Wormphlegm – Tomb of The Ancient King
- Epejumalat Monet Tesse Muinen Palveltin Lauran Ja Lesse
- Tomb of the Ancient King
- Return of the Ice Age and the Tortyrant
אני מודה בזאת, קבל עם ועדה – גם אני עושה טעויות מדי פעם. על מה אני מדבר, אתם שואלים? כשאמרתי שהאלבום In The Depths of R'lyeh של להקת Catacombs הוא האלבום הכי מדכא וקיצוני ששמעתי בחיי. אי אפשר להאשים אותי על טעות שכזאת, שכן בתקופה שבה נכתבה הביקורת הנ"ל לא ידעתי בכלל על קיומה של להקה פינית קטנה ולא-כל-כך נחמדה בשם Wormphlegm.
Wormphlegm היא להקת פיונרל דום שגובל במעט בז'אנר ה-Drone, הוקמה בשנת 2000 ע"י שני מוזיקאים פיניים ידועים בסצנת האקסטרים מטאל המקומית בארץ הקרירה, מאז הספיקה להוציא דמו אחד ואת האלבום Tomb of The Ancient King שיצא השנה בלייבל Painiac Records. כבר עם הדמו הלהקה קצרה מחמאות רבות בקהילות הדום הקיצוני ועם TOTAK נראה כאילו הם שוברים עוד שיאים של טירוף ודיראון עולם.
אני לא עומד לתאר לכם בדיוק איך נשמעים שלושת השירים באלבום, משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שזאת משימה בלתי אפשרית כמעט. מדובר פה בשלושה שירים שאורכם הממוצע של כל אחד מהם נמצא באזור ה-20 דקות, כשכל אחד מהם מדכא בצורה מסוכנת. אני באמת חושש שאם אני אנסה להקשיב לכל האלבום ברצף כמה פעמים בשביל לציין פרטים מדויקים מתוך השירים, אני אכנס לדיכאון קליני ואפתח נטיות התאבדויות קשות. הסיבה העיקרית השניה, היא שתאור יבש של פרטים אקראיים מתוך השירים לא יספק שום מידע אמיתי לגבי המוזיקה. אני מעדיף, לכן, לתאר במילים פשוטות ומובנות את המוזיקה עצמה.
תעצמו עיניים. תחשבו על הדבר הכי נורא שאי פעם חוויתם. הדבר הכי נורא שאי פעם נאלצתם לחוות. לעזאזל, זה לא מספיק. תחשבו על דברים ממש ממש נוראיים. תחשבו על האינקוויזיציה. על מרתפי עינויים מוארים באור לפידים, על שוקים חשמליים, על סירוס, על הצלפות, על כוויות, על בתולת הברזל והנשר המדמם. תחשבו על דברים שאפילו חובב ה-S&M הכי הארדקור שיש לא חושב אפילו על לנסות. תדמיינו את ההרגשה ואז תכפילו ותשלשו אותה. המוזיקה של Wormphlegm יוצרת פחות או יותר את האווירה הזאת, רק עם גיטרות ותופים במקום שוטים וסכינים מלובנות.
המוזיקה היא מאוד Vocal-Driven. הטקסטים של הלהקה ארוכים ובחלק מהמקרים כתובים כמן דיאלוג בין שני הקולות של שני חברי הלהקה, שבשירים וקטעים מסוימים אפשר למצוא מן עקרון של עבד ושליט ביניהם. השליט מורה מה לעשות (בד"כ מדובר בפקודות עינויים מאוד גראפיות ולא נחמדות) בגראול עמוק וברוטאלי והעבד חוזר אחריו בצרחות גבוהות. בהרבה קטעים גם מצטרפות לכל הסיפור צרחות מקפיאות דם שנשמעות כ"כ ריאליסטיות שאני יכול להישבע שהפיניים המטורפים האלה חטפו אנשים, עינו אותם והקליטו את הצרחות שלהם בשביל האלבום.
אפשר בהחלט להגיד ש-Tomb of The Ancient King הוא עינוי, במובן הטוב של המילה. אמנם כבר הצהרתי זאת בעבר, אבל אני די בטוח שהטעות הזאת כבר לא תקרה שוב – זהו בהחלט האלבום הכי כבד, מדכא ומהנה/מענה שאי פעם שמעתי. ואם יש להקה אחת שמסוגלת לשבור את השיא הזה, זאת רק Wormphlegm עצמה. לא מומלץ לילדים קטנים ונשים בהריון ולכל שאר האוכלוסייה, מלבד אוהדי הדום הקיצוניים ביותר שיש.