Emberland – Emberland

תכירו את Emberland, להקת ברוטאל דת' מטאל מנובוסיבירסק שברוסיה, בה חברים דימיטרי שאחראי על כל הגיטרות והבאס באלבום, יבגני על התופים ואלכסיי שלקח את תפקיד הסולן. הלהקה הפיקה בעצמה במהלך שנת 2004 את אלבום הבכורה שלה, שגם קרוי על שמה. לאחר חיפושים ארוכים הלהקה הוחתמה בלייבל המקומי Blacksmith Productions והאלבום יצא לעולם רשמית, ועשה את דרכו גם אליי. מהרגע הראשון אפשר להבין מה הסיפור פה – Emberland מנגנים דת' מטאל על גבול הדת' הברוטאלי, מדלגים להם על הגבול בין דת' אולדסקול סטייל Deicide לברוטאל המוקדם של Suffocation.

המשחק הזה עובד די טוב, ומורגש היטב מכל הבחינות – מהריפים, שבחלקים מסויימים הם ממש סגידת Morbid Angel ובקטעים היותר ברוטאלים הופכים לחומת סאונד כבדה מאוד, דרך התיפוף שמושתת על אינוס הדאבל-באס וקטעי בלאסט-ביטס מהירים, ועד לסולן אלכסיי שמשנה את הגראול שלו בהתאם לאינטנסיביות והאגרסיביות של המוזיקה – בקטעים היותר 'רגועים' הוא מפליא בגראול עמוק אך מובן, שלא היה מבייש את אריק רוטן מHate Eternal, שעובר לעתיםלחרחור על סף הגרעפס.

יחסית ללהקה צעירה וחדשה, שזוהי ההוצאה הראשונה שלה אי פעם, Emberland מספקת את הסחורה ועולה על הציפיות שהיו לי. מלבד מספר ריפים ממוחזרים פה ושם וקצת אי-סדר בליריקה – רוב השירים עוסקים בהתדרדרות האנושות, הרס העולם ונושאים דומים, חוץ מכמה שורות Gore אקראיות שמצאו את דרכן פנימה וממש לא מתאימות ומשתלבות טוב – רוב החומר של Emberland כתוב היטב ובצורה בוגרת ומקצועית, והכי הכי חשוב, החומר די מגוון – אפילו עם השפעות סטונר-רוק ברורות בשיר האינסטרומנטאלי "Mr. Earthmover".

אפשר בהחלט לראות שיש להם כשרון, בין אם זה המתופף יבגני שמצליח לגוון עם Fill-ים במקומות הנכונים ושבירות קצב כשצריך, או דימטרי הגיטריסט המוכשר שמצליח לנגן ריפים טכניים למדי אבל מצליח לשמור על גרוב מגניב שמכריח את המאזין להזיז את הראש. מה שהכי פגע לפי דעתי בסיכוייו של האלבום להיות הפתעה רצינית, היא ההפקה הלוקה בחסר. אז נכון, יחסית להפקה עצמאית ופעם ראשונה שלהם באולפן, מדובר בהפקה סבירה למדי, אבל בהחלט יש פגיעה באיכות בגלל ההפקה. האגרסיביות, הכובד ובעיקר העוצמה המפצחת גולגלות ומחוררת עור-התוף של הברוטאל נפגמו בגלל הסאונד הלא ברור והמלוכלך-מדי.

אמהם זה לא האלבום הכי טוב ששמעתי בתחום, אבל יש לו כמה מעלות מעניינות ומוצלחות, ואני מאוד אוהב את העובדה ש-Emberland מצאו להם נישה מיוחדת יחסית והם דבקו בה – לא הרבה להקות ברוטאל מעדיפות להתמקד בגרוב ובמבנה ריפים טכני ושונה מאשר לדבוק בנוסחה הישנה והטובה של "כמה שיותר כבד יותר טוב" שהרבה להקות בסגנון נוטות לאמץ. עם קצת נסיון, קצת שפשוף וליטוש של הסגנון והמיומנות וזה בהחלט אפשרי ש-Emberland יעשו את הפריצה שלהם לתודעה של כולנו.