מרואיינים: חברי להקת Onoma: אסף קידן (גיטרות) ואלעד קורן (שירה וצרחות)

לאחר יותר מחמש שנים של פעילות נדמה ש- ONOMA נחתו עלינו משום מקום. בהתחשב ברשימת אנשי המקצוע המשובחים שבחרה הלקה כשותפים ליצירה שלהם- מדובר בעובדה די מפתיעה. עם Sylvia Massy על המיקס, James Murphy על המאסטרינג, Sven de Cluwe על האימאג'ים ועם פרפקציוניזם ורצינות תהומית שגובלים בפשע, משחררת הלהקה את אלבום הבכורה שלה בקול גדול ומתכוננת להופעת ההשקה ביום חמישי הקרוב. בתוכנית האמנותית- מפגש פסגה בין גיטרות נמוכות וגרוביות, סולן ורסטילי ששר-צורח, קצב הדוק וטונה של אמוציות. עם שורשים שנטועים עמוק באדמת האלטרנטיב מטאל של סוף הניננטיז ותחילת האלפיים ולתןך הסאונד הסופר-שמן של המטאל המודרני לסוגיו. לכבוד האירוע הממשמש ובא ישבתי עם שניים מחברי הלהקה לשיחה קצרה על תהליך העבודה עם השמות הגדולים ורגעי היצירה בחדרים הקטנים.

אז כמה זמן מתבשל האלבום? זה מרגיש כמו נצח…

אסי: הלהקה הוקמה ב-2007 והתחלנו לכתוב ישר. אבל המסה הגדולה נכתבה בשנתיים שאחרי זה. אפשר להגיד שהחומרים מתבשלים כבר מאז. באמת די הרבה זמן.

אלעד: לא נכנסנו לעניין הזה במטרה לכתוב אלבום. תוך כדי גילינו את עצמנו ומצאנו גם את עמק השווה בין כולם. הייתה גם תקופה שניגנו בלי באסיסט, עד שהגיע אלינו אנדריי אפרמוב, שהוא בין היתר מ-Phantom pain בעבר ו-System divide בהווה.

אסי: כן, התחלפו לנו כמה באסיסטים תוך כדי. בשלב מסויים היה גם את טל מרקוס, שכתב איתנו חלק מהשירים הראשונים.

איך התגבשו החומרים?

אלעד: ההמממ.. בדרך-כלל מתחילים עם טקסט שלי. מנסים משם לראות איזה מוזיקה אפשר להוציא מזה.

אסי: החלפנו כמה שיטות וניסינו לראות מה עובד ואיך. מדובר על תהליך של שנתיים שניסינו להבין מי אנחנו. שנתיים של חזרות מוקלטות וג'אמים ארוכים- עד שמצאנו סאונד וכיוון. כל הזמן הזה לא הופענו, ופי שניים זמן לקח להכנס לאולפן. בזמן הזה הקלטנו סקיצות עם קיובייס וכאלה, תוך כדי שאנחנו מנסים להקפיד על כל הפרטים ועל כל התפקידים של הכלים, הקלטנו חזרות ותהליך כללי של פרה-פרודקשן ארוך.

נדמה שבשנים האחרונות Sylvia Massy האגדית הפכה להיות חביבת להקות האלטרנטיב הישראליות עם להקות כמו RedOak שמקליטים אצלה בקליפורניה בימים אלו ממש. איך נוצר הקשר איתה?

אסי: היה לנו תמונה בראש של איך אנחנו רוצים את הדבר הזה, עם איזה סאונד. היה ברור שצריך מישהו ממש גדול ליצור סאונד שכזה. רצינו סאונד תופים וגיטרות מאוד שמן ומלא בתדרים נמוכים. ידענו מרפרנסים שונים של להקות שעבדו איתה שיש לה את הכלים והניסיון כדי להוציא את זה. היום כשאנחנו שומעים את האלבום עובר בנו רטט נעים בבטן, אתה יודע, ככה מהצלילים הנמוכים. הקשר עצמו דווקא נוצר בקלות- שלחנו לה מייל… שלחנו את החומרים אליה ותקשרנו דרך סקייפ. לפעמים לא היה מנוס מלהסביר במילים ופנים אל פנים את מה שאתה מנסה ליצור.

אלעד: היו פעמים שזה היה קשה. אז עוד חשבנו לשלוח מישהו מאיתנו לשם כדי להקל על העניינים עד שהבנו שזה יכול לעבוד סבבה גם ככה. קשה להסביר רגש במילים או במונחים מוזיקלים. זה מעולם לא הגיע לחילוקי דעות כי אנחנו, בהגדרה, מפיקים את האלבום- היא אחראית על המיקס. שמענו המון אלבומים שהיא עשתה לפני כן- כמובן Tool, System of a down וכל השאר- ואהבנו הכל. יש לה יכולת להוציא אופי של להקה החוצה, ליצור את אותו משהו ספציפי.

אסי: בהתחלה נתנו לה יד חופשית. בדיעבד זה היה מגניב כי עשתה דברים שלא חשבנו עליהם בכלל. אבל לא תמיד זה עבד והיינו צריכים למצוא את האמצע ביננו. אבל אין ספק שהיא ושאר החבר'ה מהאולפן שלה"Radio star" שבקליפורניה נתנו 200 אחוז מעצמם. כל הערה וכל בקשה שהייתה לנו חזרה עם מענה וסקיצה. טכנאי אחד עיקרי עבד איתנו בשם Fernando Flores שגם קיבלת את הקרדיט באלבום ונתן את האקסטרה כדי שנהיה מרוצים. אנחנו ממש אסירי תודה על זה.

אלעד: מה שלי היה לתקשר איתה נבע בעיקר לתפקידי השירה. את כל השאר- אין לי מושג. השארתי את זה לשגיא ולאסי וסמכתי עליהם. הם המקצוענים והם עושים את העבודה- אני מחוץ לעניין. כל מה שאני יכול לעשות זה לכוון במה שנוגע אלי ולתפקידים שלי.

והמאסטרינג?

אסי: נעשה ע"י James Murphy בפלורידה, מי שהיה גיטריסט של להקות ת'ראש ודת' כמו Death ו- Tetament

האם גם איתו זה עבד חלק בשלט-רחוק?

אסי: האמת שלא ממש. כל מיני עניינים קרו לו בחיים האישיים, כנראה עניינים בריאותיים, וזה קצת עיכב את העניינים.

אלעד: אנחנו לא יודעים מה בדיוק היה שם, אבל כנראה שזה היה קשה. קראנו על זה גם קצת באינטרנט. בכל אופן– זה עיכב מאוד את העניינים.

אסי: מעבר לזה הוא עשה עבודה מעולה- כפי שאפשר לשמוע. מיצוי מוחלט של המיקסים.

האם אתם מרגישים שאתם מביאים איתכם משהו חדש לעולם המטאל או המוזיקה בכלל?

אלעד: אני מנסה להקשיב לנו באוזן אובייקטיבית, וזה לא תמיד אפשרי. אני ניזון בעיקר מהסביבה שלי, שמתלהבת מאוד ואומרת שיש פה משהו אחר. זה אותנטי לחלוטין כי זה בסופו של דבר ארבעתנו ורק ארבעתנו. יש ביננו איזון רציני, גם טכני וגם רגשי. אנחנו לא מתפשרים על כלום. וזרקנו לא מעט דברים לפח בגלל זה.

אסי: זה קשה להעיד, אבל אני משוכנע שהאנרגיה שלנו ייחודית. המוזיקה עצמה היא משהו ספציפי שתמיד הייתי רוצה לעשות. לקחת את הלחנים והאמוציות כמו שהם מבלי לוותר על הכבדות- על המטאל.

לא פחדתם שהקטעים היותר קליטים ייפגמו באותה תחושת הכבדות?

אלעד: תראה, גם אל אותה "פשטות", אותם שירים שמדרים אלייך ומעיפים אותך בו זמנית, לקח לנו זמן להגיע- לפעמים חודשים על כל שיר. מבחינתי זה מגניב שאנחנו קומוניקטיביים ותוך כדי נותנים בראש. התוכן האנרגטי הוא לא פשוט. זאת לא מוזיקה שמחה ולפעמים היא גם טעונה. עצם הכניסה לזה יכולה להיות חפירה רצינית.

אסי: תראה, זאת לא מוזיקה חביבה ונחמדה. השירים משקפים משהו שמתפרץ החוצה- משהו אמיתי. זה חלק ממך ואתה מוכן לקחת אותו רחוק. מבחינתנו יש לנו גם נכס אחד גדול- וזה אלעד. טווח השירה והדינמיקות שהוא מביא איתו זה לא משהו נפוץ- בטח שלא במטאל שהרבה פעמים מסתכם בצעקות או בגראולים. זה בונוס גדול בשבילנו.

לאן מכוונים עכשיו, כשהדיסק בחוץ והמוצר סוף סוף ביד?

אסי: "זאת הזדמנות טובה להזכיר את הקליפ שהוצאנו שבוע שעבר ל- "Bug"..! רשימת התפוצה שלנו בחרה את השיר שנצלם. חוץ מכמה קטעים ששיחרנו לפני כן, תיעדנו את תהליך העבודה על האלבום בקליפים קצרים ביו-טיוב תחת Onoma band. יצא ממש מגניב. זה קליפ שנוצר על-ידי אלינור נחמיה ועוד רשימה של אנשי מקצוע ממש מוכשרים. בידיעה שאנחנו רוצים לעשות קליפ שמורכב מאימג'ים מסויימים בחרנו לשתף פעולה עם מקצוענים מתחום הקולנוע ולאו דווקא עם חובבי מטאל: מלבישה, במאית, צלמים- מה לא. גם מקום הצילום היה לא שגרתי, אגב. ביום הראשון שהגענו לבדוק את השטח בדיוק היה שם תרגיל צבאי של לוחמה בשטח בנוי… חיילים חמושים עם ציוד מלא והכל. הזוי. קיוינו שהם לא יהיו שם גם ביום הצילום.

ומעבר לזה?

אלעד: שיגיע לכמה שיותר אזניים ולהופיע בפני מי שכבר מכיר. אנחנו עומדים מאחורי היצירה שלנו במאה אחוז ורוצים לרוץ עם זה.

אסי: להגיע לכמה שיותר אזניים.. אנחנו בודקים את האפשרויות שלנו,גם בחו"ל, בכוונה לצאת לסיבוב אירופאי כבר באביב הקרוב. בינתיים שום דבר לא סגור. אני כן יודע שאנחנו רעבים להמשיך, וכבר התחלנו לעבוד על דברים חדשים.

ספרו קצת על הלהקות שעולות להופיע אתכם בערב ההשקה..

אסי: מדובר על להקות שגדלו איתנו וכמונו עבדו קשה ליצור את העניינים שלהם. הראשונה היא Walkways (לשעבר "אסירי תודעה" בהרכב קצת שונה- מ.פ) שהוציא אלבום אחד שאפתני ומיוחד. ניתן להגדיר אותם כאלטרנטיב מטאל עם סאונד מיוחד מאוד. הם עבדו עם חבר'ה טובים משוודיה. מעבר לזה- יש להם את אחד הסולנים הכי טובים בארץ- תופעת טבע אמיתית. הלהקה השנייה היא Demented Sanity, להקת מטאל-קור שאלבום הבכורה שלה הופק על-ידי Mark Louis.

אלעד: מדובר בלהקות שכבר יצא לנו לחלוק איתם במה ויצא לנו להסתובב איתם וזה היה אדיר וכיף. אנחנו מאוד אוהבים שניהן ותומכים בהן. כל להקה מביאה איתה את האנרגיות הייחודיות שלה- ככה שאם מכירים ואם לא- הולך להיות ערב אדיר.