Bloodsimple – Red Harvest

Bloodsimle היא להקה עם סיפור מעניין, לאור העובדה שהיא קמה כפרוייקט צד של חברי להקת ההארדקוור הניו יורקית Vision Of Disorder. כשאותה להקה התפרקה, Bloodsimple כבר הייתה בחיתולים, ככה שהמוטיבציה ליצור חומר חדש הייתה גדולה. Tim Williams הסולן ו-Mike Kennedy הגיטריסט צירפו עוד יוצאי להקות לשורותיהם, וכך בעצם הלהקה התחילה לתפוס תאוצה.

כמו בכל סיפור אמריקאי טוב, סולן להקת Mudvayne, צ'אד גריי, החליט להחתים את הלהקה בלייבל שלו, וכך בעצם הם שיחררו את האלבום הראשון שלהם. Red Harvest, האלבום השני, עטוף בציפוי של רוק'נ'רול, או אם תרצו הארד-רוק, שנשמע קצת מיושן. החל מהסאונד שלו, שמזכיר קצת את שנות התשעים וכלה בטקסטים, כמו בקטע שפותח את האלבום "Ride With Me".

אין כאן ממש שירה, אלא יותר כמו קטעי דיקלום – משהו באיזור של Body Count – בו מספר הסולן, על אדם שמתהלך בבית ורוצח את האחים שלו ואת אבא שלו, ואם כל זה לא מספיק, הוא גם אונס את אמא שלו, כי היא הרסה לו את החיים. אולי זה היה מצליח להרשים אותי כשהייתי בן 15, עכשיו זה נשמע לי מגוחך, קשה לי להאמין שמישהו קונה את זיבולי השכל האלו. כשמגיע הפזמון קשה להתעלם, זה פשוט צועק מרלין מנסון.

הזוועה נמשכת בשיר השני, "Red Harvest", שנושא את שם האלבום. הריף שלו מיושן מעט, אבל עושה את העבודה – זה מין ריף של ת'ראש אבל הפזמון שוב הולך למקום של "מוות מוות מוות", ב-C-Part שגם הוא כמו השיר הראשון בדיקלום, ממשיך הסולן לספר על זוועות עולם, נו טוב … זה ממש לא משכנע.

בשיר השלישי, אני כבר מתעצבן, בחיאת, מה נסגר? אני יודע שחלק מהעניין של מטאל זה גופות ומוות והכל, וזה סבבה, אבל באמת שמדובר פה בהתעסקות יתר ובאמת שלא לצורך. מה לגבי שירים עם מסר חברתי, או פוליטי? מה נגמרו הנושאים לכעוס עליהם? סבבה שמתם אפקט של נדנדה חורקת והכנסתם סימפול של אישה שאומרת "There Are No Innocent People". זה נשמע כמו סרט זומבים ישן, כזה שהם מתהלכים ממש לאט ומרוח להם דם מזוייף על הפנים. פשוט לא קורה.

"Suck It Up" נפתח אמנם בריף כבד וצרחות מעולות, ומיד עובר בבתים לריף גרובי ממש מגניב, אבל שוב, אני אעדיף לשמוע את הדיסקים של Pantera ששמעתי כבר אלף פעמים מאשר להתפשר על משהו שנשמע כמעט. כי אין מה לעשות, זה שאומרים רצח ומוות, לא הופך את השיר להיות יצירת מופת, או לפחות שיר טוב.

הדיקלום ממשיך ב-"Whiskey Bent And Hellbound", שיר נסיעות, שיכול להתאים בתור פסקול לטיול כבישים ארוך כשדגל הדרום מתנופף מהחלון. בסה"כ, Bloodsimple היא אוסף של קלישאות שנשמעות כמו חיבור רע בין ההשפעות עליהן, Slipkont, Pantera ו-Marilyn Manson. הם מתאמצים מאוד לנסר לשבור ולהרוס, ואני מעריך את זה, אבל הם לא מצליחים לייצר את הסחורה. Red Harvest עושה שירות רע מאוד לעולם המטאל, כי הוא מציג את הסגנון הזה כשטחי ונטול כל אמירה או רגש.