Alestorm – Captain Morgan's Revenge

25/01/08
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Over The Seas
  2. Captain Morgan's Revenge
  3. The Huntmaster
  4. Nancy The Tavern Wench
  5. Death Before The Mast
  6. Terror On The High Seas
  7. Set Sail And Conquer
  8. Of Treasure
  9. Wenches And Mead
  10. Flower Of Scotland

אהוי חברים! ברוכים הבאים לסיפונה של Alestorm, שמי הוא קפטן מורגן ואני… כועס. לפני שנצא אל הקרב תרגישו חופשי להתכבד בשכר בטעם שתן או באיזו "עלמת חן" שאספנו בדרך – יש הרבה מאלה במרתף. אני נראה לכם מוכר? אה… לא מפתיע, הייתי בעבר הקפטן של Battleheart, אשר תחת הנהגתי שחררה EP לפני כשנה וחצי ומאז לא הפסקתי לקבל הצעות עבודה.

לאחרונה חברת סחר בשם Napalm Records החלה להעסיק אותי ועברתי לספינה גדולה יותר עם צוות נאמן… אך אל דאגה, הרוח הישנה והטובה עדיין נשארה במפרשים – או במילים אחרות, אנחנו עדיין פיראטים, עדיין "גונבים" מכל הבא ליד (או הבא לאוזן) ומנסים להשתחל למסיבות שהיו שמורות בעיקר לימאים הויקינגים מפינלנד. אז מה אם אנחנו סקוטים? גם אנחנו יכולים לעשות פולק מטאל!

אז זהו, שלא – או אם להיות נחמדים, לא בדיוק. בתקופה בה הפינים אוחזים שליטה איתנה בתחומי המים של הפולק מטאל, בין אם זה ה-Battle Metal של Turisas, ה-Party Metal של Korpiklaani או אפילו ה-Troll Metal של Finntroll, להקת Alestorm מנסה לשדוד מכל אחת איזה שהוא מרכיב ומצליחה ליצור בעיקר הרבה בלגן מוזיקלי תחת מסווה של "פיראטים". נו באמת, על Running Wild שמעתם?

אלבום הבכורה של Alestorm שנקרא Captain Morgan's Revenge, מביא לנו מעט מהכל – החל בעבודת קלידים המחקה צלילי פולק שונים של אקורדיון, חצוצרות וכו', דרך שירים המנוניים ומקצבים שמחים בסגנון Korpiklaani ועד תאווה לקרב, שירי מלחמות וכל מה שלמדנו לאהוב אצל להקות אחרות ויותר מוכרות. הכל נמצא כאן בחבילה אחת, אשר עליה מפקד סולן-לא-סולן שפשוט מגרגר מילים או מדבר כאילו הוא באמת קפטן של ספינה.

מלבד היותו מייסד הלהקה, הסולן Christopher Bowes מנגן גם על הקלידים, מה שמסביר את התפקיד הבולט שלהם באלבום, אם זה כתחליף לכלים אותנטיים כמו שציינתי, או סתם כדי לשלב כמה צלילים המושפעים בעיקר משנות ה-70', כמו בשיר "The Huntmaster" שמצליח להישמע מעניין לכמה רגעים. חובבי ההבי והפאוור מטאל גם יקבלו פה קצת חומר לשמיעה, בעיקר בקטעי הסולו של הגיטריסט Gavin, אך מלבד כמה הברקות, גם הוא נופל לבינוניות המוזיקאלית של הלהקה הזו.

אם נסתכל על רשימת השירים של Alestorm ונשווה לאלו תחת השם Battleheart, נמצא הרבה דמיון וזה אולי יסביר למה מרבית השירים נשמעים כאילו נלקחו מדמו לא יוצלח. אמנם "Nancy The Tavern Wench" שאולי מוכר לכם מאותו EP קודם, נמצא כאן בגרסה משופרת ולא רעה בכלל, אבל עצם המחשבה שלהקות אחרות עשו את זה הרבה יותר טוב גורמת לי לכעוס על חוסר המקוריות של הסקוטים. גם "Over The Seas" שפותח את האלבום הוא שיר בומבסטי וכייפי, רק מה חבל ששמעתי אותו פעם אצל להקה בשם Turisas.

אני יכול לשבת ולהסביר איך כל שיר באלבום הזה נשמע כמו משהו שכבר שמענו בעבר, ואמנם במטאל אי אפשר באמת להיות מקוריים ב-100%, אבל יש דרך להסוות את זה, או לשפר, או להישמע מעניינים, או לעשות מוזיקה טובה, או לכבס מכנסיים – משהו. למרות זאת, אני בטוח שאלו מכם שאוהבים את הסגנון, את שירי הפאבים חסרי המעוף, או סתם, את סרטי "שודדי הקריביים", יאהבו את האלבום הזה – כי זה המטרה שלו, להגיע לקהל השיכורים שלא מבדיל בין ימין לשמאל, בין אפל לתפל, או בין פיראטים לויקינגים. אני בכל אופן על אנטיביוטיקה, אז האוזניים שלי קצת נקיות… אולי בגלל זה הגבתי ככה?