Catacombs – In The Depths of R'lyeh

- In The Depths Oof R'lyeh
- Dead Dripping City
- At The Edge Of The Abyss
- Where No Light Hath Shone... (But For That Of The צoon)
- Fallen Into Shadow
- Awakening Of The World's Doom
הרבה אנשים משתמשים במילה "דכאון" בימינו. ובכן, מבזק חדשות בשבילכם, חבר'ה – אתם לא תדעו דכאון מהו עד שתקשיבו לאלבום החדש של להקת Catacombs, הנושא את השם In The Depths of R'lyeh. הלהקה, שהיא בעצם פרוייקט יחיד של ג'ון דל רוסי המכונה Xathagorra Mlandroth, מפיקה Funeral Doom קיצוני במיוחד – אולי הכי קיצוני ששמעתי בחיי.
השיר הראשון באלבום שהוא גם שיר הנושא, "In The Depths of R'lyeh", מראה כבר מהשניה הראשונה עם מי יש לכם עסק, אחת עשרה דקות של גיטרות בדיסטורשן עמוק במיוחד, תיפוף שבמקרה הטוב עולה על 35 BPM וגראולים עמוקים ולא מובנים בעליל, היוצרים יחדיו אווירה דכאונית ואפלה לאורך כל השיר. חשוב לציין שלמרות האזכור המאוד בולט ליצירתו של סופר האימה H.P. Lovecraft, ג'ון מכחיש כי האלבום או השיר עצמו מתבסס על יצירותיו של Lovecraft בכל צורה שהיא…
האלבום ממשיך בקו המאוד אפלולי שלו עם השיר השני, "Dead Dripping City" שהוא השיר הארוך באלבום. למרות שיש עלייה די ניכרת בקצב בשיר הזה, עדיין מדובר ביצירת Funeral קיצונית למדי, כשכאן מצליח Xathagorra אפילו ליצור אווירה די מפחידה למען האמת, כזאת שתגרום לכל מי ששומע את השיר להציץ מאחורי גבו ולתהות האם השטן באמת רודף אותו או שזה רק המוזיקה מתעתעת במוח?
השיר הרביעי באלבום, "Where No Light Hath Shone… (But For That Of The Moon)", טיפה שונה מקודמיו, כאן מופיעים בבירור בפעם הראשונה קלידים אטמוספריים ואפלים (מה שדי מפתיע שעד עכשיו הצליח Xathagorra להשיג אווירה כל כך חזקה בלי להשתמש בקלידים בכלל). הקלידים ביחד עם התווים הגבוהים של הגיטרה הנקייה כשמנגד הדיסטורשן העמוק והתיפוף האיטי יוצרים ביחד אווירה מלנכולית ומדכאת במיוחד, כשלקראת הסוף של השיר כל הסיפור מעלה הילוך עד שהשיר מסתיים רק עם הגיטרה הנקייה והקלידים בפיידאאוט.
"Fallen Into Shadow" מתחיל בדיוק איפה שקודמו נגמר, עם גיטרה נקייה וקלידים בהתחלה עד שנכנסים הדיסטורשן והתופים האיטיים. במהרה הגיטרה והקלידים הנקיים מתחלפים לסירוגין עם תווים גבוהים בדיסטורשן עמוק שמחזירים אותנו בעצם לאווירה של השיר הראשון ובסיום השיר שוב עלייה קלה בקצב ופיידאאוט. השיר האחרון, "Awakening Of The World's Doom" שהוא בעצם יותר Outro מאשר שיר מסמל את היציאה של המאזין מהעולם האפל והאבדוני של Xathagorra Mlandroth והחזרה לעולם האמיתי, אגדיל ואומר גם היפה והשמח יותר, שבחוץ.
אני לא יכול להגיד שזה אלבום לכל אחד. רק אוהדי הדום הקיצוני יוכלו ממש להנות מאלבום כמו In The Depths of R'lyeh וזה בטח לא האלבום שכדאי לכם לנסות להכנס דרכו לז'אנר הדום אבל הוא בהחלט אלבום טוב – אווירה מצויינת, הפקה טובה מאוד יחסית לאלבום מחתרתי וקיצוני שכזה, שילוב מאוד מעניין ומוצלח בין מלודיה, אגרסיביות וכאב… זה בהחלט אלבום שיודע לחדור למקומות העמוקים והאפלים ביותר ולהציף את המאזין במחשבות דכאוניות.