Within Temptation – The Heart Of Everything

בחודש מרץ האחרון, כל אותם אנשים שהשוו את Within Temptation לכל מיני להקות אמריקאיות בצלמם וכדמותם היו צריכים לתפוס מטוס להולנד ולעמוד דומם מול ביתם של שרון דן אדל ורוברט ווסטרהולט כשראשם מורכן בכלימה. 3 שנים חיכיתי לאלבום הזה וסוף סוף הוא מצא את דרכו אליי, אלבום חמישי ל-Within Temptation. האלבום הוא פשוט תוספת מושלמת לרפרטואר המצוין שהביאה איתה 2007 בה ראו אור הוצאות מצויינות של Trail Of Tears ו-Tristania, עכשיו הגיע תורה של מעצמת המטאל הגות'י-סימפוני מהולנד שלא מפסיקה לייצר עבורנו מטאל משובח.

יש אנשים שהעיזו לומר לא פעם ובקול רם, לידי, משפטים מטומטמים כמו "חיקוי של Evanescence", אז אם יורשה לי אני אחפור קצת על ההשוואה ההזויה בכך שאצמד לדקויות: Evanescence דומים ל-Within Temptation ולא להיפך היות ו-Within Temptation הם המקור. לטעון אחרת יהיה כמו לטעון ש-"במבה" זה כמו "פרפר". מעבר לכך Evanescence נופלים מ-Within Temptation בכל הנוגע ליכולות הכתיבה והעיבוד.

אין מה לעשות, למעלה מ-10 שנים של ניסיון פלוס קרבה למקורות המוזיקה עושים את ההבדל הלא קטן. עם כל הכבוד לכשרון של חברי Evanescence הם עדיין חבורת ילדים מפונקים מארה"ב, כשעל מלחמות האגו בלהקה שלהם שמענו כבר מגדולים מהם בימים שאיימי לי הייתה זוחלת על ארבע בחיתולים ומזילה ריר לשיריו של דינוזאור סגול עם פיגור שכלי.

The Heart of Everything ממשיך היכן שהאלבום הקודם של הלהקה נעצר ואף לוקח את המוזיקה של Within Temptation למקום יותר אגרסיבי וריגשי. האלבום נפתח בשיר מצוין שנקרא "The Howling" שמתפרץ לתוך האוזניים כמו לבה לוהטת בלי שום התראה מוקדמת, עם כל המקהלה, הסימפוניה הענקית ברקע והקצב השובר שאפיין שירים בהוצאות האחרונות. שרון, לאורך האלבום ובשיר הזה בפרט, מפגינה שירה כוחנית ופתוחה יותר מבעבר, וללא ספק היא קופצת מדרגה נוספת בביצועים הווקאלים המצוינים שלה.

"The Howling" שופע בגחמות חרישיות, לחשושים, ציוצים של עופות ליליים וחיות אחרות, עוטף את האוזן מכל כיוון ושרון צורחת כמו מטורפת על הירח. כמוהו, כל האלבום מופק ללא דופי, סאונד נקי ומצוחצח ומיקס עשיר ביותר אבל אני אומר את האמת: לא הייתי מופתע כי לא ציפיתי לפחות אחרי האלבום הקודם ובכלל אחרי כל מה שיצא מאז Mother Earth. משהו פחות ממה שתקבלו באלבום הזה יהיה אכזבה מבחינתי כי Within Temptation מאז ומתמיד ידעו להציב רף חדש כל פעם.

אחרי "The Howling" מגיע ההמנון של האלבום, "What Have You Done" המארח את קית' קאפוטו, סולן Life Of Agony. אני מודה שזה שיר MTV אבל אחרי השיר הראשון דיי ברור שזה לא שיר שמראה בהכרח את הכיוון של האלבום אלא שיר PR למשוך יותר קהל וזה טריק מוכר ולא מזיק, בוחרים שיר קליט יחסית, מפיקים לו קליפ וזה יותר "באז" סביב האלבום – אני בטוח שהאלבום היה מוכר פחות אילו היו מפיקים קליפ לשיר הפתיחה או ל-"Our Solemn Hour" שפותח בשירת מקהלה בלטינית ונע בקטע יותר איטי ופחות קופצני. בעיני קית' משתלב מצוין עם שרון והשיר קליט, פשוט וכייף לשמוע אותו גם בגרסת הרוק שמגיעה כבונוס בסוף האלבום (קצת יותר גיטרות, נשמע טוב גם כך וגם כך).

מבחינת המקהלה והסימפוניה, תחשבו The Silent Force ועכשיו תכפילו ב-10 – אם באלבום הקודם Within Temptation הלכו עוד צעד לקראת המטאל הסימפוני הכי אוטנטי, שכרו את שירותיהם של מספר נגנים והקליטו אותם באולפן מיוחד ברוסיה – אז כמו תמיד הם לקחו גם את זה כמה צעדים קדימה ובאלבום הזה העיבודים והביצועים של המקהלה והסימפוניה נשמעים יותר מפוצצים ועשירים, ממלאים כל פינה חשוכה במוזיקה ומתאזנים 50-50 עם הגיטרות והתופים.

זה מתחיל בקולות הסופראן הטנור והבאס של מקהלת הליווי, דרך כלי המיתר והקשת, הטימפאני, החצוצרות והנבל וכלה בפסנתר ובליוויים האלקטרונים של הקלידים. רק תקשיבו ל-"Hand Of Sorrow" ולשיר הנושא "The Heart Of Everything" בנוסף לשאר השירים שציינתי ותבינו על מה אני מדבר כשאני אומר Gothic Symphonic Metal – הלהקה הזאת מגדירה מחדש את הסגנון ותהיה הרפרנס שלי מעכשיו. לא שמעתי שילוב יותר מושלם וחד של 2 הסגנונות האלו.

למרות שהאלבום ברובו אגרסיבי וכבד Within Temptation לא בוחלים גם בבלדות וגם בשירים קליטים וקיטשיים מעט, לרוב זה הולך להם לא רע, ישנן נפילות פה ושם אבל זה נסלח כל עוד זה לא דפוס. באלבום הקודם זה היה "It’s The Fear" שלפי דעתי היה מיותר, הפעם זה השיר "The Cross" שדיי חלף לידי ולא השאיר טעם כל כך טוב, אבל אל תאמרו נואש, אם הספקתם לשכוח את "Frozen" המצוין בתחילת האלבום, יש בלדה מצוינת בהמשך, "All I Need" – כי אין אלבום טוב של Within Temptation בלי שיר מצמרר שעם כל רעידה של מיתרי הקול של שרון, הגוף כולו רועד, בנוסף בולט בו סולו של צ'לו, הרבה כינורות ברקע וגיטרות אקוסטיות.

אחרי האתנחתא הקלה מגיע "The Truth Beneath The Rose" שמתחיל באותה אווירה של "The Howling" כשה-Intro של השיר נשמע כמו פסקול של סרט וההמשך מזכיר את הסגנון של Mother Earth, הקצב כולו מעלה תחושות של האלבום המצוין הזה ומראה עוד פן אהוב של Within Temptation. שכבות על שכבות של שירה, קולות ליווי ושאר ירקות, הכל יושב באופן מושלם. האלבום נחתם בבלדה נוספת, שקטה יותר ומרגשת לא פחות, "Forgiven", סיום אדיר לאלבום מלא אמוציות ואגרסיות, הרבה אווירה קודרת ואפלה ומעל הכל – עוצמה מתפרצת, מעבודת הגיטרות שגם חשוב לציין אותה לשבח.

אמנם לא תמצאו כאן ריפים מטורפים, שרדינג וסולאים טכניים אבל זה אף פעם לא היה המצע של Within Temptation. אך עם זאת חשים שיפור ותשומת לב לפרטים הקטנים בעבודת הגיטרות. The Heart Of Everything ממשיך להראות מי הבוס ומי הלהקה שעושה את מה שהיא עושה הכי טוב, תגידו "מסחור" ואני אגיד "אבולוציה" – עדיין לא משמיעים Within Temptation ב-MTV ובגלגל"צ. החבורה הזאת עבדה קשה להגיע לאן שהיא הגיעה והיא ממשיכה להפציץ אותנו בהרבה מוזיקה טובה מלאת רגש, לחנים מצוינים ועיבודים לפי הספר, תוצרים סופיים שמרבית הלהקות שמושוות אליה לא יגיעו לרמה שלה גם אם רוח הקודש תשתכן אצלן במעי הגס. אלבום השנה מבחינתי.