Moker – Translating The Pain

16/09/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Intro (Instrumental)
  2. Manic Existence
  3. Your Dark Self
  4. My World Decays
  5. Another Lost Soul
  6. False Reality
  7. Am I Falling Into The Claws Of The Lurking Death-Trap?
  8. Broken Silence
  9. Stuck In A Pattern
  10. Last Note

בחיי שלקח לי שעות לפענח את שמה של הלהקה. לבסוף הגעתי למסקנה שיש פה M בהתחלה, ואיפשהו יש לפחות K אחת – אבל מעבר לזה, הייתי צריך לנבור ברחבי האינטרנט שמדובר בלהקת הברוטאל דת' מטאל הבלגית Moker. הלהקה הצעירה חתומה ב-Shiver Records – יוזמה בלגית של מטאל מחתרתי, חלקו משובח וחלקו קצת פחות – אשר מתעקש להזרים להקות משלל תחומי המטאל הקיצוני אל תוך תודעת קהילת המטאל העולמית. הם עשו זאת בהתחלה עם Welkin הנהדרים ועם Axamenta שקצת פחות נהדרים מהם, אבל בבחירתה של Moker אני יכול להרגיש קצת דריכה במקום.

Moker התחילו את דרכם כלהקת מטאלקור בשם Linchpin, שאותה לא זכיתי לשמוע, אבל אצא מנקודת הנחה שהיה שם איזו השפעה של Fear Factory. עם הזמן הם הבינו שהשוק הקיצוני, לפחות עבורם, מושך בהרבה, שינו סגנון, שם וסולן, והפכו ל-Moker – בהמת דת' מטאל ברוטאלית, כיאה להרכבי הברוטאל שבלגיה גאה לייצר. אחרי ספליט ראשוני עם הלהקה Outkast בשנה שעברה – הוציאה Moker את אלבומה הראשון, Translating The Pain שהוקלט באולפני CCR בבלגיה (היכן ש-Betzefer ו-Lehavoth הקליטו את האלבומים שלהם, למי שאינו זוכר).

התוצאה היא דת' מטאל ברוטאלי שלא מחדש דבר, לפעמים נשען על מעט שבירות שכנראה נותרו מעברה של הלהקה ושורשיה היותר קשורים להארדקור, אבל בסופו של דבר, מדובר בדת' מטאל רצחני וכבד, מלוכלך אך מופק באיכות. סולן הלהקה מרבה להחליף בין קול גרגרני ונמוך של דת' מטאל לצרחות גריינדקור אכזריות, והריפים עושים מלאכתם. אין ספק שכולנו כבר שמענו אלבומים טובים בהרבה מהז'אנר. Repulsion סללו את הדרך בצורה בטוחה לבני הז'אנר בשנות ה-90, ובשנות ה-2000 כבר היה שפע להקות בלתי נדלה של ברוטאל דת' מטאל. את הדרך שסללה Aborted, המובילה הבלתי מעורערת של הדת' מטאל הבלגי, הם כנראה בחרו שלא ליישם, וכמו חבריהם למדינה In Quest או Emeth הם לא מצליחים להגיע להשראה ולאיכות ש-Aborted ייצרו גם באלבומיהם היותר מזוהים עם דת'-גריינד.

על האלבום הזה אפשר להמליץ רק לאוהבי הז'אנר, ולמרות העטיפה החיצונית המוצלחת (שעוצבה, כבדרך אגב, על ידי סוון "שלנו" בכבודו ובעצמו) – המוזיקה לא נותנת מענה מספק שמגרד את הביקוש לדת' מטאל איכותי. אין פה שום דבר שלא שמענו בעבר, שום דבר שמצליח להשאיר רושם שמדובר ביצירה איכותית, ורק באמת מי שיכול להתענג על להקות כמו Hate או Exhumed יכול באמת להנות מההרכב הזה. זה לא שחסרים הרכבים טובים מהם בשוק.