Isthar – Chaos Death Reincarnation

Isthar היא אינה להקה שהכרתי קודם למפגשי עם ה-EP המדובר, Chaos Death Reincarnation, ותוך הכרותי הראשונה והשטחית עמה דרך ארכיבי המטאל, מצאתי אותה תמוהה בהחלט. ה-EP שהגיע לידיי היה מושקע מאוד למראית עין, דבר שאיננו נתקלים בו בדרך כלל בהוצאות עצמיות, ויתרה מכך, הלהקה אף הוציאה קודם לכן שני דמואים (Isthar וThe Weak Will Perish) ואלבום מלא אחד (Among The Ruins), שניכר לקבל מספר סיקורים מכובד, ועדיין כולם בהוצאות ללא חברת תקליטים. הלהקה שמקורה בהולנד קמה לפני מספר שנים לא מבוטל, ב-1996 ליתר דיוק, כאשר בין כל הוצאה מהוצאותיה חולפות שנים רבות. כעת, 3 שנים לאחר צאת האלבום Among The Ruins, מביאה לנו Isthar את Chaos Death Reincarnation.

Isthar מציגים לנו כעת EP של חמישה קטעים, כאשר למעשה הקטעים להם המספרים האי-זוגיים הם השירים, והזוגיים הם קטעי מעבר שכאלו, מה שמשאיר אותנו עם אלבום קצר למדיי של כ-22 דקות בסך הכל. הסגנון של Isthar הוא מעין בלאק מטאל במיד-טמפו עם השפעות לכיוון הדת' והדום מטאל. הייחוד המוזיקלי של Isthar, כפי שהלהקה מציגה אותו, הוא השימוש בשתי גיטרות באס (האחת בעלת 5 מיתרים והשנייה 10), האמור ליצור אווירה אפית ויחד עם זאת אכזרית.

השיר הראשון, "Chaos", הפותח בבאס עמוקה, ממשיך אל ריפים מלודיים וכבדים באופי של ויקינג בלאק סקנדינבי, מאחוריהם ניכרת הנוכחות המורגשת של גיטרת הבאס העודפת, הגורמת למוזיקה להשמע עגמומית ביותר. לאחר מכן מצטרף הסולן בקול קלין נמוך, וממשיך עם סגנון שירה מחורחר ותמוה ביותר, בסאונד גס ומשונה שכלל אינו עושה טוב עם המוזיקה. בקטע תופים מהיר תופס השיר מקצב יותר מהיר במעט, ונמרח הלאה עם קטעי גיטרה לא מעניינים במיוחד ברובם, ובתיפוף בנאלי לחלוטין. השיר מקבל קצת יותר טעם לקראת סופו עם תופים באופי יותר פולקלוריסטי ומעניין, אותם ממשיכים ריפים חדים ומשסעים, וסקרימינג הרבה יותר אלים ומשכנע מאשר הווקאלס הקודמים.

מייד לאחר קטע המעבר, מגיח השיר השלישי הנקרא "Death", באופי שונה לחלוטין מקודמו, ופותח בריפים הרבה יותר מודרניים, חדים ומכאניים בסגנון של Thorns (ואולי אפילו יותר מדי בסגנון של Thorns, אם תשאלו אותי…). הווקאלס המחורחרים חוזרים גם כאן לעוד הופעה מטרידה בהחלט, יחד עם קטעי תיפוף מהירים ואגרסיביים ברקע. השיר מתפתח לעוד קטע נחמד ומהיר של ריפים אחוזי טירוף, שמשום מה מופרעים על ידי נהימות אלקטרוניות משונות, וכן ניחשתם נכון, גם על ידי הסולן. לקראת אמצע השיר אף נזכה לשמוע את הדת' מטאל של הלהקה עם ריפים כבדים ונביחות אגרסיביות מצד הווקאליסט. כמו כן, לקראת סוף השיר אף נזכה לשמוע סולו גיטרה מעט תלוש מהאופי הכללי של השיר, אך עם זאת מביא את השיר לסיום דרמטי בהחלט.

השיר הבא, "Reincarnation", אף הוא לאחר קטע מעבר של קצת אמביינט בנאלי, פותח בכמה ריפים מלודיים יחד עם תיפוף בווליום גבוה יתר על המידה, המאפיל על שאר המוזיקה, ולאחר מכן תופס אופי מעט שונה עם ווקאלס נבחניים המציגים לנו שוב את פן הדת' מטאל של הלהקה. השיר פונה לאחר מכן אל קטע איטי ואווירתי עם שירת מקהלה המזמרת את השם "Chaos Death Reincarnation" יחד עם לחשושיו של הסולן ברקע, וכן גם גיטרת סולו המזדחלת באווירה העגמומית ביחד עם ריפים מחוספסים וכבדים להחריד ברקע. לאחר אלו מצטרפים גיטרה אקוסטית יחד עם תיפוף דרמטי ושירת המקהלה מביאים את השיר ואת האלבום לסיומו.

לסיכום, נעשה כאן מאמץ יפה של Isthar, להוציא אלבום ברמה גבוהה הן מבחינת ההשקעה בפן הויזואלי והן מבחינת ההשקעה באיכות ההקלטה ובכתיבת החומרים וביצועם, וכל זאת בהוצאה עצמית. כאלבום אני מצאתי את Chaos Death Reincarnation בנאלי למדיי ברובו, מה גם שהסולן והווקאלס המשונים שלו הורסים מה שהיה יכול להיות אלבום \ EP נחמד כשלעצמו. ה-EP הזה הוא מאוד מונוטוני וחסר כוח, ולאחר מספר שמיעות לא נראה לי שיש לו עוד עסק להשאר במערכת אם לא ארצה להרדם בקרוב.