Godwrath – Immersed In Flames

עוד להקה שפורצת בקול תרועה החוצה מתוך עולם השוליים היא Godwrath המסועפת. הלהקה הוציאה EP בכורה מרשים ומכסח, אשר מערבב בין עולם המטאל לבין עולם ההארדקור כפי שלהקות בישראל מסרבות לערבב לרוב, ואמריקאים חיים מכך בלי הפסק. אי אפשר להוציא מ-Godwrath את ההארדקור החוצה, ולחשוב שהיא לא שורטטה על ידי מאזיני הארדקור במקור – כיום ההשוואות הכי טובות להעמיד מול Godwrath אינן השפעות של Chimaria או Unearth אלא Madball ו-Sick Of It All.

עולם המטאל מאז ומעולם קיבל בחיבוק אוהב להקות שלקחו את הפאנק הישן והשמח, את ההארדקור הישן והכועס ואת ה-Crossover שדילג בין השניים לבין הת'ראש מטאל – ובנו עליו עולמות שלמים של מטאל. אלבומי ענק שעיצבו דורות של מטאליסטים כמו Vulgar Display Of Power (שהשפעת הלהקה Sheer Terror ניכרת בו עד מאד) או Chaos A.D. (שבלי Cro-Mags לא היה מה שהוא) הגיעו לדפוק סוף כל סוף על דלת בית המטאליסט הישראלי.

זה ממש לא מדויק לומר שאין פה להקות שבאו ולקחו את ההארדקור למטאל לפני Godwrath. לא צריך להרחיק לכת עד Hall Of Shame ו-Hand Made God כדי להבין ש-Whorecore מעולם לא התרחקה ממש מסצינת ההארדקור גם כשהם היו ה-כ-י ברוטאל דת' מטאל שאפשר, ש-Viscera Trail עושים דת'-גריינד בוייב של להקת הארדקור-פאנק, וש-Betzefer, בתכלס, קמו כלהקת הארדקור, ואנחנו נזכור להם את "פיץ העכבר" כמו שנזכור ל-Anthrax את I’m The Man.

אבל Godwrath באה חמושה בתובנות המילניום החדש, והעשור החדש שהתלווה אליו. עם מוזיקה גרובית וקליטה של מטאל חובט ואגרסיבי, נוכחות מאד בולטת של גיטרת בס אשר רועמת על המערכת, ותחושה שלמה של אוטוטו משהו הולך להתפוצץ לי בבית מרוב כעס – Godwrath דווקא מגיעים עם דייקנות בצד המפתיע של הצלחת הזו, הצד הלירי. שירי מחאה הם מנת חלקם של כמעט כל להקות המטאל וההארדקור באשר הן, אבל כאשר הם נשזרים במילים שלא ברור אם הן יותר נואשות ומיוסרות או יותר כועסות ומלאות חמה – צריך פרזנטציה מוצלחת במיוחד כדי להעביר את הרגשות הללו בווליום כה גבוה, צרחות כה חריפות ומוזיקה מספיק כבדה. למזלנו, מיכל "המכסחת" איתן פשוט יודעת לכתוב את ליבה, ויודעת להביע את עצמה בצרחות הארדקור חסרות מעצורים שאין ספק שגבו מחיר כבד לכל גרון שביצע שכמותן.

זה לא מנת חלקם של המטאליסטים המצויים בארץ. אין פה את האסטטיקה של המטאלקור של Missing In Action או את המפלצתיות בגראולים של Phantom Pain. מי שמחפש טכניקה דה רבני רבנן כמו של Dissonant או המנוני גרוב מטאל כמו של Ferium עלול להתאכזב. יש פה מוזיקת רוק כבד קיצונית וטהורה, הקונטרה מוחלטת לעובדה שהיא בוצעה ללא רבב, בעבודה קשה ומיוזעת של גיטרות ותופים ללא רחם. לא סתם מדלגת Godwrath בין שני עולמות לאורך כל ה-EP הקצר הזה. למרות שההתחלה האמביינטית האפלה לא רומזת וכהוא זה על המתרחש כמה שניות אחריה – התחלת השיר "Sever The Fetters" בהחלט מביאה עם האקורד המתגלגל אל צוות התותח של Godwrath לצרורות ירי. שי משיעלי, האיש אשר לקח פיקוד על ההרכב הזה משני קרנות המזבח לאחר שירון שניידר, גיטריסט הלהקה לשעבר (ובעברו גם Requiem For Dawn) עזב את ההרכב – מחזיק את עבודת הגיטרה והבס בכוח מעל הסופה המוזיקלית, כאשר חזי שור מרביץ בכל כוחו על המערכת.

מיכל בעלת קול של חומצה כלורידית, שמתמוסס מבעד לרמקולים ומפצפץ את כל מה שהיה יכול להיות קליט, נעים ורך למאזיני מטאל עד כה, מבטיח של-Godwrath יש אנשים שיודעים לאכול את המוזיקה שלהם עם הידיים וללא אמצעי הגנה. עם C-Part שזועק "הארדקור לפרצוף!" וריפים מטאליים על מצע של מה ש-Hatebreed בישלו בתחילת דרכם, הלהקה ממשיכה עם "Heart VS. Mind" המוכר והידוע, אשר שוחרר בעבר כשיר חינמי לאינטרנט. ההקלטה המוחדשת עושה לשיר רק טוב והלהקה כולה נמלאת זעם כאשר השיר מתפוצץ לקראת סופו, כאשר איתן צועקת בכל הגרון הניחר שלה "Mourn with me!". לעומת שירים אלו, "Moments" הוא שיר אשר מתחיל כניו-מטאל זועם ומתערבב בתור ריפים מטאליים גרוביים. אין ספק שלמרות היותו השיר הכי מטאלי באלבום קצר נגן זה – הוא גם החלש בחבורה. הריפים אמנם מתגלגלים קדימה בלי לעצור אך שיאו של השיר עובר יחסית בהתחלה, כאשר עם מעברי התופים איתן צועקת את הסיסמאות הצורבות שלה "No one can take now from our hands".

"Safe Shore" הוא האהוב עלי מצד שני, מתחיל ברעש לבן שמתפצח לשיר גרוב מטאל עם פזמון מעולה. הלהקה משתחררת בכל הכוח רק בשירה האחרון, "Cyclic Pain", אך כל האלבום מראה שאמנם Godwrath מכירים את הטריק שלהם באופן קיצוני ואחיד (והם לא מנסים להתנסות במקומות מוזיקלים אחרים) הם בדיוק מוכיחים מה היה הכרחי לסצינה המקומית של המטאל וההארדקור, תוצר מקצועי שיקרב בין הסטנדרטים של שתיהן ביחד. מי שחושב שימצא ב-Godwrath להקת מטאל עם פרצוף של הארדקור כמו מה ש-Throwdown נהיו עם השנים, או מי שחושב שימצא להקת הארדקור שכל כך רוצה להיות להקת מטאל כמו Walls Of Jericho מצד שני, ימצא בדיוק את הנקודת איזון, שגם אם אינה מושלמת בשלב זה, בהחלט מעידה שאת טבילת האש הזו – Godwrath עוברים בהצלחה.