Tankard – The Beauty And The Beer

21/03/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Ice-Olation
  2. We Still Drink The Old Ways
  3. Forsaken World
  4. Rockstars No.1
  5. The Beauty And The Beast
  6. Blue Rage-Black Redemption
  7. Frankfurt: We Need More Beer
  8. Metaltometal
  9. Dirty Digger
  10. Shaken Not Stirred

פרנקפורט, אנחנו צריכים עוד בירה. אחרי כמעט עשרים וחמש שנה מאז התהוותם ובדיוק עשרים שנה מאז יציאתו של אלבום הבכורה שלהם, Zombie Attack, מלכי הבירה הבלתי מעורערים, הלוא הם Tankard הגרמנים, חוזרים עם אלבום מלא מספר 12, "היפה והבירה". Tankard תמיד היו בשבילי המקבילה הגרמנית של Exodus – האחות המכוערת של שלושת ענקיות הת'ראש במדינה, אותה אחות שהיא לא-פופולארית ולא מצליחה כמוהן, אך מצליחה לשמור על איכות אלבומים בלתי מתפשרת לאורך השנים.

ואין שום שוני במקרה של The Beauty And The Beer – וזאת בדיוק הסיבה בגללה בחרתי אותו לאלבום השנה בת'ראש לשנת 2006. בעוד ש-Sodom ,Kreator ולאחרונה אפילו Destruction, שלושת הלהקות שמובילות את הת'ראש הגרמני, התנסו והשתעשעו עם אלמנטים חדשניים ומודרניים (וחצו לעתים את גבול הניו-סקול), Tankard עושים בדיוק את אותו הת'ראש שהם עשו לפני עשרים שנה – רק עם הפקה הרבה יותר טובה.

The Beauty And The Beer – מלבד השם המגניב והעטיפה המעולה והמשעשעת – מספק 10 שירים באורך ממוצע של 4 וחצי דקות לערך, כשכל שנייה מתוכו זועקת ת'ראש מטאל מסורתי, בלי התחכמויות מיותרות, בלי השפעות חיצוניות – רק מטאל, ריפים מוחצים ובירה. הרבה בירה. יש שיזעקו ויגידו שלמחזר את הנוסחה ולחזור עליה במשך 20 שנה ו-12 אלבומים זה ממש לא חוכמה אבל להפך, לפעמים זה כל מה שצריך. הת'ראש מטאל מאז ומעולם היה ז'אנר שמטרתו העיקרית היא מוזיקה מהירה, חזקה ובועטת, משהו טוב להזיז איתו את הראש בלי לשפוך את הבירה, וזה בדיוק מה ש-Tankard עושים ועשו עם האלבום הזה. אז מה אם הוא לא בדיוק טכני, אין שבירות קצב מתוחכמות, גרוב מטורף וליריקה עמוקה ומשמעותית.

Tankard פה בשביל לייצר אווירה טובה והם עושים את זה מצוין. מהשנייה הראשונה של "Ice-Olation" ועד האחרונה של "Shaken Not Stirred", יש פה 100% ת'ראש מטאל, מסריח מבירה ומזיעה, מחסל פוזרים ובוגדי-מטאל. ת'ראש מטאל על טהרת הריפים המהירים, הפזמונים הקליטים ורוח השטות והשכרות. אתם לא תשכחו במהרה את הריף הראשי של "We Still Drink The Old Ways", או את הפזמון מ-"Metal To Metal" עם המילים "Metal to metal, guts to guts, no techno, no hip-hop, it's driving me nuts!", ואני בטוח שתצחקו בכל פעם שתשמעו את פתיחת המפוחית ההזויה של "Frankfurt We Need More Beer".

אני לא יכול להדגיש את זה יותר בבירור – The Beauty and The Beer לא מחדש שום דבר שלא שמענו אפילו מ-Tankard בעבר. אבל את מה שהוא עושה, הוא עושה לא פחות טוב מהאלבומים האחרים שלהם ובהחלט הרבה יותר טוב משאר אלבומי הת'ראש שיצאו השנה, בין אם בזירה הגרמנית או בזירה האמריקאית. אלבום קליט וממכר עד מאוד, עם ריפים חזקים מוחצי גולגולות, סולואים מהירים, תיפוף קצבי וסולן שנשמע בדיוק כפי שהוא נשמע בגיל 18 כשהוא שר את הליריקה המטופשת-מעט-אך-קליטה של הלהקה. וזה כל מה שצריך.