Vanden Plas – Christ 0

קצת לפני שמיכאל באלאק ונבחרת גרמניה עומדים לארח את מונדיאל 2006, עושה להקת הפרוג המטאל הגרמנית Vanden Plas, קאמבק מרשים במיוחד עם אלבום חדש, Christ 0. ארבע שנים עברו מאז האלבום הקודם המצוין אף הוא, Beyond Daylight, ובינתיים חברי הלהקה הספיקו לנוח קצת ולאסוף השפעות חדשות. זמר ומנהיג הלהקה, אנדי קונץ, הספיק גם לכתוב אופרת רוק בשם Abydos, ולאחרונה נודע לי כי הוא עומד להשתתף בטרילוגיית פרוג מטאל ישראלית. הלהקה זכתה בצדק לכינוי "דרים ת'יאטר הגרמניים" , אבל מבקריה טענו שהפרוג מטאל שלה הוא לא חדשני וממוחזר, ובכן התשובה למבקרים מגיעה בהחלט בשיא ההדר באלבום הזה. כנראה שההפסקה בת ה-4 שנים עשתה משהו טוב ללהקה שבישלה במשך התקופה הארוכה הזו את האלבום החדש.

הליריקה שבאלבום היא גירסא מודרנית של סיפור הרוזן ממונטה-כריסטו, מלווה בביצועים חדים, מדויקים ומפתיעים שאליהם נוספו בפעם הראשונה בתולדות הלהקה, תזמורת ומקהלה שמוסיפים את המימד הסימפוני שביצירה (לפרקים מזכיר מאד את המורכבות של Six Degrees of Inner Turbulence). הזמר וכותב החומר הראשי, אנדי קונץ, נשמע בוגר מתמיד עם קולו. הוא מגיש לנו בצורה תיאטרלית את השירים כל אחד באופן שונה, לפעמים עם יותר כוח ולפעמים עם בעדינות מלאה רגש, אני אישית חושב שהוא בשיאו באלבום הזה. הגיטריסט סטפן ליל והקלידן גונת'ר וורנו עושים עבודה מצוינת ביחד, וורנו עם קטעי תזמורת מצוינים וסולואים מרהיבים, בעוד ליל עם ריפים מצוינים וסולואי גיטרה שלא היו מביישים את טובי הגיטריסטים, וכמובן איך אפשר בלי כמה יוניסונים בתור קינוח.

תחילת האלבום עם קטע סופרנו עם סימפוניה ברקע, ומייד הגיטרות המנסרות המוכרות של סטפן ליל והקלידים וורנו מצטרפים למלודיה כובשת. השיר הבא באלבום, "Postcard To God" אחד הטובים ביותר באלבום וגם אחד הכבדים, כאשר שיתוף הפעולה בין רייכרט (בס) וליל משובח, יחד עם הרמוניות קול מצוינות של קונץ וקטע מקהלה נשי. "Silently", מתחיל עם פסנתר בצורה חלומית, קונץ מדהים בשיר לכל אורכו, גונת'ר וורנו נותן סולו קלידים מרשים בחלקו האחרון של השיר והשיר עצמו מתפתח בוריאציות שונות לכל אורכו ומשלב את כל הטוב שיש ב-Vanden Plas (שימו לב במיוחד לשבירה הרגועה של הפסנתר, הכינורות והשירה אחרי הבית הראשון והשני בסיום האינטנסיביות של הגיטרה והתופים).

השיר השישי, "Fireroses Dance", משלב את שירתו התיאטרלית של קונץ עם מקהלה מדי פעם ברקע, ושבירות פרוגרסיביות כמיטב המסורת. אחד השירים הכבדים והמטאליים באלבום הוא "Somewhere Alone In The Dark" שמציג ריפים על גבול הת'ראש לפעמים, ומלודיות אוריינטאליות בבסיס השיר. הקטע הבא, "January Sun" ,באורך 10 דקות, שוב מציג עבודת מדוקדקת של הקלידים והתזמורת המלווה מצד וורנו, וכימיה מופלאה בין שאר הנגנים שיוצרים שיר חזק וסולידי. בתור בונוס, שלא קשור לאלבום הקונספט הזה, קונץ והלהקה מבצעים גרסת כיסוי ל-"Gethsemane" של אנדרו לויד וובר מהמחזה Jesus Christ Superstar.

הפקה מקצועית מאד ועיבודים מודרניים ועשירים הופכים את האלבום הזה לפנינת פרוג מטאל אמיתית. לכל מי שחשב שאין עוד מה לחדש בפרוג מטאל, הרי ההוכחה. לכל מי שגדל על הבי מטאל מלודי יש בהחלט מה למצוא באלבום הזה. אמנם, קבוצת הכדורגל של קייזרסלאוטרן ירדה השנה מהבונדסליגה לליגת המשנה בגרמניה, אך חבורת המוסיקאים הזו מקייזרסלאוטרן שייכת עדיין לליגת העל של הפרוג המטאל.