Arallu – The Demon From The Ancient World

Arallu הינה אחת מהלהקות הישראליות השמות עצמן תחת ענן הערפל של האנדרגראונד בלאק מטאל. לחילופין, בלאק מטאל ברברי מסופוטמי, למדקדקים. אלבומה האחרון של הלהקה The Demon from the Ancient World ראה אור (או חושך, לבחירתכם) בעזרתה של חברת התקליטים Epidemie Records הצ'כית. את פנינו מברכת כיפת הסלע תחתיה קבורה האבן שממנה נברא העולם, לעניות דעתם של המוסלמים. אולם בעטיפה הכיפה מבוקעת ומתוכה יוצא ענן שחור ומתפתל, המראה לכולנו שמאחורי האלבום יש גם מסר פוליטי וחברתי, ואכן כך הדבר.

"… והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום …"

השיר הראשון באלבום, "Dingir Xul" (אל רשע בשומרית, למיטב הבנתי) פותח בסאונד מערתי, תיפוף איטי ונביחות מאיימות ולא ברורות. הריפים הולכים וממהרים בלוויית צרחותיו הגרוניות של הסולן ויחד מצליחים למשוך אותנו אל תוך התוהו ובוהו ש-Arallu יוצרים. השיר, ככלל האלבום, מלא בריפים המסופוטמיים היחודיים לסגנון, ומבהירים לנו בדיוק את מי אנחנו שומעים. באשר למילות השיר, אותו אל רשע ומרשע, הוא היצא מתוך הלהבות, הדם והסערה כדי להמטיר רוע על הארץ הקדושה, והוא – הוא היביא לחיסולה.

מיד לאחריו מגיח בריף אותנטי, "The Devils Massacre", המתחיל בנימה מקפיצה וממשיך כבלאק מטאל מטורף ללא פשרות, עם תיפוף מהיר וצרחות גיהנומיות. השיר מתאר את הרצח ההמוני ונהרות הדם הזורמים ללא הפסק מארצנו, וכמו כן מתאר את את נבואתם של Arallu על התפוצצות העולם ועלייתה של ירושלים הגיהנומה. בנימה אופטימית זו פותח "The Dead Will Rise Again" עם צרחת Slayer כפי שהכתיבו ב-Angel of Death בזמנו. המלודיות טובות ומגוונות לאורך כל האלבום, עם שמירה על אותנטיות הסגנון המסופוטמי. השיר מתגוון במהירויות הריפים, מצילות גבוהות ותיפופים מלחמתיים, כיאות לבלאק מטאל אולדסקול, אך יש בו אפילו דרבוקות וקולות קלין המציינים את ייחוד הלהקה.

"… ורוחו של השד מרחפת על פני הים …"

השיר הרביעי במספר, "War Spirit" מדבר על נושא רלוונטי אך כאוב – הפצצה האטומית. השיר מתאר מציאות לאחר הפצצה כזו בצרחות אימתניות ובבלאק מטאל לפי הספר. "Battleground" פותח בקולות מלחמה, צלצולי קרב חרבות, זקעות מלחמה וצרחות כאב. הסולן נכנס אל זירת המלחמה ובעקבותיו גם שאר חבריה של Arallu בשיר שיותר מזכיר דווקא את הבלאק האירופאי עקב מחסור במלודיות המסופוטמיות שהוזכרו קודם. Battleground כשמו, אלים, אכזרי ומזכיר ריצה לעבר שדה הקרב, בלוויית צרחות טום ארייה כמקודם. "The Sumerian Words" פותח באופי מזרח תיכוני עם פרקשן מעניין מפעם לפעם המתמזג יפה עם שירתו של הסולן, המציגה לנו מלים שומריות ופירושן, שמות של ספירות שונות וממשיך עם מעט מאמונתם של השומרים.

השיר הבא, "Kill Kill Kill" מטורף כמו בחירת שמו, הריפים מהירים והשירה קטלנית אך התופים כאן מתערבבים עם המוזיקה והסאונד לא מצויין, לכן נוצר איזשהו כאוס מהמוזיקה, ממנו לא ניתן לשמוע כל כך את המלודיות. לבסוף, "Tzvaot Arallu" הינו השיר החותם את האלבום. וכן, הוא גם בעברית. השיר מתחיל בטירוף בלאק מטאל, ממשיך באופן יותר איטי כקונטרה, ומסיים כפי שאראלו ולא אחרים יודעים לסיים – בסגנונם המיוחד, המזרח תיכוני, ולאחריו מנגינת חליל הסוגרת את האלבום. The Demon from the Ancient World הינו אלבום מקורי ואותנטי, עם הרבה גיוון ואופי מיוחד. באלבום הרבה ריפים קליטים ומהירים, לזכותם של Arakky. עם כן, חסר איזשהו עיגול פינות מסויים בעבודת הכלים והגיטרות בעיקר וכן גם בעבודת סאונד שלעיתים נשמעת כאילו הלכה לאיבוד. האלבום מלא מסרים חברתיים חזקים, עניין שראוי להערכה מרובה ובהחלט שווה שמיעה לאלו מכם שמתחברים לסגנון מסויים זה ואפילו יותר מאחת, יש פה הרבה דברים מעניינים לגלות בכל שמיעה.