1. First Symptoms
  2. Transcendence N°26
  3. Funeralium
  4. Light Crisis
  5. Let People Die
  6. Nearly The End

יש להקות שפשוט מעצבנות אותי ו-Funeralium היא אחת מאותן להקות. אתר הלהקה מבטיח כי מדובר ב-"דום מטאל חולני ביותר, בלי שטויות רומנטיות, בלי קולות נשיים, איסור מוחלט על סינתיסייזרים!". רק חבל שהם שחכו לציין גם "בלי שום דבר מעניין". מפליא אותי שבשנת 2007 עדיין קיימים אנשים שחושבים שזה מספיק פשוט לכוון את הגיטרה שלך ממש ממש נמוך ולנגן מאוד מאוד לאט בשביל ליצור דום מטאל טוב. ואם אתם תוהים, זה לא.

זהו אלבומם הראשון של Funeralium, אשר באים אלינו מצרפת, הם קיימים עוד מ-2003 ועד עכשיו הוציא רק דמו ב-2004 בשם Ultra Sick Doom. האלבום החדש יצא ביולי האחרון תחת לייבל הדום הישראלי Totalrust והוא מכיל 6 שירים באורך כולל של 77 דקות, ומשהו כמו תריסר ריפים בסך הכל. כן, הבנתם נכון, זה אומר שבשיר ממוצע באלבום, שאורכו הממוצע יהיה כמעט 13 דקות, יש שני ריפים. זה הכל.

אבל סביר להניח שאתם לא תבחינו בכך, בגלל שהמוזיקה ש-Funeralium עושים כל כך איטית, שכל אקורד נמתח כאורכו של שיר ממוצע של Nasum. המעברים בין האקורדים כל כך איטיים שאפשר ממש לשכוח מה היה הצליל הקודם שנוגן (מה שגם מעיד בצורה מסוימת על רמת העניין שמעוררים הריפים). כל ריף נמשך עד האינסוף וחזרה, כשלפעמים ריף אחד והווריאציות שלו יכולים להתארך עד לכ-7-8 דקות, כמו לדוגמה בשיר הרביעי באלבום, "Light Crisis", שיר שאורכו 20 דקות, אשר הריף הראשון שלו תופס כשליש מאורכו.

עכשיו, אני מניח שרובכם תוהים למה אני קוטל את Funeralium כל כך, בעוד שבעבר שיבחתי פה להקות כמו Ahab, Wormphlegm, Mourning Dawn ו-Catacombs, שלאוזן הבלתי מאומנת נשמעות בדיוק כמו Funeralium. אמנם כל הלהקות הללו עושות Funeral Doom, שהוא סגנון שמבוסס כמעט לגמרי על שירים ארוכים, גיטרות נמוכות וכבדות וריפים איטיים שנמשכים עד האבדון וחזרה, אז מה בעצם הופך את Funeralium לאלבום גרוע בהשוואה לאלבומים הנ"ל?

ובכן, ל-Funeralium פשוט אין שום ערך נוסף. אלו סתם ריפים נורא איטיים שמנוגנים על גיטרות מכוונות נמוך, עם צרחות מיוסרות ברקע. לכל אחת מהלהקות המוזכרות לעיל היה סוג של ייחוד שהוסיף לכבדות הנורמלית של הפיונרל דום מימד חדש. בין אם זה Ahab עם הטקסטים המעניינים והשילוב המיוחד בין דת' מטאל לפיונרל דום, או Wormphlegm ואווירת העינויים הקשים שהפכו אותם ללהקה הכבדה ביותר שהתרסקה על הפלנטה הזו, או Catacombs עם האווירה המסתורית והמפחידה סטייל H.P Lovecraft.

ל-Funeralium אין אף אחד מאלה, ושום דבר שמשתווה בערכו. כמו שאמרתי, אלה סתם ריפים איטיים, לרוב Power Chords ברבעים בפרוגרסיית אקורדים שחוקה שמזכירה ריפים ישנים של Witchfinder General או Saint Vitus. אלו סתם ריפים עם סתם צרחות, ועוד יש להם החוצפה לקרוא לזה Ultra Sick Doom. לא חולני ובטח שלא אולטרה.

בסופו של דבר, אני לא מוצא סיבה למה שמישהו ירצה לשמוע את האלבום הזה. חובבי הפיונרל יתאכזבו מאוד, ומי שלא מכיר ואוהב את הז'אנר רק ימצא באלבום הזה אישוש לתדמית הרפטיבית והתפלה שיצאה ל-Funeral Doom, וחבל, כי הז'אנר הזה יכול להיות כל-כך הרבה יותר טוב.