Deadlock – Wolves

"Come on motherf**kers". במילים פואטיות אלה נפתח אלבומה החדש והשלישי במספר של להקת הדת' המלודי הגרמנית Deadlock. זהו אלבומם השני תחת הלייבל הגרמני Lifeforce Records (שבו התחילו להקות ענק כמו Caliban, Trivium ו-Between The Buried And Me), וגם האלבום הראשון של הלהקה עם הזמרת Sabine Weniger, שעד היום התארחה באלבומי הלהקה אך לא נחשבה כחברה קבועה בהרכב.

Deadlock מציעים את מה שהם מכנים כ-"Dark Technical Melodic Death Metal", ובעברית פשוטה: דת' מלודי בתוספת קלידים ושירה נשית, שעל שניהם אחראית הזמרת החדשה-ישנה. המוזיקה ככללי היא דת' מלודי בניחוח Gothenburg-י למדי, הן מבחינת הסאונד העבה ועבודת הגיטרות האגרסיבית-אך-מלודית, באדיבות שני הגיטריסטים, Sebastian Reichl ו-Gert Rymen.

מעל לכל מנצחת Sabine עם הקלידים והסינת'יסייזר, שנמצאים רוב הזמן מתחת לפני השטח כשכבת ליווי, אך פורצים לעתים בצורת כלי מיתר או צלילים אלקטרוניים שהיו מתאימים יותר לשיר טכנו, אבל בזה אני אגע מאוחר יותר.

הריפים בחלק נכבד מהאלבום לא רעים בכלל. אין פה משהו יוצא מן הכלל, מיוחד או חדשני, אבל שירים כמו "We Shall All Bleed", "Code Of Honor" ו-"Bloodpact" מכילים בתוכם כמה ריפים חמודים בהחלט, אגרסיביים ובעלי מלודיות קליטות. כמעט כל השירים באלבום בנויים בנוסחה המאוד פשוטה של בית-פזמון-בית-פזמון-סולו-פזמון, ושוב, לא מדובר בחדשנות יוצא מן הכלל, אבל זה לפחות עובד.

את המחלקה הווקאלית מאיישים Sabine ו-Johannes Prem, שאחראי על הגראולים באלבום. התפקידים מחולקים בין שני הזמרים כמעט שווה בשווה, ושניהם מבצעים את התפקידים בצורה טובה למדי: Johannes מדלג בין גראולים דמוניים כבדים לבין שאגות גבוהות ודקות יותר, כמו כל סולן דת' מלודי טוב, והוא עושה את שניהם בצורה מוצלחת ומצליח להשתלב טוב עם הריפים.

לעומתו,Sabine בעלת צבע קול נחמד, והיא גם לא מסתמכת על טכניקת האופרה כמו אחוז גדול מזמרות המטאל כיום. למעשה, צבע הקול שלה וסגנון השירה שלה היו מתאימים יותר לאלבום פופ, ואת זה ניתן לשמוע בפירוט בשיר האחרון, "To Where The Skies Are Blue", שבו Sabine שרה סולו ביחד עם הפסנתר. זה אמנם לא שיר מטאל, אבל עדיין מדובר בקטע יפה ומרגש.

עכשיו, אם הכל טוב ויפה, אתם בטח שואלים את עצמכם למה הציון שניתן לו נמוך יחסית? ובכן, כמו שכתבתי לפני שלוש פסקאות, Wolves הוא אלבום שלא מחדש הרבה, וכשהוא עושה את הדת' המלודי שלו הוא עושה אותו לא רע בכלל. הבעיה מתחילה כשהוא מנסה לחדש, כי זה פשוט לא הולך לו. כל הקשקושים האלקטרוניים שנדחפים למוזיקה, בשירים כמו "As Words To Bullets" ו-"Dark Cell" (שיר עם פוטנציאל ענק שנשחט, לפי דעתי).

הנונסנס האלקטרוני מגיע לשיאו בשיר "End Begins", הטראק השביעי באלבום, שמתחיל באינטרו אלקטרוני בעל מלודיה מוזרה, עובר לריף גיטרה בעל אותה מלודיה כשהליווי האלקטרוני ממשיך ברקע. השיר גווע בסביבות 2:30 ובמקומו נכנס קטע טכנו זוועתי באורך של כמעט דקה. אין לי בעיה עם מוזיקה אלקטרונית, למעשה אני חובב לא קטן של Drum & Bass וסוגים אחרים של מוזיקה אלקטרונית, אבל קטע טכנו באמצע שיר מטאל? מה עבר להם בראש? אני לא יודע אם זה נסיון הזוי לחדש את המוזיקה או שאולי חברי הלהקה הם חובבי טכנו בארון, אבל ככה או ככה, זה פשוט לא עובד.

Wolves של Deadlock הוא אלבום שיש בו שירים טובים, שירים פחות טובים… ושירים שחברי הלהקה היו צריכים לשמור בגדר רעיון ולעולם לא להביאם לכדי ביצוע. אם היו פה עוד שירים כמו "We Shall All Bleed" ופחות שירים כמו "As Words To Bullets" או "Loser's Ballet", האלבום הזה היה יכול לסחוט ממני לא מעט שבחים.