Body Count – Carnivore

בתור קרימינולוג, אתם בטח תוכלו להבין את המקום המיוחד שיש לי בלב ללהקה הנפלאה הזאת – כפי שעם סבטון לומדים לבגרות בהיסטוריה, עם BC לומדים למבחנים בקרימינולוגיה. לא מאמינים? תצפו בקליפ האינפורמטיבי של השיר No Lives Matter"". על כן, כששמעתי מ-Iсe T בכבודו ובעצמו על יציאת האלבום הממשמש ובא דרך חשבון האינסטגרם שלו, זה היה מבחינתי בגדר מכתב הזמנה שאתה מקבל מחבר ילדות לחתונה עם הכיתוב Save the Date. וכך באמת היה.

6.3 – אני מתעורר לבוקר נפלא שבו אני שם פעמיי לחנות החיות הקרובה למקום מגוריי כדי לקנות מזון לנחשיי, ומפעיל לי את Carnivore בSpotify, כ -5 שניות אחר כך, לא היה אפשר להסתיר את החיוך הדבילי שנמרח על פניי ברגע ששמעתי את רצועת הפתיחה המלוטשת היטב – Carnivore – ואת הדמעות שעמדו בפרץ בקרניות עיניי. אמנם אני ישר שם לב שהסאונד והעטיפה הראו שינוי כיוון לקור (כן כן – רק חסר היה לראות תמונה של Ice T עם הרחבות 25 מ"מ, שזה לא כזה היה מפתיע אותי בהתחשב בשיתוף הפעולה המרענן שלו עם להקת הדת'קור Upon a Burning Body בקאבר ללהיט ההיפ הופ הענק Turn Down for What), ושהקונספט והליריקה של האלבום מעודדים קרניבוריות דווקא מהלהקה שחרטה על דגלה להיאבק בגזענות.

בשיר הבא ניכר לכאורה שבאלבום הזה הם לא לוקחים שבויים ומלכתחילה התכוונו שזה יהיה הכבד ביותר, ואף המהיר ביותר שלהם, ושיר מס' 3 ממשיך את דרכו של שיר 2. עם זאת, רצועה מספר 4, אף על פי שכוונותיה טובות ומעולות, מעידה לדעתי על הלחץ של הלהקה להוציא אלבום לפני שיש להם מספיק חומר. לא זו בלבד שהאורך של האלבום פחות מ-40 דקות, אלא ששיר מספר 4 הוא קאבר ל-Ace of Spades החרוש ולעוס וטחון ממילא (עד כדי כך שאני לא אתפלא אם אפילו באיזה תיכון עירוני באשדוד עשו לזה קאבר באיזה תחרות כישרונות). מלבד זאת, מסתבר שבהמשך מופיעות באלבום גרסאות מודרניות לשני שיריו המיתולוגיים של אייס טי, Colors ו-"6 in the Morning" (רצועת בונוס באלבום). עוד ניסוי לדעתי למלא נפח למעט שירים שבאלבום, אם כי די נחמד להיזכר בשירים הללו.

לאחר מכן, מגיע תורו של שיר מס' 6 – Another Level – להעיף לי את הפוני, בשיתוף הפעולה המנצח עם Jamey Jasta, סולן Hatebreed. מדהים אותי כל פעם איך הבחור הג'ינג'י הזה, עם חזות של איזה סטודנט בהאקר יו מהוד השרון, מצליח להוציא מהגרון שלו נהימה של איזה 10 אריות. אי לכך – אמרתי לעצמי, אין – אין שום סיכוי שלא אוהב את השיר הזה (שהרי כבר בעבר השניים שיתפו פעולה ב-Pop Bubble שמופיע באלבום Manslaughter מ-2014, ושמעתי אותו בלופים). אבל לצערי הוא נשמע תשוש ואיטי מדי יחסית לאווירה של האלבום, והפעם לג'יימי יש תפקיד לא כזה בולט בשירה.

השיר השביעי הוא "Colors", כאמור, ולאחריו 4 שירים מקוריים חדשים דנדשים. חייב לציין – הפעם התפלאתי לטובה. ראשית, השיר No Remorse הוא לא פחות ממפגן ברייקים מגניבים ועבודת סאונד משובחת. יתרה מכך, ישנו קטע די אירוני שדי גרם לי לצחוק –אחרי שכל השירIce T מתאר איך הוא שונא מישהו ומאחל לו את כל הרוע שבעולם, בא השיר הכי מפתיע של האלבום – גם מוזיקלית – שבו Ice T משתף פעולה עם Amy Lee בשיר מרוכך למדי שבו הוא מטיף לכולם לספר לקרוביהם כמה הם אוהבים אותם לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

בחיים לא הייתי מדמיין שאישה תשיר באלבום של הראפר-מטאליסט הכי קשוח (אף על פי שבאינסטגרם הוא לא חוסך להראות כמה הוא אבא ובעל למופת) בפלנטה. שוב, לא מופתע מהסתירה הזאת. מה עוד אפשר לצפות למי שיש לו שיר בשם Cop Killer, אך משחק שוטר ב-Law & Order? עם זאת, רק על השינוי המרענן הזה של הוספת קול אישה, ועוד כזה ענוג (ולא נגיד Angela Gossow), כבר מוענקות לאלבום הזה עוד נקודות.

שני שירים נותרו; הראשון – Thee Critical Beatdown. עם עיקרון ליריקלי דומה לשיר ,No Remorse שם השיר מזכיר לי את מתן השמות ההזוי של הלהקה הפינית Children of Bodom. בחירת שם הזויה קצת, אבל שיר עם עוד ברייק חזק ביותר – 2:38: 10 שניות של ברייק המלוות באפקטים של הצלפות, סטירות ואגרופים. אפקט גאוני נוסף מבית היוצר של BC. השני והאחרון באלבום – The Hate Is Real. מדובר בשיר שאני מאוד מתחבר למילים שלו. המנטרה החוזרת ביותר בו היא "האהבה היא מזויפת, אבל השנאה אמיתית". כמו כן – "כשמישהו אומר שהוא אוהב אותך, זוהי יותר צורת דיבור. ייתכן והוא מחבב, ייתכן שהוא סבבה איתך. אבל כשמישהו שונא אותך – החרא הזה אמיתי. הוא לגמרי שונא אותך."

לסיכומו של דבר, מדובר באלבום בכלל לא רע, אך בהחלט לא הייתי ממקם אותו ב-Top 3 שלהם. אף על פי כן, אני דן פה במשב רוח מרענן (אלבום קצת קוריסטי יחד עם שילוב פופי-משהו) שלא הכשיל אותו, כי אם נתן לנו מן הכישרון של חברי הלהקה שיכולים ליצור משהו שונה קמעה ממה שאנו רגילים לשמוע מהם ועדיין להישאר O.G.