרת של "בלאק מטאל" או "אקסטרים סימפוניק" כמו שמופיע לפעמים, לא אקבל משהו שאני עוד לא נהנית ממנו. למעשה, התוצאה הייתה הפוכה לחלוטין לציפיות שלי, מדובר באחד האלבומים הטובים שנתקלתי בהם לאחרונה. בפני עצמו, הוא כולל כמעט את כל מה שאני רוצה ואוהבת במוזיקה שלי, עם אלמנטים מעולים שמחוברים יחד באופן מושלם.

The Zornheim Sleep Experiment הוא אלבום קצרצר, 37 דקות בלבד. זהו אלבומם השני של הלהקה השבדית Zornheym, ומדובר אלבום קונספט שמספר סיפור מצמרר. רובנו כבר נתקלנו בסיפור הזה, שעובד כדי להפוך לאלבום. זהו ניסוי פסיכולוגי נורא בגז שמונע שינה. האסירים, שעליהם נוסה הגז, מפתחים פרנויות והופכים לאלימים, ובראשם אסיר Z-SES-05, שמתחנן שלא למות אבל אינו יכול לישון, הסיוטים תוקפים אותו בשינה ובערות, והוא רק מבקש קצת שקט. הוא מתחנן גם לשמור מרחק מהשטן, הוא מתחנן שהניסוי יסתיים, הוא מתחנן, אבל אין סיבה שמישהו יענה לתחינותיו.

מוזיקלית, מדובר בתזמור מצוין של הסיפור. השירה נעה בין גראולים מצוינים, שירה נקייה מצמררת ומרגשת ולעיתים גם מקהלות מפוארת בביצועו של הגיטריסט Scucca. ביתר הזמן, הוא מפליא בליינים מלודיים למדי שיושבים בצורה מדויקת על התופים. התוצאה הסופית היא אכן אותו "אקסטרים סימפוניק". מדובר בדת' מלודי על סף הבלאק המלודי לפרקים, עם ליווי סימפוני של מקהלות ותזמור שרק מעצימים את החוויה הקיצונית למדי גם כן.

האלבום כולו מלא ביצירות אינסטרומנטליות שמחדדות ומחזקות את האווירה המצמררת, לצד שירים עשויים למופת. השיר Corpus Vile שפותח את האלבום הוא יצירה מפוארת שמתארת את הסיפור כולו יחד עם מוטיבים שיחזרו לאורך האלבום כולו דוגמת השילוב הנפלא בין הגראולים לשירה הנקייה והמעולה של הסולן Bendler. השיר Dead Silence מעביר באופן ברור ומדויק את האווירה המלאה של האלבום, וכולל פזמון מדויק להפליא שקשה שלא לשיר יחד איתו, כבר בשמיעה ראשונה.

הלהיט הברור של האלבום הוא Keep The Devil Away, שעומד בפני עצמו גם למול ההתאמה הברורה לקונספט של האלבום. לשיר קיים גם קליפ מצוין וגם הוא מתהדר בפזמון שמיועד להופעות. אין ספק שהקהל יצעק את המילים. השיר Keep Cutting, שכמעט סוגר את האלבום, הוא השיר המהיר ביותר שכולל בתים קיצוניים במיוחד, פרה-קורוס סימפוני שלא מאפשר האטה של הקצב ולבסוף גם פזמון קליט ומצמרר.

מדהים בעיני כיצד ב-37 דקות קצרות מצליחה להקה צעירה להעביר את הקונספט כולו, מבחינת המילים וגם מבחינה מוזיקלית, ולרגש אותי כמאזינה. מדובר באלבום מדויק, מיוחד ומהפנט. קשה שלא להקשיב לעומק. הוא מתאים לכל קצוות הז'אנרים ואין לי ספק שכל חובב מטאל, מאוהבי הסימפוניק, דרך הדת' על סוגיו השונים ועד לבלאק הקיצוני ביותר, ימצאו למה ניתן להתחבר באלבום מופלא שכזה. רגע לפני ש2021 נגמרת, אני חושדת שמצאתי את אלבום השנה שלי.