Various Artists – Defaced And Split

שלושה עשר הודים נכנסים לאולפן ומקליטים אוסף דת' מטאל… ממש מצטער אם זה נשמע קצת כמו בדיחה גרועה, אבל זה פחות או יותר תקציר האירועים שהביאו לידי את האוסף המפוצל Defaced And Split, מבית היוצר של שלוש להקות דת' מטאל הודיות צעירות – Exhumation, Narsil ו-Reptilian Death, עם תגבור מצד להקה אמריקאית אחת בשם Warface. ברמת העיקרון, מדובר פשוט באלבום אחד שמאגד בתוכו ארבעה דמואים של הלהקות הנ"ל, בתוספת שני שירים מפרוייקט אלמוני לחלוטין בשם Infinite Hate Project, סך הכל 21 רצועות המתפרשות על כשעה של דת' מטאל ברוטאלי, הרסני וכבד במיוחד.

האלבום נפתח עם הדמו For Personal Consumption Only של הלהקה ההודית Exhumation, שמציגים דת' מטאל ברוטאלי כבד הגובל בגריינדקור מהיר ועצבני, ובקיצור חגיגת בלאסטים וגריינדים לכל המשפחה. הדמו שלהם מגוון ומטורף ביותר, והוא מתחיל באינטרו חולני מלא ברעשי רקע, בנדים של גיטרות וצרחות חולניות, וישר עובר לשיר האמיתי הראשון "Tandoori Chick" – שיר שעובר בין דת'/גריינד מהיר ורועש במיוחד לקטעי סלאם מודרניים, וחוזר חלילה.

השיר הבא, "On The Platter", מציג ריף מהיר ומוחץ עם מלודיה קלאסית-משהו ברקע, עד שהוא פתאום נשבר לקטע מעבר רגוע בגיטרות נקיות, ושוב חוזר לריף הדת' מטאל בעל המלודיה המוזרה. בין הריפים נכנסים גם כל מיני חרחורים, רעשי גיטרות וחיות אחרות, מה שנותן את ההרגשה כאילו השיר הוא מעין גיבוב רעיונות והלהקה לא באמת הייתה סגורה על עצמה, או שהיא ניסתה קצת יותר מדי להיות מיוחדת ולא-צפויה. השיר הבא חוזר למתכונת הדת' מטאל המהיר והחזק של השיר הראשון, מה שבאמת עובד, והשיר החמישי שוב מציג מן שילוב רעיונות מוזר, כשריפים איטיים משתלבים עם מוזיקת רקע מלודית, מהסוג ששומעים בד"כ במעליות או במענה קולי של משרדים – זה שוב מרגיש טיפה מוזר ומאולץ, ולא באמת עובד כמו שצריך.

הדמו הבא באוסף הוא Carcinogenic של להקת Narsil, שהיא הגרסה ההודית והטיפה יותר טכנית של תקופת הביניים של Carcass. הלהקה, שבאה מניו-דלהי, תרמה לאוסף דמו מוצלח ביותר, שמציג ריפים כבדים וחרחורי-מוות חזיריים (שנעשו, כמיטב המסורת בגורגריינד, בעזרת Pitch Shifter) לצד האורך, הטכניות ומעט מהמלודיה של הדת'-מטאל המלודי. יש פה גם לא מעט גרוב ואלמנטים יותר מודרניים, כמו בשיר "Depletion of Vital Forces", אך רוב הדמו לא עוזב את מחוזות הגריינדקור החולני שהם יודעים לעשות בצורה טובה למדי, ומזל שכך. הריפים מוצלחים, השירים כבדים, הבלאסט ביטס ירעידו לכם את הקירות והחרחורים והצרחות יפחידו עד מוות כל עובר אורח שייקלע בטעות לסערת הדת' מטאל הזו. אין הרבה יותר מדי מה להרחיב בנידון, פשוט להקשיב ולהכין את הצוואר לסשן הדבאנגינג רציני.

הלהקה הבאה היא Warface, הלהקה האמריקאית היחידה באוסף, והיא גם הוותיקה ביותר מכולן, כשביחד יש לשלושת חבריה (אשר מגיעים מלהקות כמו Damnation ו-Vile) למעלה מ-30 שנות ניסיון ביצירת דת' מטאל שובר עצמות. זהו דמו שהם שיחררו עוד ב-2001, כך שיחסית ללהקות האחרות באוסף, השירים שלהם נשמעים טיפה מיושנים, הן מבחינת איכות הסאונד והן מבחינת הסגנון. Warface מנגנים דת' מטאל מסורתי עם נגיעה של גרוב, מעין Morbid Angel פוגש את Six Feet Under. זה אמנם לא הסטייל האהוב עליי ביותר, אבל בהחלט ניתן לשמוע את הכשרון והנסיון של הלהקה בכתיבת השירים, כשהריפים רובם ככולם נשמעים טוב ומשתלבים מעולה אחד בשני, התיפוף מגוון ולא משעמם והסולן/באסיסט עושה עבודה מצוינת, אפילו אם הוא נבלע קצת במיקס. בקיצור, אם לשפוט לפי הדמו שהם מציגים פה, אני חושב שיהיה שווה ביותר לבדוק את האלבום של Warface מהשנה שעברה, Insanity Of The Obsessed, שלא יאכזב.

אחרונה חביבה היא להקת Reptilian Death, שהיא יותר פרוייקט יחיד של בחור הודי המכונה The Demonstealer, שביצע את כל התפקידים בדמו Intestinal Feast בעל חמשת השירים. הדמו מציג ערבוב של סגנונות ונישות בתוך סצנת הדת' מטאל, כשכל שיר מזכיר במעט להקה ואת סגנונה היחודי. השיר הראשון לדוגמה, הוא שיר Cannibal Corpse טיפוסי, בעוד שהבא אחריו נשמע כמו Six Feet Under, והשיר הרביעי נשמע כמו שילוב (ואני יודע שזה ישמע קצת מוזר) בין Behemoth ל-Wormed. יש פה מספיק גיוון בשביל לשמור על רמת עניין במוזיקה אבל לא מספיק יצירתיות בשביל באמת להקפיץ את האלבום רמה אחת למעלה, וחבל, כי הכשרון דווקא קיים. או בקיצור, זהו דמו סולידי למדי אבל לא יותר מזה.

אחרי הדמו של Reptilian Death מגיעים לסיום שני טראקים של להקה אנונימית וחשאית בשם Infinite Hate Project. אין הרבה ממה להתרשם פה, שכן ביחד שני השירים מתארכים רק על 2:30 דקות, כאשר רוב הזמן יש כאוס מוחלט כשכל המוזיקה נבלעת על ידי התיפוף החופר והקולות (ששוב, כמיטב מסורת הגורגריינד, "טופלו" בעזרת Pitch Shifter)… לסיכום, האוסף הזה מציע לנו טעימה קטנה וברוטאלית מאיך שעושים דת' מטאל במקום שפרות נחשבות לקדושות, ולמי שמתעניין בהחלט יש סיבה טובה לבדוק את האוסף הזה. מסתבר שבהודו באמת יש חומר טוב…