ראיון עם להקת Armilos

כבר זמן רק מדברת להקת Armilos על הוצאת אלבום ראשון לאויר העולם אך עליות וירידות שנובעות מהחלפת נגנים ומשינוי תפקידיהם לצד קשיים שנובעים מגיוסם של חלק מחברי הלהקה לצה"ל עיכבו את כל הסיפור כמעט בשנה. גיוס לצבא למשל גרם ללא מעט להקות איכותיות לתלות את הנעליים ולהתפרק, אך לא כך המצב בגזרה הצפונית…

איתי: ארמילוס היא להקת דת' מטאל של חברים. כולנו בלהקה חברים ואנחנו כולנו אנשים שמנגנים ואוהבים את המוזיקה שאנחנו עושים ומקווים ממש להצליח. לא הופענו כבר מאז יום העצמאות שעבר, משמע יותר משנה, וזה אומר שההזדמנות הזאת שניתנה לנו להופיע תהיה התפרצות אנרגיה והרבה אדרנלין.

מתן: היתרונות שלנו הם שאנחנו קודם כל חבורה של אנשים שאוהבים לנגן. אנחנו אוהבים מאד את המוזיקה והכל בא מאהבה למוזיקה, אנחנו חברים ממש טובים, אוהבים ממש דת' מטאל, עם הרבה רגש. רוב המוזיקה מחולקת לכל מיני ז'נארים אך מתבטאת בעיקר בצד הברוטאלי של הדת' מטאל. אנחנו גם נוגעים בצדדים אחרים. קצת טכני, קצת פרוגרסיבי אבל עזוב אותך מההגדרות האלה, הן רק מגבילות אותנו. מאז ההופעה האחרונה עבדנו ועודנו עובדים על חומר חדש. בהופעה נבצע את המיני-אלבום כולו וגם שירים חדשים שלנו ומעבר לזה נקנח בהפתעה קטנה ונעימה.. משהו בסבבה!! אנחנו לא מתיימרים להכין שאוו מיוחד, המוזיקה היא אמנות לשמה והיא מדברת בעד עצמה. לא צריך לשים איפור כמו בבלאק מטאל או ללבוש תוספות ואביזרים. בתור אנשים בלהקה לכל אחד יש לו את האישיות שלו וזה יוצר את הנוכחות על הבמה, במיוחד עכשיו כשאנחנו חרמנים טילים להופיע, וזו הזדמנות מצוינת שניתנה לנו עכשיו.

סצינת המטאל הישראלית היא הגרעין, הלבה הפעילה שמניעה את רוב פעילות המטאל בארץ, האנשים שמגיעים לאירועים, אותו גרעין שמלוכד במספר פורומים באינטרנט והופך לחברה סגורה אך גדולה יחסית. הסצינה היא זו שמחליטה בדרך כלל איך לסווג את הלהקות שמופיעות בפניה. להקה שמתעקשת להישאר "בחוץ" תדעך במהרה או שתתגלגל שנים רבות ללא פרסום וללא יכולת לבנות סביבה קהל מעריצים קבוע. Armilos דשדשה בשנים האחרונות בין הופעות אל מול קהל הסצנה הישראלית לבין הופעות מחתרתיות בפני קהלים מנותקים יותר, בעיקר בצפון הארץ. רוב להקות הדת' מטאל המקומיות שהיו פעילות בשנתיים האחרונות לקחו את הכיוון המלודי יותר או הטכני יותר או השוודי יותר ומעט מאד פנו לצד הברוטלי הנערץ לא פחות.

איתי: אני לא כל כך מכיר את הסצינה, אני אתרכז מן הסתם בדברים שאני עושה ולא בלהקות אחרות. באופן עקרוני אנחנו מקווים להיות יותר במתחם הברוטאלי כי למעשה אנחנו אנשים דיי ברוטלים. כמובן שפרסום זה טוב בכל "סצינת המטאל" אבל לא בשביל זה אנחנו פה, לא בשביל הסצינה, אלא רק בשביל עצמנו. הריגוש בלראות פוגו שמתרחש מול במה שאתה מופיע עליה הוא אדיר. בשביל זה אני פה.

מתן: אנחנו קודם כל שייכים לצד הברוטאלי. לא תמיד ניגנו את הסגנון הזה, בדמו הראשון מ2001 – "Addicted to a pure spilling of blood" – השירים היו בסטייל של הת'ראש מטאל והאולדסקול דת' מטאל עם לא מעט אלמנטים של בלאק, אבל הרוב היה אולדסקול ת'ראש וקצת דת' מטאל ישן. בדיסק החדש שזהו כבר החומר שעבדנו עליו אחרי הדמו, החומר הוא דת' מטאל לפי הספר. זה מה שאנחנו מנגנים.

גם בתוך ההרכב עברנו שינויים, לא כל כך הכרנו אחד את השני, הגיבוש נוצר עם הזמן. ארמילוס התחילה בכלל כלהקת בלאק מטאל מיסטית ואפלה, והיינו בקטע יותר של בלאק מטאל עם שירים כמו "הדיבוק" ודברים כאלה… עד לדמו. אחר כך רצינו להוסיף עוד גיטריסט, ואז ההרכב היה: אני על התופים, עידן על גיטרה וניראל שר ומנגן על בס לפי הצורך. ואז רצינו גיטריסט נוסף כי מטאל כבד וטוב צריך עיבוי לגיטרה, אז רצינו להוסיף גיטרה נוספת, ופשוט… חיפשנו עוד גיטריסט ובאזור שלנו בכלל לא היו מטאליסטים או גיטריסטים אז מצאתי במקרה באיזושהי מסיבת שתייה את איתי, יצרנו קשר נפגשנו והחיבור היה אוטומטי.

איתי הגיע מלהקת ת'ראש בשם Society victims והוא הביא לנו באמת את הגיוון. הוא היה שם סולן גיטריסט. ואז הבאנו את לירן על עמדת הבס מלהקת "בר-מינן", שזה הרכב הארדקור וגריינדקור. רצינו לקחת את הלהקה קדימה והחלטנו להפרד מניראל ולתת לאיתי את השירה, וזה היה הצעד הכי נכון לאותה תקופה ובעצם נשאר עד היום.

הפכנו להיות הרכב דת' מטאל סטנדרטי של ארבעה נגנים. אחרי האלבום בעצם הבנו שאנחנו צריכים לפנות את התפקיד גיטרה של איתי כדי שהוא יוכל להשקיע בעיקר בשירה ולירן שידע לנגן גם על גיטרה ממילא לקח על עצמו את התפקיד ועד ששחררנו את הסינגל של המיני-אלבום שהוקלט ב-2002 , מצאנו את הבסיסט תומר פוקס מאלבא-סולאריס והפכנו להרכב של חמישה. עם ההרכב החדש הופענו רק פעם אחת למעשה. את רוב הזמן עד כה העברנו כהרכב של ארבעה.

עטיפת האלבום שפורסמה לא מזמן עוררה סערה בקרב גולשים ברחבי האינטרנט. בעטיפה ניתן לראות את חמורו הלבן של המשיח שרוע על הקרקע ופצעי מוות מעטרים את גופו. תמונה זו לא מפליאה כל כך בהתחשב בעובדה ש-Armilos היא דמות מהמיתולוגיה היהודית שנועדה להרוג את המשיח כשזה יגיע עם הגאולה בידיו. עם עובדות אי אפשר כל כך להתווכח. הדמות והסיפור שמאחוריה לא הומצאו בידי הלהקה..

ממגזינים הבינלאומיים הגיעו תגובות שונות שלא מתייחסות לחילול היהדות כביכול אלא לשם השיר Race of Lies (גזע של שקרים) ששווה ערך ככל הנראה לבלאגן שספג אביב גפן על מלותיו "אנחנו דור מזוין" אי שם בעבר. כך יצא שקוראים מן העולם בחרו לגחך על שם השיר ולומר "תראו מי מדבר על גזע של שקרים.. היהודים.." ועד מהרה התפתח ויכוח פוליטי שסחב לתוכו את היהדות, הטרור האיסלמי, אנטישמיות והסרט השערורייתי "הפסיון של ישו".

במצב הזה Armilos עומדת בין הפטיש לסדן. בעוד שקהל יהודי זועק לשמיים על התמונה הוולגרית והפרובוקטיבית קהל מן התפוצות קורא קריאות אנטישמיות אנטי ישראליות. הפרובוקציה שם.. רק תסמנו בעיגול איזו שערורייה אתם בוחרים לעצמכם. איפה הימים שקליפים של Cannibal corpse שודרו ב-MTV ולא הזיז לאף אחד שהלהקה שרה על חלקי גופות ומציירת על האלבומים גופות עם מעיים מפוזרים בכל עבר.

איתי: דבר ראשון פרובוקציות זה תמיד טוב. אנחנו לא בקטע אנטי-דת ממש, למרות שאנחנו עם זיקה חזקה של ספקנות ואנחנו באים גישה של להטיל ספק בכל דבר. כמובן שקיים הרקע המיסטי, וארמילוס הוא זה שאמור להרוג את המשיח. אמונה זה הקטע הכי חזק בדברים האלה אז זה מתאים.

מתן: בנוגע לפרובוקציות, במילה אחת – מעולה! אני מאד שמח! הסיבה שבחרנו את השם הזה הוא כי אנחנו אוהבים את השם כמטאפורה, אנחנו בכלל כולנו מעריצים מאד גדולים של אומנות מופשטת. יכלנו גם לצייר במקום חמור איזה ציור קומיקס של איש רע שאומר "שלום אני ארמילוס, באתי להרוג את המשיח. ביי משיח." אני מאמין שאנשים התרגלו לעטיפות כמו של Opeth ו-Dark Tranquility שהעטיפות שלהם הרבה יותר ציוריות ועדינות. זה יצר איזשהו חלל בתפיסה של הדת' מטאל. בימינו הלהקות שעושות עטיפות מזעזעות לאלבומים אלו להקות ה-Gore. אנשים פשוט שכחו איך אלבומים של דת' מטאל צריכים להראות! כמו שהזמר שר בגראול שזוהי שירה או נביחה מזעזעת, ככה גם העטיפה חייבת להיות מזעזעת. זו חלק מהאווירה שהמוזיקה חייבת ליצור. כל הקונספט של השם של ארמילוס ושל Race of lies – כי הכל זה בעצם שקר. אנחנו מודעים לכך שהעולם שלנו חרא ומוצף בהמון שקרים ורצינו גם להראות את זה. מישהו בדיון שהתפתח באתר של Roadrunner חשב שמדובר בשקר שמוכרים לשהידים שמתאבדים כי מובטחים להם 70 בתולות… אז אפשר להסתכל על זה גם ככה. זה בתכלס מדבר לכל מי שאוהב דת' מטאל וככה צריך להסתכל על זה. מי שרוצה שישמע. מי שלא, בעיה שלו…

מה בנוגע לליריקה של ארמילוס? במה היא דנה ומה היא מייצגת?

איתי: רוב המילים הם מילים די ישנות, הרוב אני כתבתי ממזמן, ואז לא יכולתי להתבטא כמו שצריך. דברים חדשים מן הסתם אני יותר שלם איתם, והליריקה של פעם קצת לא מייצגת אותי. Race of lies – כמו שזה נשמע, גזע שמאכיל את עצמו בשקרים. Salvation illusion זה שיר די אנטי-דת, במיוחד יחסית אלינו. אני ממש סקפטי בנוגע לנושא הדת כאלה באופן אישי. Personal war הוא שיר שעידן כתב, זו המלחמה האישית והפנימית שלו. An immortal – כתבתי בערך בכיתה ט', ואני ממש אוהב אותו אז אנחנו עושים אותו. הליריקה לא מייצגת כל כך.

אתם מנגנים ביחד כבר לפחות 4 שנים. איך הזמן שעובר משפיע עליכם מוזיקלית וחברתית?

איתי: אני לא כל כך הכרתי את החבר'ה בעבר, לוקח זמן להתגבש וכאלה.. מלא חילוקי דעות כי כל אחד בא ממקום אחר, פשוט לוקח זמן להתגבש וליצור היתוך מוזיקלי נכון. מן הסתם אתה עובר הרבה דברים גם בגיל הנעורים, בתיכון ובצבא וזה מתבטא גם במוזיקה.

מתן: הזמן עושה את שלו. שיר חייב לעבור את נפתולי הזמן. זה לא שמישהו בא עם שיר מוכן ויאללה מנגנים… תהליך כתיבה של כל שיר עובר דרך הרבה חזרות וכולם נותנים את הקטע שלהם. רוב השירים הם שירים שעברו הרבה מאד ניסיונות ואפילו ניסיונות בהופעות לראות איך הקהל מגיב. אנחנו חייבים להיות שלמים עם שיר לגמרי. השיר שלנו גם לא בנוי בצורה בית, פזמון, בית, פזמון, סולו ועוד פזמון, לא כמו דייסייד שכולנו אוהבים אבל מה לעשות… אלו שירים לפי תבנית שמתאימה לסינגל. הזמן הוא מה שגרם לשירים שלנו להיות יותר מקצועיים ויותר מלוטשים. פעם חזרה הייתה קטע של מפגש חברתי ועכשיו המוזיקה היא זו שמדברת. חזרה היא חזרה מוזיקלית לכל דבר. לאט לאט מתגבשים, ההקלטות וההופעות חישלו אותנו יחד. יש הרבה הקלטות מהאולפן הביתי שלנו שהחלטנו לא לשחרר בכלל, כי בעצם הן לא מייצגות אותנו כבר.

הלהקה לוקחת חלק מכובד בערב חשוב לצד סאלם, בהופעתם הראשונה בחיפה, ועם סולנה של בהמות, נרגל, כאורח כבוד. זוהי עמדת חימום שלהקות רבות היו מבקשות לעמוד בה. מה יש ללהקה לומר על המעמד הזה?

איתי: אחלה של דבר. אני מאמין שנעמוד בציפיות. לא נראה לי בכלל שסאלם שמעו אותנו, האמת.

מתן: אנחנו מאד שמחים. אנחנו מרגישים כולנו שעברנו הרבה בעיות. מכשולים של הצבא, של לימודים, משברים כלכליים ונפשיים, להקה שמורכבת מאנשים מאד מורכבים, ואנחנו גם לא ממש באזור המרכז שבו אפשר לעשות חזרות בצורה טובה יותר עם שפע מכל דבר. פה אתה חייב להישאר עם הנגנים מהלהקה שלך. אם אתה תאהב את הנגנים ואם לא, איתם אתה תקוע. לפעמים הולכים מכות, שוברים איברים והכול… מה לעשות יש ריבים. איתי ולירן חיים אחד עם השני בקיבוץ ברמת הגולן ממש אחד בתחת של השני אז זו הוכחה שאנחנו מצליחים לסבול אחד את השני עדיין [צוחק]. לאחר כל ההשקעה שלנו זה הגיע בתזמון טוב. זו ברכה בתכלס. אני מקווה שנעמוד בציפיות. ננסה לעשות הופעה כמה שיותר מעניינת, את כל החומר מהדיסק, קצת חומר חדש שיראו שיש למה לצפות וזהו.

איך ארמילוס מסתדרת עם הרכבי הצד של החברים בלהקה? מתן מנגן גם ב-Moonskin, Matricide, Azazel, בעוד לירן גם מנגן ב-Azazel ותומר ב-Alba-solaris.

מתן: שמע מסתדרים.. אמנם יש בזה בעייתיות. היו לנו תקופות בארמילוס של ירידות אבל אין מה לעשות , לפעמים כל אחד רוצה לבטא את הצדדים המוזיקליים השונים שלו במקומות אחרים. כשאני ולירן הצטרפנו לעזאזל זה היה ממש מוזר כי מדובר בלהקה גדולה וותיקה שדורשת המון אבל אח"כ הסתדרנו. צצו עבודות ודברים כאלה שלוקחים במילא זמן חופשי.. מתייחסים לזה באותו ראש. ארמילוס היא הלהקה החשובה לכולנו, ואני ערב לך לזה , נגינה בהרכבים נוספים לא מפריעה לי כיום אלא רק מחשלת אותי. אבל Armilos הם החברים שלי בתכלס ואיתם אני תמיד אשאר.

איתי: זו השפעה רק לטובה כי הצדדים שלא מקבלים ביטוי בארמילוס מקבלים ביטוי בלהקות אחרות. מה שבטוח, אם יש חזרה של Armilos או הרכב אחר אז באים לארמילוס בראש ובראשונה.

מהן ההשפעות העיקריות של ארמילוס כלהקה? מה מתוכן הולכות להשתקף בבירור גם במוזיקה?

איתי: Deicide המון, שומעים את זה גם. הרבה דברים – לירן אוהב בעיקר הארדקור וגריינדקור וכאלה. עידן שומע המון דברים שקטים, אבל הוא גם אוהב Deicide, Vader, Cannibal cropse. מתן מת על Morbid angel ואני מת על מטאליקה ומגהדת' ואני אוהב גם Obituary. זו רשימה מאד ארוכה.

אסוציאציות:

Hangman – שרוטים! אנחנו מאד אוהבים אותם. אחלה אנשים ואחלה מוזיקה לכולנו יש את הדיסק שלהם.

Dread from carving – יש לנו עבר איתם, ואנחנו קצת מאוכזבים מהם, הם קצת מוזרים וקצת פחות, כולם רוסים ! אבל מוזיקה טובה וזה הכי חשוב. חבל שנעלמו מהשטח.

Winterhorde – (מתן) בלאק מטאל לפי הספר! אני אוהב אותם, אבל הם לא הכי מקוריים. אני מת על הפרצופים של המתופף, אני יכול להסתכל עליו שעות, אילו פרצופים יפים!

Sewaged – (איתי) הופענו איתם לפני שנה, אבל הייתי שיכור מת. (מתן) אריאל חבר מאד טוב שלנו… אבל בעצם הוא כבר לא שם… אם הוא יחזור אז הם אחלה להקה.

Solitary – (מתן) אני מאד אוהב את יוגב, ואיתי אומר שאני הומו בגלל זה.
(איתי) אתה הומו בגלל זה.
(מתן) לירי הביא לי הרבה פעמים שהייתי תקוע סט מצילות ודברים כאלה. חומר סבבה, דת' מלודי כזה, סטנדרטי, בסדר.

Crossfire – (איתי) אני לא אוהב שירה גבוהה כזאת אבל הם נגנים חבל על הזמן.
(מתן) אבל אני אוהב, וזה ממש מגניב שיש דבר כזה, גלאם-מטאל בארץ. אסף עינב כלי.

Abed – (איתי) לא שמעתי כל כך.
(מתן) אבל אני כן! מוזיקה בת זונה! באתי להגיד משפריץ ברד, אבל דורי מאיטרנל גריי אמר את זה כבר על דיסק של אימוליישן, אז משהו אחר… [חושב] משפריץ לבה!

Age of strife – (איתי) מי?
(מתן) אתה לא זוכר? אני זוכר לטובה, הופענו איתם והיה כיף.

זבוב הבארים – (איתי) לא אוהב. לא מדבר אליי.
(מתן) אני מחבב עם הגיטריסט משה הם היו כלים. אני אוהב את משה. ואני לא הומו!

Empty-Toom – (איתי) 7 קופים סגולים יושבים על פסנתר כנף משחקים שש-בש, שלושה מקסיקנים חסרי תועלת לחלוטין ביום בהיר אחד בצבע ירוק ליד קומקום אפל. זה מסביר את כל הלהקה.

Metallica – (איתי) מטאליקה הישנים אדירים והחדשים זה גועל נפש.
(מתן) הלהקה האהובה עלי, מורביד אנג'ל זו הלהקה שאני הכי אוהב אבל מטאליקה זה הלהקה שאני ה-כי אוהב. אני לובש חולצה שלהם עכשיו.

Mayhem – (איתי) מייהם מופרעים, אפילו למישהו שלא אוהב בלאק מטאל. הם ממש מופרעים.

Death – (איתי) דת' אדירים, חבל שצ'אק מת. חבל שלא עשינו קאבר בערב מחווה שהשתתפנו בו. מגיע לו בתכלס את הכבוד.

Hammerfall – (מתן) [מהמהם איזושהו שיר של האמרפול ואז שובר למילים בעברית לפי הקצב] כל הרוסים פה שותים אלכוהול! לצלילי האמרפול!

Dalmerot’s kingdom – (מתן) אני אוהב!
(איתי) לא אוהב. לא מת על בלאק מטאל באופן כללי.

Vader – (מתן) ויידר טובים. היה כיף להופיע איתם.
(איתי) זה שאלון על המטאל העולמי או על ארמילוס?

Distorted – (מתן) איתי לא אוהב, ואני סבבה. ראיתי אותם פעם מופיעים עם אדגאיי. הופענו איתם אבל לא ראיתי את ההופעה…. הייתי צריך ללכת ל… אמממ… ל… לא זוכר לאן.

Slayer – (איתי) תותחים! תכלס כל להקות עם אנרגיות הם תותחים

עוד משהו שאתם רוצים להוסיף?

איתי: נראה לי שלהופיע אחרי שנה שלא הופעת זה בערך כמו לזיין אחרי שנה שלא זיינת. היו תגובות על ההופעה הקודמת כמו "מה זה הסולן השיכור הזה ??", זו הייתה הופעה ראשונה בלי גיטרה, הייתי שיכור לחלוטין. צריך לסמוך על החבר'ה שלא יתנו לי להשתכר. ירדתי מהבמה ואיבדתי את ההכרה. בטוח שהטעות לא תחזור פעמיים !

מתן: [גרפעס] אנחנו לא נאצים, למי שחשש. אנשים שאמרו בקטע שאנחנו יותר גרועים מנאצים בתכלס הגשימו את החלום הכי גדול שלי בנוגע לדיסק כי בכלל חשבנו שאנחנו הולכים לפרסם את העטיפה ואיש לא יגיב כי אנחנו לא ממש במרכז התרבות והסצנה אבל סוף-סוף מדברים על זה. זה נתן למישהו בעיטה לביצים והוציא לו אותם מהאוזניים, וכאב לו להחזיר אותן למקום! הגשמת חלום עבורי!

(יותם)