Filii Nigrantium Infernalium – Fellatrix Discordia Pantokrator

אוקיי, מה הולך פה? החבר'ה הפורטוגזים האלה התחלקו על השכל? מה זה השמות הארוכים האלה לעזאזל? כשהסתכלתי על העטיפה של האלבום (אחלה ציור, דרך אגב, כי אין שום דבר יותר מגניב מעז עם ציצים) הזה שברתי את הראש מה לעזעזל כתוב שם ובאיזה שפה זה בכלל. הפכתי אותו מלמעלה למטה שוב ושוב ושוב עד שנפל לי האסימון והבנתי שזה איזה חירטוט בלטינית או פורטוגזית, או שניהם יחד. טוב, למזלי היה כתוב בתוך האלבום שם הלהקה בפונט נורמאלי, ככה יכולתי לדעת סוף-סוף איך קוראים לדבר הזה.

אז מה זה? ובכן, מדובר כאמור, בלהקה מפורטוגל בשם Filli Nigrantium Infernalium שקיימת כבר 15 שנה בערך, אבל רק עכשיו הוציאה את האלבום המלא הראשון שלה לאחר כל מיני EP-ים. בתוך החוברת הקטנה שצורפה לאלבום הזה נכתב כמה שהחבר'ה האלה הם רשעים מוחלטים ושהמוזיקה שלהם פה היא "אסופת בוז ומוות, שנוצרו בבית הבושת שבגן עדן", ועוד מיני תיאורים מפה ועד הודעה חדשה על כמה שהאלבום שוחט ומרסק גולגולות. אני כבר חשבתי לעצמי שיש לי פה עסק מינימום עם כמה בלאקרים פסיכופטים שעושים את המוזיקה הכי גהנומית ששמעתי מעודי.

האם זה המצב? לא ממש. כבר עם "Calypso" התחלתי לגחך – שיר שמתחיל בריף דיי שמח, לפחות ביחס למה שהיית מצפה אחרי כאלו הכרזות. במקום בלאק מהיר ולא מרחם, קיבלתי מוזיקה בינונית ובהחלט לא מי יודע מה כבדה. מה ששומעים פה זה בעצם מן בלאק \ ת'ראש עם זיקה מכובדת להבי מטאל מסורתי, וגם לגות' פה ושם, כמו למשל בשיר השני "Bordel No Den". השיר "Azur" הפיח בי מעט תקווה – קצב מעט יותר מהיר וכמה קטעי דאבל-בס לרפואה. המוזיקה הזכירה לי קצת את Three Inches of Blood, אולי בגלל שירתו של אדון Belathauzer שנעה בין שירה ת'ראשית (שאותה אני פחות מחבב) לבין צעקות של סתם איזה מטורף.

אני חייב לציין לטובה אבל את הגיטרות, שכמו שאמרתי, מערבבות בתוכן הרבה מסגנון הת'ראש מטאל ומהצד הזה בהחלט לא מאכזבות – במיוחד בשיר "Caes De Guerra". שאר האלבום ממשיך פחות או יותר אותו דבר, כש-"Sacra Morte" בהחלט מראה את החיבה של חברי הלהקה להבי מטאל לפי הספר, חוץ מעניין השירה, כמובן. מי שאוהב את הבלאק שלו מהול בכמות ת'ראש מכובדת, יותר ממוזמן לנסות את מזלו עם הלהקה הפורטוגזית הזו שאתעצל לכתוב שוב את שמה, אני פשוט ציפיתי למשהו קצת אחר.