Hail Of Bullets – …Of Frost And War

איך אתם אוהבים את הדת' מטאל שלכם? מלובן היטב עם טעם של פעם? אם כן, ואם אתם טורחים מדי פעם לשים אצבע על הדופק ולהבין שיש אנשים שאוהבים עדיין את אותו פורמט שנקרא אולדסקול דת' מטאל, ייתכן ושמעתם על התרכובת הקרבית הנקרא Hail Of Bullets. הלהקה הטרייה אמנם מוציאה אלבום בכורה, אבל היא מורכבת מקבוצה גריאטרית וuתיקה שמומחיותה ההלכתית היא דת' מטאל של פעם. אני בדרך כלל אומר "דמיינו לעצמכם מה היה קורה עם להקה X הייתה מוסיפה אלמנטים של להקה Y " – אבל הפעם, טרחו חברי להקה לחסוך זאת ממנו, ועשו זאת בעצמם.

אז ההרכב הוא כדלקמן: Martin Van Drunen – סולן ובסיסט להקת Pestilence בראשית דרכה (שגם עזר קצת ל-Bolt Thrower ולא מעט ל-Asphyx במרוצת הזמן) על עמדת השירה. הגראולים שלו הם צרחות של נשמה חלולה ומיוסרת, היישר מתוך ספר הסבל של דת' מטאל אירופאי ומיושן כמו אנטריקוט עתיק. Paul Baayens על הגיטרה (הזכור מ-Thantos ו-Asphyx) מרהט את האלבום בריפים שכבדים כמו נגמ"ש ודוהרים כמו…ובכן, גם כן, נגמ"ש.

Stephen Gedebi גם הוא מ-Thantos הכבדה, על עמדת הגיטרה הנוספת – נותן אתה הקונטרה המלוכלכת והממונעת היטב לריפים האכזריים של Baayens. על הבאס Theo Van Eekelen, גם הוא חבר Thanatos, אך גם Houwister ההולנדית – להקת דת' מטאל של פעם. לבסוף על התופים מולך הרב-מתופף We Warby – הזכור בעיקר מ-Gorefest – אבל גם מ-Ayeron ולאחרונה גם After Forever. קבוצה נכבדת של מוזיקאים וטרנים, שהחליטו לכתוב אלבום דת' מטאל וטרני לחיילי מלחמת העולם השנייה, שהם מן הסתם וטרנים.

אז האלבום הזה הוא בדיוק כמו שחברי הלהקה התכוונו (וכנראה לחלק – זה הדבר היחיד שהם עושים כמו שצריך) – אולדסקול דת' מטאל, מהאנשים שהיו האולדסקול דת' מטאל בעצמם – כשהז'אנר הזה רק גידל כנפיים מעור וקשקשים בתחילת דרכו. האלבום נפתח בצלילי קלידים רוחשי-רעה, המתחלפים בנהמות כלי השריון ויריות התותחים, והשיר הפותח "Ordered Eastward" מפציץ ברעם תוף הסנייר שכל גרמניה הנאצית מתנפלת על רוסיה הסובייטית בקרב סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. אין פה הפתעות. האלבום נשמע כמו דת' מטאל היסטורי – ועוסק בהיסטוריה של הקרבות בין הנאצים לרוסים מ-1941 עד 1945. אין ספק שזהו שיעור היסטוריה רועש ואכזרי במיוחד שמתמקד בעיקר בטבח שהוא תוצר של כל מלחמה – מימת לדוגה וכלה בהרים הקרפטיים, אבל הכול בסופו של דבר הוא חלק ממערכה מלחמתית ענקית, שאותה ניצח, בעצם, גנרל חורף.

מה שאני אוהב באלבום הזה, ובינתיים ב-Hail Of Bullets באופן כללי – היא שהמונוטוניות הסגנונית משרתת פה מטרה נהדרת. קל מאד לחפוף את הלהקה הזאת ל-Bolt Thrower – אבל כל עוד שתי הלהקות עוסקות עד כה במלחמה בלבד, ונשמעות כמו טנק, ל-Hail Of Bullets יש משהו הרבה יותר פראי ולא מסודר לעומת הניקיון המסודר שיש לבריטים מ-Bolt Thrower. מצד שני, קל מאד להשוות את Hail Of Bullets ל-Dismember – גם בגלל בחירת הסאונד הרצחנית וגם בגלל סגנון הלחנים הגובל במלודיה מדי פעם, עם ניחוח שבדי מיושן, אבל נשאר משולח רסן ו-דת'-מטאל-בכל-רמ"ח-איבריו לכל אורך הדרך, מבלי לקרוץ אף לא פעם אחת לריפים סטייל At The Gates.

השירה של Van Drunen מזכירה לי אישית את הביצוע הווקאלי ב-Seven Churches של Possessed, לטובה ולרעה. העובדה שלא מדובר בגראולים עמוקים וגהנומיים, אלא בשאגה מיוסרת – כאילו בקעה מגרון מלא בדם עקב קליע שחדר את הריאה – יכולה להרוס או לחזק את החוויה של המאזין. אין פה הרבה שינויים, אין פה שיר שהוא מרגש במיוחד – אלא קונספט הולך ונבנה של 4 שנים קרות ואכזריות יותר משאול תחתיות, המתבטא במלחמה מקפיאת דם אחת שחקוקה למין האנושי בעור כמו צלקת. ייזקף לזכותם של Hail Of Bullets שהם לא צריכים להראות קמצוץ של מקוריות כדי להישמע מקוריים, כי בתור חלק ניכר ממייסדי הז'אנר באירופה – הדת' מטאל שלהם נשמע מיושן ועדכני גם יחד, ועם זאת הכי אוטנטי שאפשר.

"Ordered Eastward" בולט בתור אחד השירים הטובים בדיסק, גם בגלל הבנייה היפה שלו וגם בגלל שזו ההכרות הראשונה עם ההרכב הנהדר, ואין כמו מתח התותחים הראשון כדי להזכיר לך את טעמה המר של מלחמה, ויצוינו לטובה "Red Wolves Of Stalin" – שם קולו של Van Drunen מעביר את התגלמות המוות בשדה הקרב בצורה נהדרת, וגם "The Crucial Offensive (19-11-1942, 7.30 AM)" שנותן את תחושת המלחמה המדויקת (ברמת הדקה, כנראה). סה"כ – מאד מומלץ לחובבי הז'אנר, וגם לאנשים שלא כל כך יודעים איך דת' מטאל נשמע בשנותיו הראשונות ורוצים לטעום משהו שיש לו הפקה של היום. לא מומלץ לנשים בהריון, או להיפים. כי מה להם ולמוזיקה כזאת מלכתחילה? הם עלולים לקבל כוויות קור רק מלהקשיב לאלבום הזה.