ישי שוורץ – ממשיך הלאה

מה באמת קרה מאחורי הקלעים של Nail within ומדוע עזבת את הלהקה לאחר השקת האלבום?

אני פעיל בלהקות מטאל מתחילת שנות ה90. Betrayer עד 2000 ו Nail Within(בעבר Emblaze) ותוך שנה הבאתי את ההרכב לאלבום בחו"ל, עבודה עם
Harris Johns, Mille Petrozza ו Tomas Lindberg. לא כל בן אדם מגיע לאנשים האלה. עבדתי ממש קשה בכל מישור אפשרי כדי להביא את הלהקה מאנונימיות מוחלטת להצלחה בחו"ל. הלהקה הגיעה למצב הזה עקב הכרות שלי עם אנשים ,הרבה פרמושיין והדחיפה שלי שהניבה דיל להוצאת 2 תקליטים בחברת Listenable records וכמו כן עבודה עם Mille Petrozza ו Tomas Lindberg, שהוא חבר אישי שלי מעל חמש שנים שאף הופיע בישראל והתארח אצלי בבית בשנת 2000. אני תומס וקובי פרחי גם הקלטנו בהרכב בשם Subterranean masquerade ששיך לבחור בשם תומר פינק (הגיטריסט) ודורי בר אור (Eternal gray).
את Mille Petrozza הכרתי לפני 12 שנים כאשר Kreator הופיעו בארץ, והפעם השנייה שיצא לי להיתקל בו הייתה לפני 4שנים כשראיינתי אותו בטלפון ל"מטאל האמר ישראל" , אז חודש הקשר ושמרנו עליו כל הזמן.רק תודות לכל זאת האנשים האלה הגיעו לאולפן.
אני מאמין שהם אהבו את המוזיקה אך לא לשכוח שהאנשים האלה מקבלים עשרות פניות מלהקות דומות ברחבי העולם שמנגנות מוזיקה טובה.

מייד לאחר יציאתו של האלבום גברו חילוקי הדעות בתוך ההרכב באשר לדרך בה אמורים להתנהל הדברים, המתופף באלבום- ניר נקב (כמתופף סשן , מעולם לא היה חבר בהלקה) הוחלף על ידי מתופף אחר – עידו לוי (Human sector , Betrayer). חיים עזב סמוך למועד צאת האלבום על מנת להתרכז בעבודה עם Lehavoth והובא ללהקה בסיסט חדש. ככל שהתקדמו השבועות, גדלו חילוקי הדעות בתוך ההרכב עד לרמה שהרגשתי שאינני יכול להמשיך לעבוד. בנקודה הזאת העדפתי לעצור את הגלגל ולהקים הרכב חדש ולהמשיך מאותה נקודה עם חברת התקליטים Listenable records אך בסגנון מטאל אחר ולעצב את הדברים בצורה מעט אחרת מבחינה ניהולית. אין לי בעיה עם המוזיקה של Nail within והאלבום מדהים לדעתי. השקעתי בו את הנשמה, ואני מאמין שזה יהיה אלבום שייזכר עוד הרבה מאד זמן – כך שהמוזיקה לא הוותה בעיה אך חילוקי הדעות הגיעו לנקודה שהקשו מאד על העבודה המשותפת ולכן התפצלו דרכינו.

מהי מערכת היחסים שלך כיום עם חברי ההרכב הקודם ?

יש מן הסתם חברים עם מערכת יחסים יותר טובה, ויש כאלה שפחות. בל נשכח שעידו המתופף ואנוכי מכירים מעל לעשר שנים.

כמה מילים על ההרכב החדש ?

ההרכב החדש נקרא Moonskin ומנגנים בו אנשים מהחשובים במטאל הישראלי.
הסגנון עצמו הוא יותר איטי אפל ואווירתי מ Nail within, קודר הרבה יותר ומכיל בתוכו יורת רגש ואווירה ולאו דווקא מהירות.

ממה מושפע ההרכב החדש ?

אני לא חושב שהייתי רוצה להגדיר להקות או אלבומים ספציפים כהשפעות ישירות. אני מעדיף להתייחס להרכב כבעל מוזיקה מקורית משל עצמו. להרכב יהיה קונספט מאד חזק מוזיקלית, ויזואלית וכמובן רעיונית. אלבום הבכורה יצא בערך בעוד כשנה מהיום.

לא מפחיד אותך שיוצר מצב המזכיר את מה שקרה עםSepultura הברזילאית?
כלומר מהרכב מבטיח אחד יווצרו שניים בינוניים ?

אני מאמין מספיק בעצמי ,בלהקה שלי ובאנשים איתם אני מנגן ומאמין בכך ש Moonskin יהיה הרכב מוצלח בכל מובן.
באשר ל Nail within אני מאחל להם בהצלחה אך אינני כבר חלק מהלהקה וכל מה שהם יעשו מבחינה מוזיקלית הוא עניין שלהם בלבד.

מדוע שינוי סגנון ? האם אתה מרגיש שמיצית את הסגנון ש Nail within דבקו בו ?

בגדול כן. אני חושב שבהרבה מובנים כבן אדם ובלי קשר למכירות האלבום אני חושב שהגשמתי את רוב החלומות שלי בסגנון הקרוי דת' מטאל מהיר ומלודי. עשיתי אלבום עם מפיק שרציתי לעבוד איתו מגיל 16. אירחתי באלבום שני אנשים שהיוו השפעה מאד גדולה עלי כסולן, ככותב וכבן אדם. בהרבה מובנים אני חושב שהאלבום הזה, עם כל הטריות והאלמנטים של אלבום בכורה שאכן קיימים בו הוא אלבום מצויין לדעתי ואלבום שמבחינתי יהיה לא חכם לנסות ולשחזרו, במיוחד שלא מדובר באותם אנשים אשר אכן ניגנו באלבום והתארחו בו (ניר נקב, זאב טננבוים, Tomas Lindberg , Mille Petrozza , Robert Gonnella ואיבל חיים) וכל אלה מן הסתם לא יהיו באלבום הבא. אני משער שלו היינו ממשיכים ביחד, הייתי ממשיך גם בסגנון ועושה הכל שהאלבום השני ישמע הרבה-הרבה יותר טוב מהראשון ותסמוך עלי שלא היה פחות מעניין ועם ליין-אפ לא פחות אטרקטיבי.

היות והצדדים פנו איש-איש לדרכו, והחלטתי להקים הרכב חדש עלו המחשבה והרצון לעשות סגנון מוזיקה אחר שמשקף פן נוסף באישיות שלי כבן אדם, מן הסתם מטאל; ומטאל כבד ואפל אבל סגנון אחר. פה אני מאמין שאוכל להביא לידי ביטוי הרבה מאד אלמנטים שהייתי רוצה להוציא החוצה. אנשים שאני מנגן איתם בהרכב הם מנוסים ועושים עבודה מצויינת. אני סמוך ובטוח שהאלבום הראשון וגם השני והשלישי יהיו כאלה שיושמעו הרבה בקומפקטים של אנשים.

האם לדעתך האלבום הותיר את חותמו על הסצינה הישראלית למרות שהוא רחוק מלהמציא את הגלגל ?

אם תנגן ברוטאל גריינד גור עם חצוצרות וחלילים אתה תמציא את הגלגל אבל אני עברתי את השלב של להיות אוונגרדי בכוח, לשבת בבית ולדפוק על לבנים כדי שארבעה ילדים בבית יגידו שהמצאתי את הגלגל. אני רוצה לעשות משהו שאני מאמין שיש לו יחוד ושיש לו זהות משל עצמו. אמנם האלבום של נייל ווית'ין הוא לא פורץ דרך או מקורי כמו למשל Cynic אך מצד שני 90%מהלהקות בעולם אינן כאלה ומתוך ה10% שהן כאלה רק 2% טובים ויתר ה8% עושים את זה בכוח. אני מעדיף ללכת עם הלב ולהיות אמיתי לעצמי מאשר לעשות משהו שאני לא שלם איתו רק בגלל שיגידו שעשיתי פה משהו יוצא דופן. אתה בקלות יכול לנגן את השיר "קינג אובסניטי" עם אקורדיון ושאנשים יגידו שזה מקורי – אבל מה לעשות – זה גם חרא, ויש מקרים שעדיף לדבוק בחוקים ולשמור על הזהות שלך בלי להישמע העתק.

בימים אלה לא ניתן יותר להסתיר את העובדה שיש עימותים ועוינות בסצינת המטאל הישראלית. יש להקות אשר דורכות על להקות צעירות יותר ויש אנשים אשר מתגודדים אלה כנגד אלה, כאילו יש לנו פוליטיקה משלנו. אני מניח מראש שדעתך היא נגד הפילוג בסצינה, אך מה דעתך על המצב הנתון וכיצד ניתן לצאת ממנו, גם כאדם אשר חבר בהרכב, וגם כאדם אשר מפיץ את המטאל בארץ באופן חשוב ומקודש.

המצב הקיים עצוב מאד. לאנשים עולה השתן לראש ולצערי זה מופנה כלפי חברים שלהם, או כלפי הקהל. כל המלחמות האלה הן לא במקום אבל בסצינת המטאל כמו בכל סצינה או כל קהילה זה טבעי שיהיו עימותים , כמו הפתגם: " ארבעה יהודים – 20 דעות". נוצר מצב שלהקות מהר מאד מגיעות למצב של תפיסת תחת בו בזמן שבחו"ל אף אחד לא ירק לכיוון שלהם. חוץ מ"סאלם" ו"אורפנד לנד" לכל הלהקות הישראליות יש עוד דרך ארוכה לעבוד ולהוכיח את עצמן ועדיף שנתרכז כולנו בעבודה במקום במלחמות, ועדיף שאנשים יתרכזו בלעשות מוזיקה במקום בלעשות בלאגן. אני וזאב טננבוים במהלך השנים שאנחנו מלווים את הסצינה, גם כאנשים בודדים וגם כצוות שעשה מספר ערבים גדולים (כגון הערב של Ancient Rites) תמיד ניסינו לעשות את המקסימום למען להקות מקומיות. לעזור, לדחוף ולהשיג להם קשרים בחו"ל, קשרים שבמקרים רבים עזרו ללהקה מעל ומעבר, נוצר מצב שכיום כל מי שמחזיק בעמדת כוח ובקשרים בחו"ל נהייה הרבה יותר סלקטיבי לגבי הלהקות שהוא מוכן ורוצה לעזור להן עקב כפיות הטובה ועקב תפיסת תחת של הרבה מאד הרכבים שעזרו להם בעבר והתודה רבה שלהם הייתה זריקת זין לכל הכיוונים. אני תמיד מוכן לעזור ללהקות. רק בחודש האחרון עליתי לבמה בהופעה של "אראלו" וממש עכשיו אני עולה עם "הנגמן" שהיא להקה צעירה ומגניבה שעושה אחלה ת'ראש ואני תמיד מוכן לעזור ללהקות בלי תמורה כל עוד אני לא מקבל יריקה לפרצוף אחר כך.

מה תוכל לספר לנו על המסע ש Raven music עברו לאחרונה, החל מהגיליון החדש, וכלה בגישה של ילדי האינטרנט אשר רובם, לצערנו, מעדיף להוריד שירים מהרשת באופן בלתי חוקי מאשר לקנות ולרכוש אלבומים מקוריים ?

אנחנו מוציאים קטלוגים מזה חמש שנים. הקטלוג הזה הוכיח את עצמו במרוצת השנים בתור מקור המידע הקריא והמודפס העמיד ביותר לאורך זמן. "מטאל האמר ישראל" הפסיקו להוציא את העיתון, וכל מי שניסה לא הצליח. עברו חמש שנים מאז הקמת רייבן מיוזיק ואנחנו עדיין בשטח. האינטרנט מאד תרם לנגישות המידע ולעובדה שהיום קל הרבה יותר להשיג דברים אך מן העבר השני הוא משמש במה חופשית לכל מיני אפסים להתחבא מאחורי המקלדת ולהשתמש בו ככלי נשק שבעצם אין להם כלום להציע. הורדת שירים מהרשת היא כלי נהדר להכיר דברים חדשים, אך היא גם כלי הרס שיכול להרוג את הסצינה. כשאתה מוריד שיר של Guns n`roses או מייקל ג'קסון ,אתה כביכול נכנס לאיזושהי מדיניות של "פאק ד'ה מייג'ור" – כלומר אני לא אכניס כסף לכיס של התאגידים הגדולים שמכתיבים את מוזיקת הרוק בעולם. מצד שני, שאתה מוריד שיר של Immolation או Theory in practice, אתה דופק לבן אדם ולאישתו את הפרנסה. זה ההבדל והתוצאה של זה יכולה להיות הרסנית עד כדי כך שמספר החברות העצמאיות הקטנות יקטן וכתוצאה מזה תהיה ירידה משמעותית בהיקף המוזיקה האיכותית בעולם. עלינו לזכור שהמוזיקה האיכותית והפחות מסחרית באשר היא צמחה תמיד מחברות תקליטים קטנות ואז או שחובקה על ידי המניינסטרים, או שנשארה בידי החברות הקטנות, אבל חברות אלה תמיד היו קרקע לגידול, פורייה וטבעית להרכבים ואומנים שהקונצרנים הגדולים של התעשייה לא זרקו עליהם זין. אם אנחנו נשחט את הפרנסה ואת הפעילות של חברות התקליטים הקטנות והעצמאיות בעולם (הכוונה כמובן לחברות החל ב Raven music וכלה ב Century media, Hammerheart וכיוצא בזה- כל החברות שאינן תאגידים) הפעילות שלהן תקטן מאד וכתוצאה מזה ההפסד יהיה כולו שלנו, ולכן לא הייתי ממליץ לירות לעצמינו כדור ברגל.

זו אחת הסיבות העיקריות שרייבן מיוזיק מוכרת דיסקים במחיר מוזל וכמות נכבדה מהדיסקים שבקטלוג מוצאת לצרכן במחירים שבין 25 ₪ ל60 ₪ כשבדוכנים שמוקמים בערבי רוק כבד ברחבי הארץ המחירים אף זולים יותר. אנו רוצים לחשוף את המוצרים לכמות מקסימלית של אנשים במחיר שווה לכל כיס.

כמה מילים והבטחות לעתיד בנוגע להרכב החדש ולרייבן מיוזיק ?

אמורות להגיע להקות מחו"ל לישראל,
Raven music ביחד עם זאב טננבוים ו Metalist הפקות עובדים על הפקה גדולה שתגיע בקיץ במקביל החלה עבודה על אתר האינטרנט של Raven music שיהיה גדול ועשיר. העבודה על הקטלוג הבא כבר בעיצומה, כמו כן נעשים מגעים עם מספר להקות אירופאיות על מנת להוציא את אלבמיהן בחברת Raven music, שיר של Moonskin יופיע בקרוב באלבום מחווה ללהקת מטאל גדולה וכמו כן יוקם אתר הלהקה. באשר לרייבן – החודשים הקרובים יהיו בסימן האלבום הבא של Nevermore, אלבום הופעה חיה של Edguy ואלבומים החדשים של
Naglfar, Old mans child, Straping young lads ו Aborted.

(יותם Defiler)