ראיון עם דניאל מ ACROPOLIS

הראיון נערך עם דניאל ורפולומאייב מיסד הלהקה.
ידוע שאתם מרוחקים מאד אחד מהשני – מה בעצם מחזיק את הלהקה ביחד בהתחשב בפער העולמות שיש בינכם ובסגנונות השונים של המוזיקה האהובה עליכם ?

מה שמחזיק אותנו יחד יותר מכל לדעתי זו דווקא האווירה בלהקה,
והיחס שלנו אחד כלפי השני, אנחנו ממש מרגישים כמו משפחה אחת..
ויש הרבה אחווה ופירגון אחד כלפי השני, וכל האווירה הנהדרת הזאת והכימיה בינינו גורמת להבדלים המוסיקליים בין חברי הלהקה השונים להפוך ללא רלוונטיים

אקרופוליס הושפעה מכל כך הרבה כיוונים מוזיקלים
איך למעשה באמת זה מקבל ביטוי מוזיקלי ? מה הצד הדומיננטי בלהקה ולמה דווקא הוא הדומיננטי ?

נכון, הלהקה בהחלט מושפעת ממגוון מאוד רחב של סגנונות מוסיקליים, שכל אחד מחברי הלהקה הביא ותרם אליהם.
איך זה בא לידי ביטוי? ובכן, דבר ראשון, צריך להבין שאי אפשר לשלב את כל ההשפעות שלנו ביחד.. יש דברים שמקבלים יותר ביטוי ויש דברים שאפשר להגיד שלא מקבלים ביטוי כמעט בכלל
אם להסתכל על המוסיקה שלנו בכלליות אפשר ישר לשים לב שהצדדים הדומיננטיים שבה הם מלודיה, זרימה, ובמידה רבה גם טכניקה.
אמנם קשה להצביע בדיוק על הסיבה שבגללה זהו הצד הדומיננטי, אבל אם ניקח כרגע את כל מצבור הסגנונות שאנחנו שומעים, ונתחיל לעשות חיתוכים, נגיע לאלמנטים מסויימים שכל אחד ואחד בלהקה נהנים מהם.. והם אלו שבאים לידי ביטוי יותר מדברים אחרים, סיבה נוספת היא גם שדווקא אלו הדברים שחסרים היום בסצינת המטאל הישראלית

ניתן לומר בקלות שאקרופוליס בולטת בסצינה הישראלית, המקיפה אותה בדת' מטאל מצד אחד ובלאק מטאל מצד שני. איך היחסים עם הסגנונות המוזיקלים האלה, בעיקר כלהקה אשר צריכה להתאים עצמה לערב מאורגן – ולא מתאימה לסגנון הכללי ?

כלהקה אנחנו לא נסחפים אחרי זרמים מסויימים, ואנחנו לא עושים סגנון כזה או אחר כי זה מה שהולך כיום, וכי זה מה שהשאר עושים.
אז אם פאוור מטאל עושה לנו את זה, אז זה מה שאנחנו נעשה.
מבחינת היחסים שלנו עם הסגנונות של שאר הסצינה,
אין לנו שום בעיה איתה ואנחנו אפילו נהנים לשמוע גם דברים של להקות
טובות בסגנון כאן, כגון איטרנל גריי, להבות', נייל ווית'ין ואחרות, שמקדמות ודוחפות את הסצינה המשותפת שלנו הלאה, גם מחוץ לגבולות הארץ.
הבעייה היחידה נובעת שקהל של דת' ובלאק מטאל לא תמיד מקבל את המוסיקה שלנו בברכה רבה, בטענות ש"פאוור מטאל אוננותי" לא תופס אותם.
אבל למרות הכל, לפי הפידבקים שקיבלנו, גם אותם האנשים שהם בראש של בלאק ודת' נהנים לראות אותנו עושים את מה שאנחנו יודעים לעשות.
וזה מצויין.

מבחינת יחסים אישיים בין חברי הלהקה- הפערים הם כה גדולים שהאם הלהקה רואה את עצמה כלהקה מגובשת – או פשוט מספר נגנים היוצרים מוזיקה יחדיו ? במה זה מתבטא ?

כמו שציינתי כבר לפני כן, האווירה בלהקה היא אווירה מקסימה,
ו"אקרופוליס" היא בעצם הרבה מעבר למוסיקה שאתה שומע.
אמנם לכל אחד מאיתנו יש את החיים והסביבה שלו.. חברים אחרים, בתי ספר שונים, תחביבים אחרים..
אבל אנחנו תמיד בקשר יומיומי מתמיד למרות המרחקים הגדולים בינינו
ולמרות העובדה שיוצא לנו להיפגש כולנו יחד לעיתים דיי רחוקות,
אבל כך או כך, אנחנו יחידה אחת. הלהקה לא תהייה אותו דבר בלי שכל אחד מששתינו ייטלו חלק ממנה. ואפשר לומר גם שאנחנו משתתפים במידה רבה מאוד גם בחיים האישיים של אחד ואחד.. אז אנחנו גם חברים קרובים, בנוסך לכך שאנחנו מקבץ מוסיקאים שעובדים יחד, אז עם כל זאת הייתי אומר שאנחנו מאוד מגובשים.

זו אולי שאלה בנאלית, אבל אני חושב שהיא חיונית במקרה של אקרופוליס. ההשפעות המוזיקליות ברורות מאד על הלהקה, וכהוכחה לכך הקאברים למגה-דת' ורייסר איקס כתובים באבן, האם זהו בעצם סגנון ניווט המוזיקה של הלהקה ? ספיד מטאל מלודי ווירטואזי ? או שמא אלו היו גמחות קטנות והלהקה נוסקת לכיוונים חדשים כל הזמן ?

הקאברים שלנו למגהדת' ורייסר-אקס באים יותר כאות הוקרה ללהקות שהשפיעו עלינו רבות, וכפי שאתה יודע אנחנו הולכים להופיע בערב המחווה
למגהדת' ב 7.3. שלדעתינו זה כבוד גדול.
מבחינת הסגנון.. רייסר איקס ומגהדת' הן רק חלקים קטנים מהשפעות שאנחנו משלבים במוסיקה שלנו, יש הרבה מעבר לכך. אמנם מטאל מלודי/ווירטואוזי הוא בהחלט הכיוון הכללי, אך תצפה לשמוע גם השפעות פאוור,נאוקלאסיקה ופרוגרסיב, ואפילו כמה מהלכים "גוטיים" קלאסיים פה ושם.

איך הלהקה רואה את עצמה בעוד שנה ? האם תקחו את הנושא עד הסוף המר – כולל סיבוב הופעות באירופה לצד להקות כמו סונטה ארטיקה ומאסטרמיינד או שמא תסתפקו במעמד ביניים זניח למחצה ככוכבים מקומיים שמסתפקים במספר דמואים או אלבום שהופק עצמאית ולא הופץ בהצלחה ?

האם הלהקה למעשה היא בסדר עדיפות מאד גבוה אצל רובכם ?

קשה לראות את הלהקה שלנו שנה מהיום, בעיקר בשל העובדה שרובינו מסיימים יב' השנה, ושנה הבאה אנחנו כבר בצבא, כדי חלענות על זה פשוט צצריך לחכות ולראות מה יהיה…
ללא ספק השאיפה של הלהקה היא חו"ל, כי קשה לנו לראות הרבה התקדמות בסגנון שלנו בגבולות הארץ, ואנחנו חושבים שלטווח הרחוק יותר יש לנו סיכוי לא רע להסתנן גם לאירופה.
ובין אלה מאיתנו שיש הרכבים אחרים אקרופוליס בהחלט מהווה את העדיפות העליונה, חוץ מאולי שוקו.. שהוא קצת זר לסגנון שלנו, ועובד באינטנסיביות רבה על פרוייקטים אחרים בסגנון שיותר קרוב לליבו. ומאחר שאנחנו עושים חזרות פעם בכמה חודשים, אז אני משער שאנחנו לא העדיפות העליונה שלו כרגע.

הסצינה הישראלית לדעת הלהקה – מהי בכלל ? כור היתוך שישחרר להקות איכות לאוויר העולם או יותר כמו ביצה שתטביע את המשתתפים בה ? צריך להיות מחובר ללהקות בארץ או להתנתק מהם ולהמשיך כמה שיותר הלאה ? אם כן – אילו להקות בארץ משכו לטובה את תשומת לבה של הלהקה.
ואילו לרעה אם אתם רוצים לרכוש אויבים על ההתחלה ?

הסצינה הישראלית לדעתינו היא סצנה שנפלה לבור עמוק, ומתחילה בתקופה האחרונה להתאושש ממנו, ואנו רואים זאת בחיוב רב.
לדעתי צריך להישאר מחוברים ללהקות טובות בסצינה הישראלית, מאחר שכולנו חיים כיום באותה המדינה ואנו חולקים את אותו הקהל ואותם הבמות,
אז שיצוף פעולה ויחסים טובים עם להקות אחרות בסצינה הוא הכרחי.
עם זאת, זה לא אומר שלא צריך לנסות להתקדם הלאה אל מחוץ לתחומי הארץ, אך זה כבר בעתיד הרחוק יותר.
שנן הרבה להקות טובות בסצינה שלנו. אך אלו שמשכו את תשומת לבינו במיוחד הם:
סיטרא – לא אשכח את ההופעה שלהם באקסטרים האחרון באותו לילה – משוגע לגמרי.. להקה משובחת פלוס.
כמובן שלושת הגדולות: איטרנל גריי, נייל ולהבות'.
כמו כן: סוליטרי, עבד, סטון אוף טירס,קרוספייר, הרצוג, דיקייד סול ועוד..
כנ"ל גם גיידנס, הג'ונסונס והיורשת. אמנם הן לא משתייכות לסצינת המטאל בארץ אך ראויות לציון.

מבחינה טקסטואלית – מה הנושאים המובילים את הלהקה ? במה המוזיקה למעשה עוסקת ? שמאלץ רגשני או קונספריציות חייזרים ? יש לטקסט מקום של כבוד או רקע אצל הלהקה ?

מטאל, כמו במטאל.. הטקסטים עצמם נכתבים ברוח פסימית מבחינה מסויימת, אך אין שומדבר ספציפי שמוביל את הלהקה, אנחנו מאוד חופשיים וספונטניים לגבי הטקסטים שלנו… אבל אנחנו ל-א כותבים על נושאים פוליטיים,
ובהחלט לטקסט יש חשיבות לא מעטה בלהקה, אמנם לא כמו המוסיקה עצמה,
אבל גם זה ייתאזן.

אתם לוקחים חלק מאד גדול בהקלטות של עצמכם – יש לכם ידע מקצועי מאחורי זה ? האם זה בגלל שאתם פשוט קנאים בנוגע לסאונד ? האם תהיו מוכנים להוציא אלבום עם הקלטה מהארץ ?

אני עושה את כל תהליך ההפקה של החומר שלנו.
הקלטה (חלק), מיקס, מאסטרינג.. כל העניין.
מערך מאז שאני מתעסק במוסיקה אני מתעסק גם בעניין של הקלטות.
עם הזמן צברתי יותר ידע ונסיון בתחום, בעיקר בהקלטות של חומר סולו שלי, והשתמשתי בכלים הללו בהפקה של החומר שלנו
הסיבה לכך היא שאנחנו באמת קנאים לסאונד טוב, אנחנו רוצים לעשות את הסאונד לשירים שלנו כי יש לנו תמונה בראש של איך אנחנו רוצים שכל דבר יישמע, ולכן אנחנו מעדיפים לעשות את זה בעצמינו,הן בגלל החסכון הכספי, והן בגלל זה שתמיד נוכל לשנות בעתיד משהו בהקלטות עצמן, וזה דיי חשוב.
אני רוצה להודות כאן למיקו מספון אוף איבל ולגלעד מכרום 22 (לשעבר)
על העזרה הרבה בענייני הסאונד.
ובתנאי הקלטה יותר טובים ממה שהיו לנו היום (והם היו ממש לא טובים… לקח הרבה זמן לחפות על טעויות וכניות בתהליך ההקלטה) אני מאמין שאפשר בכבוד להוציא אלבום מהארץ, שלא ייפול ברמת ההפקה שלו ולו בטיפה מההפקות של להבות', נייל ואיטרנל שטסו להקליט באירופה.

(יותם Defiler)