The Red Chord – Prey For Eyes

יתרון בולט הוא הוותק, בולט כצריח מעל כל הפשפשים. אז ל-The Red Chord אין את הוותק של Zao או את המוניטין של Shai Hulud והיא בכלל עושה מטאל ולא הארדקור, אבל את הפער שלה היא הספיקה לצבור כבר. כשיצא Fused Together In Revolving Doors אי שם בשנת 2002 או משהו כזה, בחיי שנפעמתי. יוצאי Beyond The Sixth Seal הצליחו לחולל משהו באמת מעורר התרגשות, אם כי כבד בהרבה.

בזיעת אפם חברו The Red Chord ליצירת מטאלקור כבד וברוטאלי בסטנדרטים שהאדם התקשה להתרגל אליהם דאז, וסללו את הדרך למיליון להקות דומות בז'אנר. אחריה הגיעו אין ספור להקות טובות פחות או טובות הרבה פחות, אבל קולן של אותן דלתות מסתובבות מ-2002 עשה את שלו באמירת "It's not gonna be ok" קרה ותמימה במקביל.

זה די מצער אך נכון. Clients העוקב היה נפל לעומת האלבום הראשון. הוא לא הצליח לשחזר את הפסיכוזה אשר התבקעה מהריפים המשלבים בין כנות ותמימות של גן ילדים לעומת אכזריות שנשלפה ממעמקי הגהנום. Client סיפר בעצלתיים, בכוונה תחילה, פשוט אסוסיאציות שמתקשות לעמוד בקצב של עצמן בהתקלויות רנדומליות מול אנשים. Prey For Eyes, אלבומם החדש של החבורה ממסצ'וסטס, הוא כבר באמת בגדר טרף קל.

כעת הריפים מסודרים הרבה יותר, מושכים לכיוון הדת' מטאל הרבה יותר מבעבר. המבנה המוזיקלי קורן הרבה יותר לכיוונים מטאליים יותר, ובעוד השירה נשארה גרונית ובהמית כבעבר, נדמה שעברה סוג של בגרות כפויה על החבורה האמריקאית המבעבעת הזאת. מהפתיחה הסוחפת שנגמרת לפני שהתחילה, "Film Critiques And Militia Men", דרך פצצת המצרר הראשונית, "Dread Prevailed", אפשר לומר שפה הלהקה האדומה כבר הספיקה לקבע לעצמה סוג של השתלשלות אירועים אישית משל עצמה.

המלודיות כבר כמעט קליטות, הגראולים כבר כמעט מובנים, וחס ושלום – אולי עוד מעט גם נצליח לחזות את הריף ההולך ומתקרב. אבל אין צורך לדאגה, The Red Chord לא מרשים לעצמם להשאר בנישת הצפוי או המקובל להרבה זמן – שירים נהדרים כמו Seminar או האינסטרומנטאל המעלף "It Came From Over There" פשוט עושים את הזמן שהשקעתי באלבום הזה שווה את הכל.

אין ספק כאמור ש-The Red Chord לא ישבו בבטן טוב לכל אחד. מן הסתם חובבי Job For A Cowboy או Ion Dissonance ימצאו פה מה לאהוב (לא לחינם הלהקות האלה הן הילדות, כמעט מבחינה פרקטית – של The Red Chord) וגם מי שמחפש קצת All Dhall Perish וברוטאל-דת' גרובי ומצחין יוכל להתענג על חלק ניכר מהשירים והריפים פה.

אם הייתי צריך לסמן להקה שבסופו של דבר מייצגת בגאון את ז'אנר הדת'-קור לטובה וטיפה לרעה (כי, מה לעשות, חסרה לי קצת המלודיה ההולמת של ז'אנרים אחרים – ואין סיכוי שאני אוכל לשיר את "Dread Prevailed" או Threading On The Necks Of Kings באמבטיה, וזה לא בגלל שהאמבטיות שלי כל כך קצרות) – אין ספק שהאדומים עושים את מלאכתם נאמנה פנימה לתוך המועמדים הסופיים ברשימה.

כל מי שהתאכזב מאלבומה האחרון של Job For A Cowboy או מעוניין במשהו כבד בהרבה ממה שהוא מקבל ממנת ה-Lamb Of God היומית שלו – אין כמו פינוק אחר הצהרים על הנדנדה שבחצר, בזמן שאנחנו צופים בעולם כולו קורס תחת שמיים אדומים, ושומעים את Prey For Eyes של The Red Chord. גם זו דרך נהדרת לפתוח את היומית שלכם.