Battlelore – Sword's Song

בין השדות הירוקים של הפלך, דרך מכרות מוריה האפלים, ועד לממלכת גונדור העצומה ולאדמות האלפים המסתוריות, מתרחש סיפור אפי ורב ממדים. שלא תטעו, זו לא ביקורת על אחד מספרי שר הטבעות, ואפילו לא דיון מעמיק על עולם הפנטזיה העצום של טולקין, אלא סקירה של האלבום השני של להקת Battlelore, שכמו להקות אחרות, מצאה את סיפורי "הארץ-התיכונה" כנושא מעניין לכתוב עליו שירים. אך האם היא עשתה זאת בהצלחה? או שזה ניסיון עלוב נוסף לעשות מה שלהקות רבות ואחרות ניסו, להחיות את עולם "שר הטבעות" דרך המוזיקה.

"Sword's Song" הוא שמו של האלבום השני של הרכב הפנטזיה מפינלנד, והוא ממשיך את המסע דרך סיפורי שר הטבעות לאחר אלבום הבכורה "Where the Shadows Lie" ששוחרר ב-2001. הרכב הלהקה השתנה במקצת עם שחרור האלבום הראשון, כאשר Tommi Havo (גיטרה 7 מיתרים וקולות זועמים) עזב את הלהקה עקב מחלוקות שונות וההרכב "צומצם" ל-6 חברים: Jyri Vahvanen (גיטרה חשמלית ואקוסטית), Miika Kokkola (בס), Henri Vahvanen (תופים), Patrik Mennander (סולן), Maria (קלידים) ו-Kaisa Jouhki (סולנית), שהמשיכו והשתפרו מהפעם הקודמת.

חוץ מהמוזיקה עצמה, Battlelore הלכו מספר צעדים קדימה בתור להקת פאוור-פנטזיה, וכולם למעשה "מיצגים" דמות בדיונית שונה, בין אם זה גנב, מכשף, או מפלצת מפחידה. דבר זה תורם לדימוי שהלהקה מנסה להביא לנו. ואף למעשה, כל דמות בדיונית מתאימה בצורה דיי מציאותית לחברי הלהקה, לדוגמא אלפית עם קול עדין, או אורק עם קול גראוול רצחני וכו'. אך למרות כל המאמץ, עדיין חסר הרגש בשירים. כאשר תשמעו את האלבום, יהיה קשה במעט להרגיש כאילו אתם באמת נמצאים בעולם אחר, וחבל, מכיוון שזהו מרכיב מאד חיוני במיוחד ללהקות מהסוג הזה. אך אל נא לכם לדאוג, אתם עדיין תקבלו את רוב המרכיבים שחיפשתם באלבום מבוסס פנטזיה, וכן גם כמה דברים נוספים.

השיר הראשון שפותח את האלבום הוא "Sons of Riddermark" וכבר כאן תקבלו רושם טוב על המשך האלבום, שילוב של קול נשי סטייל Nightwish, יחד עם גראוולים טובים (שילוב של סגנון הגות' בעיקר) ומקהלה ברקע כיאה ללהקת פאוור מכובדת. מיד אחריו מגיע שיר הנושא "Sword's Song", בו תרגישו את הקצב של הלהקה, ואת שילוב הקלידים המצוין עם המוזיקה, שהפעם נשמע שונה למדיי מלהקות פיניות אחרות אשר בדרך כלל משתמשות בקלידים כמרכיב מוביל (כמו מה שלהקת Sonata Arctica עושה למשל). מרבית השירים באלבום (חוץ מ-"Horns of Gondor" האינסטרומנטלי) מציגים מלחמה בין הטוב לרע, כאשר הגראוולים תוקפים את הקול הנשי-רגוע ולהפך. ישנם שירים עם דגש על הקול הנשי כמו "Buccaneers Inn" או "Forked Height" ויש שירים עם יותר מרכיבי גראוול כמו "Attack of the Orcs", אך בסה"כ ישנו איזון בין הקולות והכל משתלב ביחד בצורה מספקת בהחלט.

אמנם הלהקה לא הגיעה לשיא יכולתה, אך בהחלט נראה כי היא השתפרה מאז האלבום הקודם. ובניגוד ללהקות סטייל פנטזיה אחרות כמו Rhapsody או Fairyland ששמו דגש יותר על הצד הסימפוני של המוזיקה, Battlelore נשארים אמינים לסגנון הפאוור, עם המרכיבים החזקים של הגיטרה, התופים והקלידים. ולמרות שהלהקה לא מביאה את שיא החידוש או הגיוון, היא עדיין משלבת בצורה מעניינת למדי את הסגנון שלה עם עולם הפנטזיה. לכן, אמליץ לאלה שלא מכירים את הלהקה, או לאלה שאהבו את האלבום הקודם, לשמוע את "Sword's Song", ולטעום מעוד מוזיקת פנטזיה איכותית.